בעקבות משבר המזון העולמי: מנהיגי מדינות השווקים המתעוררים יוצאים נגד מדיניות השוק החופשי

מחירי המזון העולמיים זינקו ב-60% מאז תחילת 2007, וגרמו למהומות אזרחיות בלמעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם. עליית המחירים עלולה להגדיל את מספר האנשים בעולם הסובלים מתת תזונה מ-860 מיליון לכמעט מיליארד, לפי נתוני תוכנית המזון העולמית שפורסמו ברומא.



מנהיגי מדינות מתפתחות, בהן הפיליפינים, גמביה ואל-סלבדור, אומרים כעת כי הדרך היחידה להאכיל את האזרחים היא לגדל יותר מזון בתוך המדינה במקום להסתמך על יבוא זול. אם הכוונות יתממשו, תחול פגיעה משמעותית בסחר המזון העולמי - הנאמד בכמעט מיליארד דולר בשנה - באפקטיביות של דיוני הסחר בין המדינות, בהיטלי היבוא והיצוא ובכמות הסובסידיות ברחבי העולם.



"סחר המזון העולמי מצוי על הקרשים", אמר ארווינד סאברמניאן, מנהל בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית בוושינגטון, "אם מי שמחזיק בסחורה לא רוצה למכור אותה למדינות זרות, מי שעומד בצד השני נמצא בבעיה". סאברמניאן כיוון בדבריו למדינות כמו ארגנטינה, וויטנאם ותאילנד שהטילו הגבלות על יצוא מזון, הקפיצו את רמות המחירים והשאירו את היבואניות לחפש אחר מקורות חלופיים.



"הרעיון של הליברליזציה הוא שאפשר לסמוך על השווקים הגלובליים", ציין דיוויד אורדן, עמית במכון המחקר למדיניות המזון העולמית בוושינגטון, "אך השווקים מוכיחים ההיפך".