לשרוד את האינפלציה הדוהרת

אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית מחירים. הדבר משפיע מיד משום שכל המחירים שאנו משלמים עולים. המזון יקר יותר, הדלק למכונית יקר יותר, ובקרוב יתייקרו גם חשבון החשמל שלכם, הארנונה, החוגים לילדים והתשלום לוועד הבית.

אינפלציה של 5% בשנה משמעותה שאם עלות סל התצרוכת החודשי שלכם היתה בשנה שעברה 10,000 שקל, כעת עלותו היא 10.5 אלף שקל. זהו כמובן רק ממוצע: ישנן משפחות שעלות הסל שלהן טיפסה ב-10% (ואולי יותר), משום שאצלן מרכיב ההוצאה על מזון גבוה יותר. מזון הוא התחום שבו ההתייקרויות היו המשמעותיות ביותר. מי שסל התצרוכת שלו התייקר ב-1,000-500 שקל בחודש ומשכורתו לא עלתה, יהיה חייב לצמצם את הוצאותיו.

המשמעות של תהליך כזה ברורה מאוד, זוהי ירידה ריאלית ברמת החיים. כאשר אנשים רבים נדרשים לצמצם את הוצאותיהם, הדבר עלול להשפיע לרעה על המשק, שכן הביקוש הכולל למוצרים ושירותים יורד. כשלא נשאר כסף למזון מקצצים בבילויים, ביציאה לחופשות ובקניית מוצרים לבית. תהליך כזה גורם בדרך כלל להאטה או מיתון, ובהמשך אולי אף לעלייה בשיעורי האבטלה.

על השפעותיו המזיקות של מיתון כלכלי אין צורך להרחיב כאן את הדיבור. מהבחינה האישית, הדבר עלול להתבטא באובדן כושר המיקוח שלכם כעובדים במקרה הטוב, ובאובדן מקום העבודה במקרה הרע. בשני המקרים, התוצאה תהיה ירידה בשכר הריאלי וירידה ברמת החיים.

תלוי ברמת האיתנות הפיננסית שלך, בביטחון התעסוקתי שלך, בהיקף ההלוואה שאת צריכה לקחת כדי לממן את הרכישה וברמת התועלת שאת מפיקה ממנה. בעיקרון, הריבית על המשכנתאות נמצאת כיום ברמה נמוכה בהשוואה להיסטוריה, וזו נקודת זכות לטובת רכישת דירה, אבל ריבית המשכנתא היא רק פרמטר אחד מתוך רבים שצריך לקחת בחשבון כשקונים דירה, ולא בהכרח הפרמטר המרכזי. אנשים קונים דירות כאשר יש אינפלציה נמוכה וכאשר יש אינפלציה גבוהה. כל אחד צריך לעשות את התחשיב לעצמו ­ האם הוא יכול לעמוד בכך?

שאלה קשה. הריבית על המשכנתאות צמודות המדד אמנם בשפל, אבל מאידך, אם שיעור האינפלציה יעלה, התשלומים החודשיים יעלו יחד אתם כך שקיים כאן סיכון לא מבוטל. הצמדה לדולר? גם כאן יש סיכון. הדולר אמנם ירד בשנתיים האחרונות בשיעור ניכר מול השקל, אבל מי יכול לדעת מה הוא יעשה בחמש או עשר השנים הבאות?

האם להצמיד את המשכנתא לריבית הפריים? שוב סיכון. בגלל עליית האינפלציה, גם ריבית הפריים תעלה בקרוב, ואולי אף באופן חד.כל אחד צריך להחליט מהם הסיכונים שהכי רלוונטיים לגביו ולפעול בהתאם. אם קשה להחליט, אפשר לחלק את המשכנתא לפי לכמה בסיסי הצמדה.

השאלה הזו לא תלויה רק באינפלציה, אלא בעיקר ביעדי החיסכון שלך ובאופק ההשקעה שלך (טווח קצר או טווח ארוך). אם המטרה היא לשמור על כוח הקנייה של הכסף במינימום סיכון, הדרך לעשות זאת עוברת באפיקים צמודי מדד.

עולם המכשירים צמודי המדד הוא רחב ומגוון: ישנם אפיקים לטווח קצר ולטווח ארוך; אפיקים ממשלתיים ואפיקים קונצרניים; קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח צמודות ותעודות סל שמשקיעות במדדי אג"ח צמודות; אג"ח צמודות סולידיות ואג"ח צמודות מסוכנות. כדי להתמצא קצת יותר, יש צורך לקבל ייעוץ מקצועי ולהתאים את ההשקעה לצרכיך הפרטיים.

