כך מוכרים קרן פנסיה: פרוטוקול של הישיבה בה החליטה לשכת עורכי הדין להיפרד מקרן הפנסיה שלה

קרן הפנסיה של לשכת עורכי הדין היא קרן ותיקה אשר נקלעה לקשיים. את 2007 סיימה הקרן עם גירעון אקטוארי של כ-30 מיליון שקל. כבר בקיץ של 2007 פנה משרד האוצר אל לשכת עורכי הדין, והתריע בפניה על מצב הקרן. משרד האוצר ציין כי על לשכת עורכי הדין להוציא את הקרן לניהול חיצוני, או לחלופין להזרים אליה הון נוסף.



בתחילת 2008 חשף TheMarker את מצבה של הקרן. למרות שהמכתב מהאוצר נשלח כבר ביולי 2007, רק הפנייה לתקשורת, מסתבר, הביאה את הלשכה להנעת ההליך לבחינת פתרונות אפשריים לקרן הפנסיה ולשכירת שרותיו של מאיר שביט, לשעבר הממונה על שוק ההון באוצר, כיועץ לגיבוש הפתרונות. כאשר נשאל גיא-רון בדיון מתי שכרה לשכת עורכי הדין את שירותיו של שביט, השיב: "אני לא יודע מה הדו"ח... אבל המנכ"ל (של קרן הפנסיה, א.א.) עוסקת בכך. זה מהמועד שבו היינו צריכים לפתוח בעשייה הזאת, וזה נעשה מיד אחרי הבלאגן שנגרם אז בפברואר (מועד פרסום הכתבה ב-TheMarker, א.א.)".



בתחילת יוני קיבל הוועד המרכזי נתונים משביט ביחס לאפשרויות העומדות בפניו לגבי עתיד הקרן, ובהן מכירתה והוצאתה לניהול חיצוני. ואולם, מפרוטוקול הישיבה עולה כי חברי הוועד חוששים לקבל החלטות. לטענתם, אין בפניהם מידע על הנכס שהם דנים במכירתו - קרן הפנסיה.



בדיון פנה גיא-רון ליו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד עמוס ון-אמדן, ואמר: "אם פנית כבר למבקר הלשכה, אני כבר אומר לך שלדעתי מה שצריך לעשות, זה להעביר את כל החומר, כולו: כל המסמכים, כל הטענות, כל מה שיש. שייקח מבקר הלשכה ויבדוק את הדברים בצורה גלויה". עכשיו, נותר לחכות ולראות אם כך יהיה.



הבעיה העיקרית: חוסר במידע



הדרישה המרכזית של חברי הוועד המרכזי, שעולה שוב ושוב מפרוטוקול הישיבה, היא לקבל מידע אודות מצבה האמיתי של הקרן. ראשית, לדבריהם, הם אינם יודעים אם מצבה של הקרן חושף אותם לתביעות; שנית, הם אינם יודעים אם הצעות אפשריות למכירה עתידית של הקרן הן הצעות טובות או לא.



בפני חברי הוועד הונח בעבר דו"ח על מצב הקרן שחיבר עו"ד יחיאל כץ, שנשכר בידי עו"ד ון-אמדן למטרה זו. כץ, בעל ניסיון רב בניהול קרנות פנסיה, הגיע למסקנות קשות - ואולם לשכת עורכי הדין דחתה את מסקנותיו בטענה כי כץ מעורב באופן פוליטי בענייני הלשכה, וכי חוות דעתו נכתבה ממניעים פוליטיים. מנגד, חברים בוועד המרכזי מוטרדים מכך שמסקנותיו של כץ נדחו מבלי שניתנו לבדיקה בידי מומחה נוסף.



כך התבטא בעניין חבר הוועד אהוד ברעם, כשהוא פונה אל גיא-רון: "לפני תקופה ארוכה, כשהנושא עלה פה לדיון באחת הפעמים, ביקשתי דו"ח אקטוארי. עד היום לא קיבלתי. לעומת זאת, כשביוזמת חבריי כאן נעשתה בדיקה רצינית על ידי מי שגם לגביו אין שום מחלוקת שהוא מצוי במאטריה (יחיאל כץ - א.א.) והובאו לכאן הנתונים אתה סתרת אותם מבלי להביא שום התייחסות מקצועית אחרת. אנחנו מקבלים פה שלוש אפשרויות לפעולה: או למכור, או לצרף ניהול מלא או חלקי, ואני שואל: למה? מצבה של הקרן גרוע באמת כמו שעלה מהדו"ח שהובא כאן, או שמצבה מצוין? מה מצבה בכלל מבחינה אקטוארית? למה, למרות בקשות, לא נעשה ניתוח וניתן דו"ח אקטוארי כמו שאני ביקשתי בשעתו? כשכבר נעשתה יוזמה כזאת, רק ביטלת אותה ולא הבאת דו"ח משלך. למה אני לא יכול לראות את מצבה האמיתי של הקרן? אני בעצם יוצא מנקודת הנחה שמצבה האמיתי הוא כמו בדו"ח שהובא כאן, כי אתה לא הבאת שום דבר אחר".



