הרופא לא יודע שאתם רגישים למוקסיפן

בכנס שנערך אתמול בגן אורנים על ידי חברת המחקר IDC ישראל דנו בנושא מחשוב ובריאות. מסתבר כי למצבים אלה יש פתרון טכנולוגי שמשרד הבריאות מנסה ליישם ולהטמיע במסגרת מה שמכונה רשומה רפואית לאומית לתחום הצלת חיים (או בשמה האחר "מרפאה אחודה").



המטרה של פתרון טכנולוגי זה היא שכל גוף רפואי יוכל להתעדכן במידע בסיסי הכרחי על כל אדם. למשל, אילו ניתוחים הוא עבר, מתי הם היו, אם הוא סובל ממחלות כרוניות, אילו תרופות קבועות הוא לוקח, מתי אושפז ולאילו תרופות הוא רגיש.



לפני שלוש שנים הבין מייק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי למערכת המשתפת מידע בין גופי בריאות שונים בישראל (קופות חולים, רופאים ובתי חולים), שנמצאת כיום בשלב הדיונים המשפטיים, יש חיוניות גם במקרי חירום. הוא הכשיר את המערכת ואף סיפק לה היתר משפטי.



הפתרון הטכנולוגי המתאים קיים: משרד הבריאות משתמש בשירותי רשת (web srevices) עם כלים של מיקרוסופט, המאפשרים לשלוף מידע מבסיסי נתונים ולהציג אותם לגורמים המטפלים באמצעות פורטל (השייך לחברת סאפ). המידע הרפואי, שנועד להציל חיים, כבר קיים במערכות אדמיניסטרציה רפואית שיועדו לניהול תהליכי הטיפול.



מערכת זו, אומר לנו מקור בכיר במשרד הבריאות, יכולה לפעול תוך זמן קצר, אך שני גופים מעכבים אותה. הגוף הראשון הוא שירותי בריאות כללית, שמעדיפה לא לשתף מידע אף ששאר קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים הסכימו לכך במקרי חירום. הבעיה היא ששירותי בריאות כללית, למרות היותה גוף אחד, חולשת על לא פחות מ-14 בתי חולים ואחראית על 55% מהאזרחים בישראל. כשגוף כזה לא מעוניין לשתף פעולה - אי אפשר להתקדם עם הפרויקט.



הגוף השני שמעכב את הפרויקט הוא משרד הבריאות עצמו. אותו מקור מציין כי משרד הבריאות אינו לוחץ מספיק על הנהלת שירותי בריאות כללית לפעול בעניין. בינתיים, אזרחי ישראל ממשיכים לסבול מחוסר הארגון הזה.



רק באלימות



פרויקט אחר שהוצע במסגרת רשומה רפואית לאומית ודווקא זכה לשיתוף פעולה הוא מערכת לשיתוף מידע בכל מה שקשור לאלימות במשפחה. שירותי בריאות כללית הסכימו להתחבר למערכת המפרטת מידע על כל עבריינים שנוקטים באלימות משפחתית, הנוטים להסתיר ההתעללות על ידי ביקור בבתי חולים שונים.



עובדים סוציאלים, שמשתמשים במערכת יכולים בתוך דקות להגיע לממשק של שיתוף מידע ולבדוק את ההיסטוריה של האדם אם עולה חשד לאלימות משפחתית. "המערכת עובדת כבר שנתיים והעובדים הסוציאלים מדווחים שהיא טובה ומסייעת להם", מציין אותו מקור במשרד הבריאות.



"חבל שאותו הדבר לא קורה במקרה של רשומה רפואית לאומית למקרי חירום. שירותי בריאות כללית סבורים שהפתרון הטכנולוגי שלהם, פרויקט אופק המבוסס על טכנולוגיה של חברת די.בי. מושן, הוא המועדף. חבל גם שמנכ"ל משרד הבריאות, אבי ישראלי, לא לוחץ מספיק על מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, לפעול בנושא. מסתבר שהאינטרס של הצלת חיים בישראל פחות חשוב לעומת אינטרסים אחרים. הבסיס המשפטי להפעלת המערכת קיים, ובכל זאת המערכת לא קיימת", הוא מוסיף.



שתי מערכות שונות



למערכת של משרד הבריאות יש שני יתרונות: יתרון של עלות, מפני שאין צורך להתקין שרתים או לחבר את השרתים המקומיים לשרתים של המערכת וכך לחסוך מיליוני שקלים, וכן לא קיים חשש מזליגת מידע בשל שכפולו בשרתים יעודיים (מלבד המידע שנמצא במחשבי הארגון).



בנוסף, קיים שוני בין הפתרונות הטכנולוגיים שמציע משרד הבריאות לאלה שמציעה שירותי בריאות כללית. במשרד הבריאות מבוססת המערכת הטכנולוגית של שיתוף מידע רפואי בין הגופים על שירותי רשת, כך שאין צורך להתקין חומרה בכל אחת מהנקודות של בתי החולים והקופות. המערכת יכולה לקבל מידע ממאגרי מידע רפואיים שונים ולהציג אותם בפורטל בתוך שניות.



לעומת זאת, מערכת אופק, שמציעה שירותי בריאות כללית, מבוססת על התקנת שרתים בשער הגישה (גייטוואי) המשכפלים את המידע הרפואי שנמצא במחשבי הארגון. השכפול נדרש כדי שהמידע יהיה זמין ואחיד (למשל, בקופת חולים אחת שם המשפחה מופיע ראשון ואחריו השם הפרטי, ובקופה אחרת השמות מופיעים בסדר הפוך).



פרט לכך, הפתרון של מערכת אופק הוא מוגבל בפתיחות, תחזוקה ושדרוג. אולי החסרון הגדול ביותר של מערכת זו הוא הצורך בשכפול תמידי של המידע. מידע רב משוכפל שלא לצורך כי הוא לא נדרש, בעוד בשירותי רשת נשלף רק המידע הרלוונטי לבקשה של הרופא.



ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו נמצאים במהלך ליבון בתפישת העולם המקצועית בין משרד הבריאות לקופת חולים כללית בתחום של יישומים של פרויקט רשומה רפואית לאומית. נושא זה יידון בימים הקרובים במפגש בין הנהלת משרד הבריאות לבין הנהלת קופת חולים כללית".



משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "הכללית פיתחה את מערכת אופק בהשקעה של מליוני שקלים לפני כשש שנים. מערכת זו היא אחת הדוגמאות היחידות בעולם למערכת המופעלת בהצלחה רבה, בקנה מידה ארצי - הן במבחן התוצאה והן במבחן עלות-תועלת - וכוללת אפליקציה איכותית לרשומה מצילת חיים. היא מהווה מודל לחיקוי עבור חברות וארגונים מחו"ל ואף קיבלה פרסים בינלאומיים. המערכת מופעלת תוך הקפדה על שמירת חיסיון המידע, היא מותאמת לחקיקה הקיימת במדינה ועומדת בסטנדרטים בינלאומיים.



"הכללית פנתה בעבר למשרד הבריאות והציעה להעמיד לרשותו את התוכנה ואת כל הידע שהושקע ושנצבר ללא תמורה, במטרה להביא לשימוש ארצי במערכת. פניות הכללית למשרד הבריאות הושבו עד כה ריקם. אין כל היגיון וכל הצדקה להוריד לטמיון מערכת מתקדמת שפועלת בהצלחה ולפתח מערכת חדשה בעלות גבוהה שתוצריה יהיו נחותים מזה של אופק, וכך לבזבז כספי ציבור מקופת המדינה".