הערכות: בועז יונה העביר 118 מיליון שקל מחברות ציבוריות הרשומות על שמו לחברות פרטיות

רשויות החקירה חושדות כי בועז יונה, בעזרת ארבעה בכירים בחפציבה, גנב 118 מיליון שקל מהחברות הציבוריות והעבירם לחברות הפרטיות שברשותו.



באשכול החברות של יונה היו עשרות חברות פרטיות ושלוש חברות ציבוריות. אחת מהציבוריות, גלובל, נוהלה ללא דופי. הממצאים הפליליים אותרו בשתי חברות אחרות. בפברואר 2006 הנפיקה חברת חופים, תאגיד מדווח שחלות עליו חובות של חברות ציבוריות, איגרות חוב לציבור בסך 138 מיליון שקל. החברה החלה לבנות את פרויקט חופים, שהוא הפרויקט הגדול ביותר של חפציבה באזור חדרה. בפרויקט ישנם 18 מגדלים נמצאים בהליכי בנייה (רק בניין אחד הושלם ודיירים נכנסו אליו) ובהם אמורות להיות בעתיד 1,100 יחידות דיור. חברה ציבורית נוספת נקראת ג'רוזלם גולד שהיא בעיקר חברת אחזקות שעוסקת בהשכרת מבנים. הנכס המניב העיקרי הוא מבנה הנהלת בזק. בשלב מסוים הם החלו גם לגשש ברוסיה.



לפי החשד, משתי החברות הציבוריות נגנב הכסף ורובו המכריע הועבר לחברות הפרטיות שבחפציבה. גורמים במערכת אכיפת החוק מסבירים כי הגניבה אינה במשמעות הפשוטה של העברת הכסף לכיס. הכסף הוזרם מחברה ציבורית לפרטית בניגוד לחוק החברות או חוק ניירות ערך. במלים אחרות, לא נערכו ישיבות דירקטוריון או אספות כלליות כדי לאשר העברות כספים כאלה לחברות הפרטיות של יונה. ודאי שלא הועברו דיווחים מידייים לבורסה בעניין העברות כספים אלה.



באופן עקרוני, העברת כספים סיטונית מחברה ציבורית אינה יכולה להיות לטובת אותה חברה. בתשקיף חברת חופים הודגש כי ההנפקה נועדה לפיתוח מתחם חופים, תשלום לעיריית חדרה וכדומה. לפיכך, טוענות הרשויות החוקרות, יונה הונה את המשקיעים בכך שהעביר כספים מהחברה שבה חשבו שהשקיעו לחברות פרטיות אחרות שבבעלותו.



כיצד הצליח בועז יונה להסתיר מהציבור את העברות הכספים בסך 118 מיליון שקל ב-2007-2006? שאלה קשה יותר היא מה הציג בפני רואי החשבון של החברות. החשדות מורים כי מה שהיה צריך להיות מדווח בדו"חות הרבעוניים לבורסה הוסתר מדי רבעון מרואי החשבון. השיטה היתה back to back: כדי לגרום לרואה החשבון לא להבחין בהיעלמות סכומי כסף גדולים, זייף יונה בסיוע ארבעה מבכירי חפציבה מסמכים, כך שכספים הוצאו מהחברה הציבורית, וחזרו ערב פרסום דו"ח כספי לזמן קצר. מיד לאחר פרסום הדו"ח נמשכו חזרה לטובת החברה הפרטית. לפי החשד, בדו"חות היו פרטים מטעים פעם אחר פעם במשך כשישה רבעונים ב-2007-2006. מעורה בחקירה הסביר אתמול כי שיטת הפעולה של יונה מקובלת בקרב עברייני צווארון לבן בחברות ציבוריות. בסך הכל נגנבו מחופים 48 מיליון שקל ומג'רוזלם גולד כ-70 מיליון שקל.



כל אחד מהבכירים האחרים שנחקרו באזהרה ניסה להרחיק את עצמו מהעבירות הפליליות, אך אף אחד מהם לא הכחיש את מעורבותו בפרשה. אחת השאלות שנותרו פתוחות בשלב זה היא אם תניב חקירת יונה בימים הקרובים חומר ראייתי ממשי נגד הבנקאים שהיו מודעים להעברות הבנקאיות של יונה.



מה שמטריד את רוכשי הדירות ואת הציבור ככלל הוא היכן הכסף. התחנה הראשונה והוודאית לפי חומר הראיות שנצבר היא החברה הציבורית אליה זרם הכסף, בין השאר, מהמשקיעים. התחנה השנייה, לפי החשד, היא החברה הפרטית באשכול החברות של יונה אליה יונה ובכירים אחרים בחפציבה הזרימו את הכסף בלי אישורים מתאים. לפי מקור במערכת האכיפה, כל פרויקט של חפציבה זכה לחברה פרטית משלו. לפיכך, חלק מהכסף שהועבר לחברות הפרטיות מן הסתם הושקע במיזמי בנייה. "קשה לעקוב אחר כל הכספים מהשלב הזה", הבהיר המקור.



החקירה עצמה נחלקת בין המשטרה, רשות המסים ורשות ניירות ערך. תפקיד המשטרה הוא לחקור על התנהלות עשרות החברות הפרטיות של יונה ואילו רשות ניירות ערך בוחנת את תפקוד החברות הציבוריות. הפרקליט המלווה מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה עו"ד ערן שחם-שביט.



בשלב זה יונה חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, רישום כוזב במסכמי תאגיד, עבירות של מנהל בתאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקשירת קשר לביצוע פשע. כמו כן חשוד יונה במעשים ומחדלים במרמה (לפי חוק פשיטת רגל), עבירות הלבנת הון ועבירות ניירת ערך.



סניגורו, עו"ד יאיר גולן, מבהיר כי "יש עניין של כספים שנחשבים כי בוצעו בהם עבירות. זה נושא משפטי. מעשית, כל הכספים נלקחו מחברות ציבוריות לפרטיות, הזרמה מבחוץ פנימה. כל הכסף נכנס לתוך החברה כדי להציל מקריסה. גם כשלקח הלוואות פרטיות הכל נכנס לחברות והוא נכנס לחוסר כל גמור".