גיא-רון השיב: "אני רק אומר בגדול שבאתר של הקרן יש דו"ח אקטוארי מפורט". על כך הגיב ון-אמדן: "קשה לי לקבל מהלך דיון שבו בן אדם רציני, שהיה מנהל קרנות עשר שנים (יחיאל כץ - א.א.), מקבל את הנתונים וכותב דו"ח מפורט - ומבטלים אותו ללא דו"ח נגדי... עכשיו, אם תשובתך, ראש הלשכה, היא שכל מי שרוצה ללמוד על מצב הקרן יילך לאתר שלה לעיין בדו"ח האקטוארי - זו גם תשובה".



גיא-רון: "עמוס, בוא לצורך העניין נתקדם רגע בדיון. בוא נניח שמצב הקרן הוא חיובי, שלילי, בינוני - אם אפשר להגדיר אותו. לאן אתה לוקח את המסקנות האלה בעניין? הרי המסקנות של יחיאל כץ היו המסקנות של המהות שבגינה אנחנו נמצאים פה היום". בהמשך מוסיף גיא-רון: "אני רוצה להבין, הרי קראתי את המכתב של יחיאל כץ, שהוא מכוון פחות או יותר לאותן מסקנות (בעניין מכירה אפשרית של ניהול הקרן או השליטה בה - א.א). ואתם הרי יודעים שדעתי כראש לשכה היא באותו כיוון".



התביעה תגיע



חברי הוועד חוששים אף מתביעה. חבר הוועד אפי נוה: "רבותיי, אני לא הייתי חבר בקדנציה הקודמת בגוף הזה. אני קיבלתי את הדו"ח של יחיאל כץ וחשכו עיניי. מבחינתי, אם הגוף הזה יש לו אחריות, ולו במיל, על ההתנהלות של הקרן - אני דורש בכל תוקף שתבוצע חקירה מקיפה, מה קרה בקרן הזו. לא ייתכן שהגוף הזה יישא באחריות הקלה ביותר או החמורה ביותר מבלי שהוא מקבל דיווח מסודר על מה שקרה בקרן. אני לא מוכן שמחר תבוא איזושהי תביעה ייצוגית או תביעה אישית של אחד מהחברים - ואני לא חבר בקרן הזו, אני לא חושב להיות חבר בקרן הזו ואני חושב שאנחנו באמת לא צריכים להתעסק בה ולנהל אותה - אבל אם מחר תבוא תביעה של חבר שישאל, מדוע הגוף הזה לא בדק את הדו"ח של יחיאל כץ ולא פעל כפי שאולי היה צריך לפעול כדי לבדוק מה בדיוק קרה כאן ואילו מסקנות צריך להסיק ונגד מי צריך לפעול, אם יש סיבה לפעול - אי-אפשר יהיה לטאטא את זה. כשאני שומע כאן שיש דרישה שהלשכה תממן את הגירעון של הקרן, האם יעלה על הדעת שציבור עורכי הדין, כ-40 אלף עורכי דין, יישאו בזה?"



גם חבר הוועד איתן ארז התבטא בפסימיות: "התביעה תגיע ולא יעזור שום דבר, לא יעזור פה שום פלפול. התביעה תגיע והיא תהיה נגד הלשכה ונגד קרן הגמלאות וגם נגד הדירקטורים".



אחר קבל ארז על ההפנייה לאתר האינטרנט לצורך קבלת מידע על הגירעון: "עכשיו אנחנו צריכים להבין, וקודם כל אני רוצה להבין מהמומחה, מר (מאיר) שביט, האם אפשר לקבל לקראת הישיבה הבאה דו"ח אקטוארי מהו הגירעון המצטבר של הקרן נכון להיום? לגבי הרעיון שאנחנו נפנה לאתר אינטרנט - עם כל הכבוד, אנחנו דירקטוריון של הלשכה. אני עוד לא שמעתי שבדירקטוריון של בנק או חברות ביטוח אומרים לדירקטורים: אם לא תקבלו חומר בישיבה, תיכנסו לאינטרנט. זה באמת לא רציני. אנחנו צריכים כרגע, לדעתי, לבקש ממר שביט להכין לקראת הישיבה הבאה דו"ח שאומר קודם כל, מה המצב נכון להיום, מה הגירעון בקרן, ומהו מאזן 2007. אנחנו נמצאים היום ביוני 2008 - אני מבין שעד לרגע זה אין דו"חות כספיים של הקרן ל-2007. זה נכון או לא?".



