דיאטה מדומה: מה מכילים המוצרים דלי הקלוריות?

לאור זאת, לא מפליא לגלות כי מספרם של המוצרים הנושאים תווית מסוג "דיאט", או "לייט" - הולך וגדל.



"תחום הדיאט הפך למיינסטרים וחברה שלא תייצר מוצרי דיאט מסתכנת בפסד למתחרותיה", מסביר פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג וכלכלן מהמסלול האקדמי המכללה למנהל. בימנו, לדבריו, מספר האנשים באוכלוסייה שזקוקים לדיאטה, עולה על אלו שאינם זקוקים לה.



ואולם, בחברת סטורנקסט, שירותי מידע ומסחר אלקטרוני לקמעונאים, טוענים כי בשנה האחרונה הם מבחינים דווקא במגמת ירידה בשוק מוצרי הדיאט והתהוות של מגמה החדשה בשם ה-mid calories. כלומר, צרכנים מעדיפים לרכוש מוצרים שמכילים קצת יותר אחוזי שומן מאשר במוצרים הדיאטטיים הסטנדרטיים - ולו בכדי שלא יאבדו את הטעם של המוצר המקורי.



לפי נתוני סטורנקטס, מגמת הירידה בצריכת המוצרים הדיאטטיים ניכרת, בין השאר, בקטגוריית היוגורטים דלי הקלוריות: בחודשים ינואר-מאי 2007 נמכרו 2,289 אלפי ליטרים של יוגורט דיאטטי ואילו בתקופה המקבילה ב-2008 נמכרו 1,978 אלפי ליטרים בלבד - ירידה של 13.5%.

גם בשוק הגלידות המשפחתיות דלות הקלוריות ניכרת מגמה של ירידה ברווחיות: בין ינואר-מאי 2007 גלגלו הגלידות 2.6 מיליון שקל ואילו בטווח חודשים זה השנה, ההיקף המכירות ירד ב-7% ל-2.4 מיליון.



ואולם, חרף הנתונים המפתיעים, מספרם של האנשים שמוגדרים כבעלי עודף משקל רק צומח ועולה, ובעבורם, יש לשער, שוק המוצרים הדיאטטיים רלוונטי מתמיד. לאור זאת, נשאלת השאלה האם המוצרים המוגדרים כדלי קלוריות הם בהכרח דיאטטיים ותורמים לדיאטה?



דו"ח המבקר: "הכיתוב על חלק מהמוצרים מטעה"



מוצרי המזון שכמות הקלוריות או רמת השומן בהם נמוכה מזו הקיימת במוצרי המזון הרגילים יכולים להופיע בשמות שונים כמו נטול, דל קלוריות, דיאט, לייט או מופחת קלוריות. עם זאת, נראה כי הכיתוב בחלק מהמוצרים עשוי להיות מטעה.



ואכן, בדו"ח האחרון של מבקר המדינה מחודש מאי 2008, הוא התייחס לבעיית ההשמנה ההולכת וגדלה בישראל, וציין כי אחת הסיבות לה קשורה בכך שההגדרות המופיעות על המזון הארוז, הדיאטטי לכאורה, לא תמיד תואמות לתכולתו.







"הכיתוב על חלק מהמוצרים מטעה", קובע המבקר ומסביר כי "משמעות הכיתוב ללא תוספת סוכר על אריזה של מוצר מזון היא לאו דווקא שהמוצר אינו מכיל סוכר, להפך. ייתכן שהמוצר מכיל סוכר ואף בכמות רבה. גם כיתוב כמו נטול סוכר או מופחת שומן עלול להטעות. מוצרים נטולי או מופחתי חומר מסוים המזיק לבריאות, עלולים להצטייר כמוצרים דיאטטיים ובריאים שאפשר לצרוך ללא הגבלה, גם אם הם מכילים חומר אחר שצריכתו עלולה לגרום להשמנה ואף להזיק".



בכוונת המבקר לומר כי תווית מוצר שמציינת כי הוא "ללא תוספת סוכר", מתייחסת לכך שבתהליך הייצור שלו לא הוסיפו לו סוכר. עם זאת, בהחלט ייתכן שבין מרכיבי המוצר המקורי יש סוכר ולכן יהיה סוכר גם במוצר הסופי.



מוצר דיאטטי הוא לא בהכרח נטול סוכר



המחשבה כי מוצר המוגדר כדיאט אינו מכיל סוכר היא שגויה. על פי התקן הישראלי, כל הגדרה הקשורה לסימון מוצר כשונה מהמוצר המקורי בצורה של "דל קלוריות", "לייט", "קל" או "דיאט" - כלל אינה קשורה ברכיב הסוכר המצוי בו, אלא אך ורק בערכו הקלורי.



