שנה לפעילות תנובה ברומניה: השקעה כפולה מהמתוכנן, הכנסות נמוכות בהרבה מהמצופה ורק 800 פרות

האתגר הראשון הוא המחלבה החדשה שהוקמה ברומניה על-ידי חברת תנובה רומניה, בניסיון לנצל את הידע שהצטבר בשוק הישראלי המפותח גם בשוק הבינלאומי, ובעיקר במדינות מתפתחות. האתגר השני הוא מפעל הבשר בבית שאן, המופעל על ידי חברת בקר תנובה ומשווק את תוצרתו תחת המותג אדום אדום.



תנובה הקימה את המחלבה ברומניה במחצית הראשונה של 2007 כדי להפוך לשחקנית השנייה בגודלה עם נתח של 20% מהשוק ברומניה - לאחר חברת דנונה, שהחזיקה בנתח של 75% מהשוק. הפוטנציאל הכלכלי של המחלבה נראה מבטיח גם בעיני הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (EBRD), שרכש 35% ממניותיה בדצמבר 2005 (שלב ההקמה), לצד איש העסקים יוסי בואנו (10%) ותנובה (55%).



כדרכן של השקעות מהותיות של תנובה בעבר - דוגמת מחלבת אלון תבור ומפעל הבשר בבית שאן - תקציב ההקמה תפח, ותנובה נאלצה להזרים לו 80 מיליון יורו, במקום 35 מיליון יורו כפי שתכננה. המחלבה אמורה היתה לייצר 220 אלף ליטר חלב ביום במלוא התפוקה, ובשנתה השלישית היתה אמורה לייצר 100 אלף ליטר ביום. ואולם לפי הערכה, הרפת של תנובה ברומניה מספקת כיום רק 10% מכושר הייצור שלה.



החברה מחזיקה ברפת כ-800 פרות חולבות בלבד, בין השאר בשל מגבלות על היקף הפעילות של רפתות בבעלות זרה ברומניה. בהנחה שתנובת הפרות ברומניה אינה גדולה משמעותית מתנובתה של פרה ממוצעת בישראל (11,200 אלף ליטר בשנה), הרי שהמחלבה פועלת בעשרות אחוזים מתחת לכושר הייצור שלה. את היתרה רוכשת תנובה בהונגריה, עובדה שמקשה על בקרת האיכות של החלב.



המטרה: השבחה בטווח הקצר



תנובה רומניה היתה אמורה להגיע למכירות של 65 מיליון יורו כאשר המפעל בתפוקה מלאה, אך כיום היא מוכרת בקצב שנתי של 15-20 מיליון יורו בלבד. החברה אמנם זכתה להצלחה עם חלק ממוצריה, דוגמת שוקו לשתייה, והגיעה לנתח של 12% מהשוק במוצרים שאותם היא משווקת, אך בשל היצע חלב גולמי נמוך מהדרוש, היא צימצמה את מגוון המוצרים שהיא משווקת, ומתרכזת במוצרים שבהם יש לה יתרון שיווקי מובהק.



בעקבות הקפיצה בהיקף ההשקעה ברומניה, בעליה החדשים של תנובה הגיעו להחלטה כי החברה לא תקים יותר מפעלים במדינות זרות (Greenfield) - גם אם מדובר בשוק בעל פוטנציאל צמיחה משמעותי - אלא תרכוש מחלבה קיימת ותפעל לפתח אותה.



בימים אלה בוחנת תנובה רכישת מחלבה בהודו ומחלבה במזרח אירופה, תוך הישענות על המשאבים שקרן איפקס תעמיד לרשותה. היות שאופק ההשקעה של איפקס הוא שבע שנים בממוצע, ומכיוון שתנובה נרכשה בראשית 2007, סביר להניח שאיפקס תוביל את תנובה לרכישות משמעותיות כבר בטווח הקצר. זאת כדי שתוכל להשביח אותן ולייצר ערך לבעלי הזכויות בקרן לפני שתגיע השעה לממש את ההשקעה בתנובה.



לפי הערכות, תנובה רומניה עדיין לא הגיעה לרווח תפעולי תזרימי (רווח לפני פחת והפחתות - Ebitda). עם זאת, איפקס ומבטח שמיר רואות בתנובה רומניה נכס אסטרטגי והן לא ימכרו או יסגרו אותה.



חיי מדף קצרים



בור הפסדים קטן יותר הוא תנובה USA, שהוקמה ב-2005 כחברת שיווק של הקונצרן בארה"ב. החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם מחלבת Laaish במדינת ניו יורק, במטרה לייצר מוצרים כשרים בעלי חיי מדף קצרים. תנובה השקיעה 20 מיליון שקל במיזם, אך הוא נכשל ופעילותו דעכה. לפי הערכות, תנובה USA הפסידה 8 מיליון שקל ב-2007.



גורלה של ההשקעה בבקר תנובה עלול להיחרץ כבר בעתיד הקרוב. בקר תנובה ביצעה מהלך התייעלות מאסיווי ב-2007, שכלל פיטורי 100 מתוך 300 עובדיה. בנוסף, החברה שינתה את מערך הרכש של עגלים לפיטום באוסטרליה, שהתבסס בעבר על שירותיהם של שני אנשי מקצוע בתחום הבקר: משה גבעון ממושב רמות ושמואל ניסנקורן מכרכור, שככל הנראה יזכרו לטובה את קשריהם עם תנובה שהניבו להם רווחים לא מעטים. היבט אחר של ההתייעלות שעברה בקר תנובה, הוא הקטנת שיעור הבשר שמוגדר כלא כשר והזול יותר.



למרות צעדים אלה, בקר תנובה סיימה את 2007 בהפסד של 70-80 מיליון שקל, כלומר כ-30% מרווחי תנובה בישראל, וברבעון הראשון של 2008 הפסידה 20 מיליון שקל. ההפסד התזרימי של בקר תנובה נמוך יותר, בשל השפעת מרכיב הפחת על השקעות העתק שבוצעו במפעל הבשר, אך קרוב לוודאי שתנובה תחת ההנהלה החדשה לא תהיה מוכנה לספוג הפסדים בסדר גודל כזה לאורך זמן.



ההנהלה החדשה הטילה על דוד מטלון, המנכ"ל החדש, להציג בפניה תוכנית מפנה להעברת המפעל לרווח ולוחות זמנים מפורטים להשגת היעד. במקרה שהתוכנית לא תניח את דעתה של הנהלת תנובה, יוחלט כנראה על סגירתה של חברת בקר תנובה.