לא לגמרי. הנכסים שבהם משקיעות הקרנות הכספיות אינם צמודים לאינפלציה. הקרנות הללו משקיעות כיום בעיקר במק"מים של בנק ישראל שנפדים תוך זמן קצר (כ-90 יום בממוצע), והמק"מים אינם צמודים לאינפלציה. התשואה הממוצעת של הקרנות הכספיות מתחילת השנה היתה כ-1.9%, בעוד שיעור האינפלציה מתחילת השנה הוא 2.2%. לאורך זמן, אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה, סביר שהתשואה על המק"מים תעלה, כי רוכשי המק"מ לא יסתפקו בתשואות שאינן מפצות על שיעור העלייה במדד המחירים לצרכן. לכן, לאורך זמן אמורות הקרנות הכספיות לתת פיצוי על האינפלציה, ואולי אף תשואה כלשהי מעליה. ואולם בטווחי זמן קצרים, שבהם האינפלציה חורגת כלפי מעלה מהתוואי הרב-שנתי, הקרנות הכספיות מתקשות להגן על המשקיעים בהן.

אם התשלומים אינם נושאים ריבית ואינם צמודים לאינפלציה, מדוע לא?

זו שאלה שדומה במהותה לשאלה "איפה להשקיע 100 אלף שקל". התשובה נגזרת לא רק מהאינפלציה החזויה, אלא בעיקר מיעדי החיסכון שלך, ומאופק ההשקעה שלך.

בחלקם כן. חלק ניכר מהנכסים שמחזיקות קרנות ההשתלמות וקופות הגמל הן אג"ח ממשלתיות וקונצרניות שנותנות הצמדה למדד. כספים אלו מושקעים בנכסים שנותנים גם הצמדה וגם תשואה. הדבר נכון גם לאפיקי ההשקעה ארוכי הטווח, דהיינו קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים.

עם זאת, ככל שעובר הזמן מתמעטים המכשירים שמספקים הגנה כזו, בין השאר משום שממשלת ישראל ממעטת לגייס הון באמצעות אג"ח צמודות מדד. הכספים חדשים שנצברים בקופות ובקרנות מושקעים יותר ויותר בנכסים שכבר אינם מספקים הצמדה למדד. לכן חשוב שבנק ישראל והאוצר יעשו כל שביכולתם כדי למנוע התפרצות אינפלציונית בישראל, שכרגע נראה כי היא חרגה מעבר למתחייב מעליית מחירי הסחורות והאנרגיה בעולם.

המומחים, כצפוי, חלוקים בדעותיהם. הרי אף אחד לא יודע לומר כמה עוד יעלו מחירי המזון והאנרגיה בעולם, ומה יקרה עם הדולר. הדבר שעליו מומחים רבים כן מסכימים הוא שאחת הדרכים להילחם באינפלציה היא העלאה של הריבית, גם בארץ וגם בעולם. לכן, ככל הנראה, שיעורי הריבית הנמוכים הנהוגים כיום עשויים להתחלף בקרוב בשיעורי ריבית גבוהים יותר. רוב המומחים גם מצפים כי בעתיד הרחוק יותר (שנה או שנתיים), האינפלציה תתכנס לתוואי המקורי והרב-שנתי של 1%-3% בשנה. צריך לקוות שכך יקרה, משום שאינפלציה גבוהה היא כמו מס שפוגע בראש וראשונה בציבור השכירים ובשכבות החלשות.

המיליארדר ג'ון רוקפלר נשאל פעם כיצד ידע לצאת מהבורסה בוול סטריט קצת לפני המפולת של 1929. על כך הוא ענה: "כשמצחצח הנעליים שלי שאל אותי ברחוב אילו מניות כדאי לו לקנות,­ הבנתי שזה הזמן לצאת".

בקיצור, האם את באמת רוצה לקבל עצות פיננסיות מנהג המונית שלך? מי שרוצה להשקיע בבורסה צריך להבין את המשמעות של השקעה כזו ­ הסיכונים שיש בה והפוטנציאל שלה. אין צורך לעשות זאת רק מפני שנהג המונית אמר. עצות בשקל שוות שקל. דרך אגב, כמה עלתה הנסיעה