"ישראל לא תוכל להחליף את הסיטי של לונדון או את וול סטריט, וגם לא תהיה הצומת הפיננסית של המזרח התיכון - אבל היא כן תוכל להיות מרכז פיננסי ברמה עולמית המספק ערך שירותי בתחום הפיננסים באמצעות רגולציה, מיסוי ופתיחות עסקית. ישראל יכולה לייצר שירותים פיננסיים בהיקף של עד 10% מהתוצר המקומי ותוכל להפוך למובילה עולמית כשתספק מספר קטן של מוצרים בעלי ערך מוסף ושירותים מתוחכמים אחרים המבוססים על הון אנושי. אמנם ישראל אינה מהווה מקלט מס והיא לא תהפוך לשוק מניות ברמה עולמית - אולם היא יכולה להפוך למובילה עולמית בתחומי תעשייה האופייניים לשווקים מתעוררים כמו היי-טק, מים מסחר ביהלומים וטכנולוגיות ירוקות".
כך כותבת חברת הייעוץ הבינלאומית דלויט בדו"ח שהזמין משרד האוצר ואשר התקבל השבוע במשרד. מטרת הדו"ח היתה לבצע השוואה בינלאומית של שוק ההון הישראלי לעומת מרכזים פיננסיים כמו לונדון, סינגפור, דבלין, מדריד ואיסטנבול - וכותרתו היא "רעיונות ראשוניים".
הדו"ח אמנם קובע מפורשות כי ישראל לא תוכל להפוך למרכז הפיננסי החשוב בעולם - אולם במשרד האוצר מעולם לא התיימרו להחליף את שני המרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם (ניו יורק ולונדון), כך שהדו"ח שופך אור על הכיוונים האפשריים להתפתחות הכלכלה הישראלית. אי לכך, בדו"ח מוצגים יתרונותיה היחסיים של ישראל והצעות למהלכים.
דירוגים נמוכים
על אף ההצעות של דלויט ועל אף ההערכה כי לישראל יש בכל זאת מה להציע, הרי שהמצב הנוכחי אינו מזהיר במיוחד שכן סדרה של דירוגים בתחומים שונים מציבה את ישראל במקומות נמוכים למדי. לב הדו"ח כולל גרף השוואה בינלאומי המציג את דירוגה של ישראל בכמה פרמטרים. ציונה הכולל של ישראל בפרמטרים אלה עומד על 36 בלבד שניה לאיסטנבול בלבד שזכתה לציון של 25 נקודות. את הציון הגבוה ביותר (73) מקבלת לונדון ולאחריה סינגפור (63), דבלין (60) ומדריד (52).
כללית, ניתן לומר, זוכה איסטנבול לציונים הגרועים ביותר בכלל המדדים ובמרבית המקרים ישראל נמצאת מייד לאחריה. המדד החשוב ביותר (להערכת דלויט) הוא מיומנות כח האדם ובו מקבל ישראל ציון של 45 בלבד לעומת ציון 70 לו זוכה לונדון וציון 30 לו זוכה איסטנבול. בקטגוריית עומק השוק (פרמטר המודד המהירות בה משתנים המחירים ואשר מושפע מנזילות, מגבלות מסחר, מינוף וכו' - ט.ל) זוכה ישראל לציון נמוך מ-20 לעומת לונדון שקיבלה ציון 85.