"זו היתה הצלחה, אפילו הצלחה גדולה ותצוגת כוח רשימה" - כך סיכם השבוע אבי ולדמן, מנכ"ל קודאק ישראל, את רשמיו מתערוכת הדפוס הבינלאומית דרופה שנערכה החודש בגרמניה.
התערוכה נחשבת לאירוע החם ביותר של עולם הדפוס, ולקודאק העולמית זו היתה פעם ראשונה שבה יכלה להציג את יכולות חטיבת התקשורת הגרפית שלה, שהוקמה בשנים האחרונות ונהפכה מנוע צמיחה מרכזי בחברה שעברה תוכנית מפנה דרמטית - ממעצמת צילום בפילם לתעשיית הדפוס ולצילום דיגיטלי.
קודאק ישראל הטביעה חותם עמוק בד.נ.א של החטיבה הגרפית. בשלב הקמת החטיבה היו אלה קריאו הישראלית-קנדית וסאיטקס הישראלית שנרכשו על ידי קודאק תמורת כ-1.2 מיליארד דולר מתוך רכישות החברה, שהסתכמו בכ-3 מיליארד דולר. מאז עמלו בקודאק ישראל על פיתוחים טכנולוגיים שיושמו במכונות דפוס ומכונות קדם דפוס חדישות, מהירות ואיכותיות יותר, שהוצגו בביתן רחב ידיים ועוררו עניין רב בקרב אלפי משתתפי התערוכה.
"קודאק הציעה בתערוכה פתרון כולל המשלב תוכנה דרך מכונות קדם דפוס למכונות הדפוס. הסלוגן היה 'הדפסה היא כוח', והכוונה היתה להראות ללקוחות שדפוס יעיל יכול לשפר את התוצאות העסקיות של החברה, בין אם מדובר בבית דפוס או בחברה שצורכת דפוס", אומר ולדמן. לדבריו, אינדיקציות להצלחה בתערוכה הן הדגמות שמתבצעות במהלכה ללקוחות פוטנציאליים, התחלות טיפול בלקוחות וכמובן הזמנות. "היו לנו אלפי הדגמות ללקוחות ויותר מ-10,000 התחלות של טיפול בלקוחות. אנשי המכירות של קודאק הולכים להיות מאוד עמוסים. מבחינת קודאק ישראל, על פי האינדיקציות שקיבלנו אני מקווה שנהיה מאוד עסוקים הקיץ בייצור מכונות".
ולדמן ציין כי בתערוכה מכרה קודאק מאות מכונות, שחלק ניכר מהן מיוצר בישראל. בנוסף הוצגה טכנולוגיה חדישה, מהירה ואיכותית שפותחה בישראל להדפסת אריזות שזכתה לביקוש מצד חברות, שהציעו להיות שדה הניסוי של החברה. מכונות אלה נמצאות בשלבי פיתוח וייכנסו לשוק ב-2009-2010. גם פלטת האלומיניום כחול-לבן החדישה, המאפשרת הדפסה מהירה במיוחד באיכות גבוהה תוך שימוש רב פעמי, זכתה להצלחה וההערכה בקודאק היא שמכירותיה יגיעו למאות מיליוני דולרים כבר השנה.
מנוע הצמיחה המרכזי
קודאק, ענקית הצילום בפילם של המאה ה-20, התקשתה לעבור למערכות דיגיטליות, ושילמה על כך מחיר כבד. החברה עברה מרווחיות גבוהה להפסדים כואבים, עד שב-2003 הוחלפה ההנהלה הבכירה שלה, וליד ההגה התיישב המנכ"ל אנטוניו פרז.
באמצעות מסע רכישות מפרך ומהפך תפישתי הקים פרז את חטיבת התקשורת הגרפית מאפס. כיום מספקת החטיבה כ-40% מהכנסות קודאק העולמית. מתוך מכירות של כ-10 מיליארד דולר ב-2007 של קודאק העולמית, סיפקה חטיבת התקשורת הגרפית 3.6 מיליארד דולר; החטיבה הדיגיטלית הכניסה 4.6 מיליארד דולר נוספים ו-1.96 מיליארד דולר הגיעו מחטיבת הפילם, המספקת כיום מוצרים בעיקר לתעשיית הסרטים ולצילומי אוויר.