כתוצאה משיטת תקן זו, חולי סכרת לא יכולים להיות רגועים מתווית המצהירה על היות המוצר דיאטטי.



לדברי אולגה רז, מנהלת המחלקה לתזונה במרכז האוניברסיטאי באריאל, בלבול בהגדרות מוצרים, עלול לגרום נזק רציני לחולה סכרת שיטעה ויחשוב שמוצר המוגדר כדיאט הוא נטול סוכר. רז סבורה כי העובדה שלא קיים תקן המורה על יצרני המזון לציין את כמות הסוכר שקיים במוצר היא חמורה ביותר: "אמנם היצרנים מציינים את קיומו של הסוכר ברכיבים של המוצר, אך מרבית הצרכנים לא נוהגים להסתכל על רשימה זו, אלא רק על התווית הקובעת האם המוצר דיאטטי או לא ומבחינתם, זה הסימן הקובע".



יש שורה ארוכה של מוצרים המסומנים כדיאטטיים אך מכילים סוכר בהם מוצרי הקפה הקרים הדיאטטיים ברשת בתי קפה ארומה וקפה ג'ו, משקה דיאט נקטר שזיפים של חברת ספרינג וסירופ דיאט ענבים של פריגת.



ברור מאליו, כי גם צרכנים המבקשים לרדת במשקל - עדיף שיהיו מודעים לכמות הסוכר שמצויה במוצרים שהם רוכשים, וזאת מכיוון שקלוריות שמקורן מסוכר שונות מקלוריות שמגיעות ממקור אחר ומשפיעות באופן שונה על המטבוליזם.



"ככל שרמת הסוכר בדם עולה, היכולת להוריד משקל תפחת, ולכן צריכת קלוריות מסוכר משפיעה באופן ניכר על העלייה במשקל", מציינת אולגה רז. מסיבה זו, היא אומרת, סימון המתייחס רק לקלוריות המוצר עלול במידה רבה להטעות את הצרכן, שכן ייתכן מצב שבו מוצר יכיל כמות מעטה של קלוריות אך מקורן יהיה סוכר. בשורה התחתונה, מדגישה רז כי: "הסימון התזונתי שקיים כיום משרת את צורכי חלק מהצרכנים אך לא את צורכי כולם".



מופחת קלוריות - אך לא בהכרח דיאטטי



אמנם התקן הישראלי הקובע הגדרות למוצרים דיאטטיים לא מתייחס לרכיב הסוכר, אך הוא דווקא כן מציג קריטריונים לסימון מוצרי המזון לפי ערכם הקלורי. עם זאת, גם כאשר מוצר מוגדר כ"דיאט", על הצרכן להיות זהיר ועליו לזכור כי סימון המוצר כדיאט אינו הופך אותו לנטול קלוריות.



למעשה, על פי התקן התווית "דיאט" תופיע על גבי מוצר כאשר הערך הקלורי שלו אינו גדול מ-20 קלוריות ל-100 גרם במזון נוזלי, למעט מוצרי חלב.



בהתייחס למזון מוצק או מוצרי חלב נוזליים, הערך הקלורי יכול להגיע ל-40 קלוריות ל-100 גרם. לכן, לפני שרוכשים מוצר מזון רק מכיוון שהוא מוגדר כדיאאטי ('דיאט', לייט' או 'מופחת קלוריות'), כדאי לחשב ולבדוק האם הערך הקלורי שלו מותאם לתפריט התזונתי שמתאים לנו.



"אנשים רואים על המדף מוצר עם תווית 'ללא תוספת סוכר' ומיד מייחסים לו סגולות של מוצר דיאטטי", אומרת אולגה רז ומייד מסייגת. "מדובר בתפישה שגויה שכן יש לבדוק מה רמת השומן והקלוריות הקיימים במוצר, שעלולים להיות גבוהים ולגרום לעלייה במשקל".



בנוסף, יש לזכור כי התקן קובע שניתן לסמן מוצר כמופחת קלוריות, לייט או קל רק כאשר הושגה הפחתה של שליש מהערך הקלורי שלו בהשוואה למוצר המקורי - אך מתברר שלא בכל המוצרים מדובר במדידה מדויקת.



כך למשל סלט חומוס אחלה רגיל מכיל 276 קלוריות ל-100 גרם ולכן כדי שמוצר דומה יזכה להגדרת לייט או מופחת קלוריות, עליו להכיל ערך קלורי של פחות מ-184 קלוריות ל-100 גרם.



