עדכון מדד הבנקים: לאומי מהווה כחצי מהמדד; המאבק עם דיסקונט דחק את הבינ"ל החוצה והכניס את איגוד

כיצד קורה שהבנק החמישי בגודלו בישראל ושוויו כ-4.6 מיליארד שקל מוחלף במדד על ידי הבנק השישי בגודלו - שנסחר בבורסה לפי שווי של כמיליארד שקל? הסיבה לכך טמונה ככל הנראה במאבק בין בינו צדיק ומתיו ברונפמן בעניין אחזקות בבינ"ל. בינו צדיק הגדיל בחודשים האחרונים את אחזקותיו בבנק, כך שאחזקות הציבור בבינ"ל ירדו מהמינימום הדרוש להכלל במדד הבנקים ועומדות על 19.2% בלבד.



בהחלט ייתכן כי הירידה של הבינ"ל ממדד הבנקים ומדד תל אביב 100 הינה ירידה לצורך עלייה. זאת, לאור העובדה שבבינ"ל מנסים לפתור את המחלוקת עם דיסקונט. נכון להיום בוחן דיסקונט את הצעת הבינ"ל במסגרתה יחסל אחזקותיו בבנק שבשליטת צדיק בתוך 7-5 שנים. אם הצדדים יגיעו להסכמה - יתבצע איחוד של הון המניות 1 ו-5 בבינ"ל המייצגות את ההון. לאחר מכן, זכויות ההצבעה ואחזקות הציבור יגדלו - כך שיוכל להגיע למדד תל אביב 25.



בינתיים צפויים מחזורי המסחר בבינ"ל - שגם כך אינם גדולים במיוחד ומסתכמים בכ-3 מיליון שקל בממוצע ליום מתחילת השנה - לקטון בעקבות היציאה משני המדדים תל אביב 100 ותל אביב בנקים והמעבר למדד הפיננסים.



לעומת הבינ"ל, איגוד ענה כבר היום על שלושתה קריטריונים הדרושים להכנס לתל אביב בנקים ובכלל זה על הקריטריון של 25% אחזקות ציבור בבנק. משקלו של בנק איגוד במדד הוא זניח ויעמוד על 0.64% בלבד, ומחזורי המסחר בו אינם צפויים לגדול דרמטית. יחד עם זאת להכללות במדד יש יוקרה שאיגוד מרוויח בעדכון הנוכחי.



עוד במסגרת עדכון המדד, משקלו של גדל בכ-2.1% ל-46.7% מהמדד. קביעת המשקל במדד החלה להתבצע בשנה האחרונה על פי הסחורה הצפה - כלומר המניות המוחזקות בידי הציבור ולא בידי בעלי שליטה או בעלי עניין. זאת, בעוד בעבר נקבעו המשקלות במדד על פי שווי שוק. הסחורה הצפה בבנק לאומי מסתכמת בכ-30 מיליארד שקל לעומת 15.4 מיליארד שקל ב. משקלו של פועלים במדד החדש ישאר זהה למשקלו כיום במדד - כ-36%. ביחד מהווים שני הבנקים הגדולים יותר מ-80% ממדד הבנקים.



משקלם של הבנקים הבינוניים במדד ירד - כאשר דיסקונט יהווה החל מיולי 9.24% ממנו - לעומת 10.1% עד כה. יהווה 7.47% מהמדד - לעומת 8.1% עד היום. שווי כמות המניות הצפות שמוחזקות בידי הציבור במדד הבנקים מסתכמת בכ-42.75 מיליארד שקל.