על חלקה של ישראל בחטיבה הגרפית אומר ולדמן: "חטיבת התקשורת הגרפית מוגדרת כמנוע הצמיחה המרכזי של קודאק בשנים הבאות, וקודאק ישראל היא אחד משני מרכזי הפיתוח הקשורים בהצלחת החטיבה הזו. אנחנו חוד החנית של הטכנולוגיה בתחום התקשורת הגרפית של קודאק העולמית, ובעולם בכלל. יש לנו נגיעה משמעותית כמעט בכל הטכנולוגיות שמשולבות במכונות שנמכרות. טכנולוגיות ופיתוחים שמקורם בישראל משולבים בכ-80% מהמוצרים של החטיבה הגרפית-דיגיטלית".
לדברי ולדמן, קודאק ישראל מפתחת, בין השאר, פלטות אלומיניום חדישות לתעשיית הקדם דפוס, שניתן להדפיס באמצעותן במהירות ובאיכות גבוהות מהמקובל כיום בשוק, ושניתנות לשימוש רב פעמי. בתחום הדפוס לפי דרישה היא מפתחת תוכנה וחומרה. מדובר בתחום צרכני שצומח במהירות, מבוסס על דיוור מותאם אישית לכל לקוח, וקודאק ישראל היא המרכז העולמי של קודאק בתחום. בנוסף, מפתחת החברה הישראלית את תחום הדפוס על אריזות, כולל פיתוח טכנולוגי וייצור המכונות.
לקודאק העולמית שני מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ), בישראל ובוונקובר. המרכז הישראלי, הפועל תחת השם קודאק ישראל וממוקם באזור התעשייה החדש של פתח תקוה, מעסיק כ-900 עובדים. מחציתם עובדי מו"פ. תקציב המו"פ של המרכז הוא כ-50 מיליון דולר בשנה, המהווים כ-15% ממכירות לצרכן של המוצרים שפותחו במרכז הישראלי. עובדי המו"פ מגיעים מתחומים מגוונים, בהם אלקטרוניקה, מחשבים, תוכנה, חומרה, פיסיקה וכימיה. העובדים הנוספים בחברה הישראלית הם אנשי שיווק, כספים, מערכות מידע, תפעול והנדסה.
"קודאק ישראל נהפכה למרכז מצוינות של קודאק העולמית", אומר ולדמן. "יש כאן מעצבים תעשייתיים ומעצבי מוצר שנותנים שירותים גלובליים כמעט לכל החברות בקבוצה עולמית. הם נחשבים אוטוריטה מקצועית ומספקים בעלויות נמוכות שירותים עם ערך מוסף מאוד גבוה. איש הכספים שלנו נותן שירותים למקומות שונים של החברה באירופה. השיטה של קודאק מאפשרת לטובים להתפתח.
"התרומה שלנו לקודאק העולמית מאוד גדולה. רוב המוצרים של החטיבה הגרפית כוללים רכיבים מהותיים שפותחו כאן. לדוגמה, פלטת האלומיניום החדשה שפיתחנו תניב לקודאק הכנסות במאות מיליוני דולרים", אומר ולדמן. תחום ההדפסה על אריזות נאמד במאות מיליוני דולרים בשנה בעולם. "כאן מפתחים את הטכנולוגיה, המכונה והפלטה המיוחדת", מוסיף ולדמן. "מרכז הפעילות של קודאק העולמית זה פה. הפיתוחים החדשים שלנו בתחומי תוכנה וחומרה יאפשרו להדפיס פנייה אישית למועדוני לקוחות באיכות גבוהה מבעבר".
הדבר הגדול הבא
קודאק בהחלט מזהה בישראל מאגר של טכנולוגיות חדשניות שעשויות להפוך לטכנולוגיות העתיד הייחודיות שלה, ואף מינתה נציג ישראלי שכל תפקידו איתור הסימנים המעידים לאותה חדשנות.