ואולם, מבדיקת התווית שעל המוצר עולה כי מוצר אחלה לייט מכיל 209 קלוריות ל-100 גרם (25 קלוריות יותר מהמותר).



גם מוצר מילקי קל בטעם שוקולד של חברת שטראוס התגלה כלא עומד בתקן: המוצר הרגיל מכיל 150 קלוריות ל-100 גרם מוצר ואילו מילקי קל, שערכו הקלורי אמור להיות של שני שליש ומטה מערכו של המוצר הרגיל, מכיל 112 קלוריות ל-100 גרם.



מחברת שטראוס נמסר בתגובה: "אנו בקבוצת שטראוס עושים הכל בכדי להוריד את ערך הקלוריות במוצרינו. בחומוס אחלה הופחתו הקלוריות הודות לשיפורים שערכנו ברמת הטכנולוגיה, וחומוס אחלה לייט הינו ברמת הקלוריות הנמוכה ביותר שקיימת היום בשוק. בנוסף, לפי הבדיקות שברשותנו, המילקי קל מופחת קלוריות בהתייחס לכלל סדרת מוצרי המילקי ולאו דווקא לגבי המילקי שוקולד".



"המשיכה להטעיית הצרכן גדולה מאוד, גם מצד היצרן אך גם מצד הצרכן", מסביר פרופ' קפלן. "הצרכן עובד על עצמו ומנסה למצוא מאכלים שטעימים לו, אך גם כאלה שמקלים על מצפונו מעצם הגדרתם כ'דיאט'". לדבריו, הצרכן מודע לכך שחלק מהמוצרים שהוא רוכש אינם באמת דיאטטיים - אך הוא משכנע את עצמו שמדובר בחצי צרה לעומת מוצרים אחרים".



"אפשר להאשים את היצרנים בהטעייה אבל גם אפשר להניח את האשמה על כתפינו, שכן המוטיווציה שלנו לבחון לעומק את מרכיבי המוצר אינה מספיקה", מסכם קפלן. "המילים 'דיאט' או 'לייט' מרגיעים את מצפונו של הצרכן הסביר שרוצה אמנם לעשות דיאטה, אך גם מעוניין להמשיך ולאכול מוצרים טעימים. לכן, הוא בוחר לא פעם להתעלם מהאותיות הקטנות".



כך צורכים מוצרים מופחתי קלוריות בתבונה



>> צריכת מוצרים מופחתי קלוריות, יכולה לסייע בהפחתה במשקל או בשמירה על משקל תקין. בכל מקרה, יש לצרוך את המוצרים בתבונה ותוך מודעות למרכיביהם.



"מוצרים מופחתי קלוריות מיועדים לצרכנים שהתזונה שלהם מתוכננת ומסודרת ושאכילתם משולבת במאמץ כללי לרדת במשקל או לשמור עליו", אומרת מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, מחוז דן בשירותי בריאות כללית. בתוך כך, היא מזהירה ואומרת כי: "אנשים שאוכלים מוצרים וחושבים שרק בגלל שכתוב על המוצר 'דיאט' או 'לייט' אז הם יכולים לאכול מהמוצר באופן חופשי - טועים בהחלט".



לדבריה, חשוב כי הצרכן ידע לחשב את כמות הקלוריות שמצויה במוצר הדיאטטי או הקל שכן, "אם הוא אוכל כמויות בלתי סבירות של מזון, אך משלב בתוכן מוצר דיאטטי אחד, הרי שהמוצר בטל בשישים לעומת כמות הקלוריות הגדולה שצרך. מצב זה כמוהו כאדם ששותה כוס קפה בלי סוכר אך אוכל לצדה עוגה עתירת קלוריות". תרחיש אחר שעלול להתקיים לדברי אורבך, הוא כאשר אדם נתפש לצריכת יתר של מוצרים דיאטטיים, מכיוון שהוא סבור שניתן לאכול מהם כאוות נפשו.



"אדם שצורך כמויות גדולות של מוצרי דיאט לא מצמצם את סך הקלוריות היומי שלו", מסבירה אורבך. לדבריה, צריכת הקלוריות המומלצת לנשים היא 2,000-1,500 קלוריות ולגברים - 2,500-1,800.



לבסוף, מציינת אורבך תופעה צרכנית מוכרת, לפיה צרכנים בודקים את רכיבי המוצר ואת ערכו הקלורי - אך לא שמים לב לכך שהכמות מתייחסת ל-100 גרם בלבד ולא לכל כמות המוצר.



"אנו נוטים לראות רק את מה שאנחנו רוצים", היא אומרת. "לרוב, תכולת המוצר גדולה יותר ועמה גדלה גם כמות הקלוריות".