"קודאק הקימה גוף שמאתר טכנולוגיות עתידייות, ומינתה את אחד האנשים שלנו לגוף הזה, המונה נציגים בודדים. הוא אחראי מבחינתה על השקעות בחברות סטארט-אפ ואמור לזהות את 'הדבר הגדול הבא' בתעשייה. האיש שלנו בישראל עסוק בפגישות עם סטארט-אפים וחוקרים באוניברסיטאות. בקודאק העולמית בהחלט רואים את ישראל כמקום ממנו צפוי לצאת הדבר הגדול הבא של החברה", אומר ולדמן.
לצורך זה אף החלה קודאק העולמית להתעניין במנגנון שיתוף הפעולה עם חברות רב לאומיות שמציע בשנים האחרונות המדען הראשי במשרד התמ"ת. מדובר בתוכנית לשיתוף פעולה עליה חתמו כבר חברות כמיקרוסופט, יבמ, קוקה קולה, רנו ומרק. המדינה מתחייבת לסייע לחברה הרב לאומית באיתור סטארט-אפים המפתחים טכנולוגיות לפי הגדרות שהעבירה החברה הזרה ולממן עד מחצית מהמו"פ המשותף שלהן. החברה הזרה מתחייבת לממן את המחצית השנייה או שוות ערך בשירותים ובכלי סיוע, כולל חדירה לשוק העולמי.
המגעים עם קודאק העולמית הופסקו בעקבות חילופי גברי בחברה, ובקודאק ישראל מתכננים לחדש אותם בהקדם. עד כה התנהלה פעילות קודאק בישראל ללא כל סיוע ממשלתי. בחברה העדיפו להתרחק ממענקי מו"פ של המדען הראשי, שכרוכים במגבלות על הוצאת ידע מהמדינה.
עלות מהנדס בישראל כבר משתווה לעלותו בקליפורניה
שער הדולר הנמוך מול השקל פוגע גם בקודאק ישראל. "התחזקות השקל גורמת לנו נזק עצום. אנחנו מתוקצבים בדולרים ואנחנו עולים כיום לקודאק עשרות אחוזים יותר לעומת התכנון המקורי. זה שם אותנו בעמדה פחות אטרקטיווית בקודאק", אומר מנכ"ל קודאק ישראל, אבי ולדמן.
גם הספקים של קודאק נפגעים. "ישנם אלפי עובדים שמתפרנסים בעקיפין מקודאק. הם באותה בעיה ורובם ספקים אסטרטגיים הרבה שנים. אלה חברות יותר קטנות ופגיעות, שיכולות גם לפשוט רגל. אנחנו מצליחים להיות עם הראש מעל למים, כי אנחנו גדולים וחלק מחברה גדולה, ומתייעלים כל הזמן. יש פה תרבות של ניהול רזה, שהחלה בתפעול והתרחבה של שיפור מתמיד. הארגון מתייעל גם בתקופות טובות וזה מתבטא בהגדלת היקפי ייצור. אבל לא לעולם חוסן. זה יפגע בנו כמו באחרות, נהיה פחות תחרותיים לחברות גלובליות", הוסיף ולדמן.
הפגיעה העיקרית נובעת בשכר העובדים, שניתן בשקלים, ושכיום נדרשים יותר דולרים כדי לממן אותו. "אם פעם מהנדס ישראלי היה עולה פחות ממהנדס בקליפורניה, כיום זה הולך ומשתווה. זה אומר לנו כמדינה, שכשיבוא מישהו מקודאק או מוטורולה ויחשוב לאן להעביר את הפרויקט הבא - ישראל תהיה פחות תחרותית", אומר ולדמן. "למזלנו יש לנו יצירתיות, יעילות וטכנולוגיה, אבל מבחינת העלויות אנחנו מתחילים להיות יקרים, לא רק ביחס למהנדסים בהודו ובסין".
פיטורי עובדים בחברות יימשכו להערכת ולדמן כתוצאה משער השקל-דולר: "הסיבה שחברות גדולות לא הכריזו על פיטורי עובדים היא בגלל שיש להן אורך נשימה. אבל חברות קטנות כבר מפטרות, וחלקן על סף פשיטת רגל. גם כספי השקעות יגיעו פחות לחברות סטארט-אפ, כי הגיוסים בדולרים".
מהפכת הדפוס הדיגיטלי של קודאק מתבססת במידה רבה על מרכז הפיתוח הישראלי
אורה קורן
18.6.2008 / 10:02