נושא הדו"חות הכספיים של הקרן עורר תרעומת גם בקרב חברי ועד אחרים. בעניין זה התבטא במהלך הישיבה חבר הוועד אהוד ברעם: "אולי יש מישהו שבכוונה מנע מהחברים דו"חות?"



גיא-רון: "לא, אודי, זה לא קשור."



ברעם: "ביקשנו וביקשנו וביקשנו ולא קיבלנו. למה שלא נקבל?"



גיא-רון: "התקבל פה כל מה שצריך להתקבל עד לנקודת הזמן שבה החליט פה מי שהחליט לפוצץ את העניין בעיתון. מאותו רגע לא התקבל כלום בעניין הקרן".



ברעם: "זה כמו השאלה הלא לגיטימית שלך לחבר שיושב פה: מה תעשה עם הדו"ח? מה תעשה עם המאזן? (גיא-רון הפנה שאלה זו לחבר ועד שביקש להפיץ את הדו"ח הכספי של 2007 - א.א) זו שאלה לא לגיטימית, עם כל הכבוד, יורי".



איך אפשר לדעת אם ההצעה טובה?



בדיון התפתח ויכוח סביב השאלה אם למכור את הניהול בקרן, או למכור את כולה. גם בהקשר זה שבו משתתפים רבים לטעון כי אין הם יודעים מהו בעצם הנכס שמבקשים למוכרו.



חבר הוועד אבישי ספיר: "אנחנו עומדים היום למכור נכס, ואני מניח שהוא שלנו. אנחנו רוצים למכור נכס שלנו, ואני לא ראיתי בן אדם שמוכר נכס שלו בלי שהוא יודע מה הוא מוכר וכמה הוא מוכר, ומה הסיכונים שהוא לוקח על עצמו במכירה, כמו אם יש הפרש או אם יש גירעון... אני מבקש שמישהו ייתן לנו דו"ח, אפילו לא ארוך, דו"ח קצר, שבו יגיד לנו: אלה הנתונים של הקרן... הגם שאני יודע שיש קופצים, ואם יש קופצים - אז אולי כדאי שהנכס יישאר פה. אני לא מוכן להצביע, מבחינתי, על מכירה היום, מבלי שאדע מה אני מוכר".



גיא-רון, מצידו, ניסה להאיץ את מהלך העניינים: "יש קופצים לא מעטים על הניהול ועל הקרן הזו, יש שם לא מעט כסף, ולכן, להערכתי, חבל לעצור את המהלך", ציין. לחבר הוועד ספיר ענה גיא-רון: "אני אסביר. אני רוצה לחדש לך משהו, אבישי, כי גם אם עכשיו תשב בצוות, לא תבין בקרנות פנסיה; מי שמוכר קרנות פנסיה הוא מומחה לתחום שעוסק בזה כבר 40-50 שנה. זה לא 17 איש שצריכים עכשיו ללמוד את פרטי הפרטים של התחום הזה, שהוא תחום מקצועי פראקסלנס, ולהגיד שעכשיו השתכנענו שצריך למכור במחיר הזה או במחיר ההוא".



בשלב זה ביקשו חברי הוועד יראון פסטינגר ואיתן ארז לראות את המאזן של 2007 כדי להתקדם. על כך ענה גיא-רון: "התשובה של המומחה שלנו היא שהמאזן של 2007 נמצא למולו על המחשב. תוכלו לראות את זה אחר כך, אם תרצו. אני הרי יודע שהנתונים נמצאים". איתן ארז, בתגובה: "מה אומר המאזן? תגיד מה הגירעון?"



גיא-רון: "בסופו של דבר אני רוצה לשאול שאלה מאוד פשוטה, כי מי שאומר שיש לי גירעון בערך כזה או אחר, מה רבותא לנו העניין הזה, אם יש לנו הצעה למכירה או להעברת הניהול, הצעה טובה, אם מי שקונה עושה את השיקול של עצמו".



פסטינגר: "איך אתה יודע אם ההצעה טובה או לא טובה?"



גיא-רון: "אני רוצה לומר לך, שלדעתי, אתה לא תדע גם אחרי שתראה את החומר".



בסיומו של הדיון, החליט הוועד המרכזי של הלשכה לאשר עקרונית את מכירת השליטה בקרן או את מכירת ניהולה לגורם פיננסי מתאים.



>> "לשכת עורכי הדין, שהינה בעלת שליטה בקרן הפנסיה, קיבלה החלטה מעשית ונכונה לבחון את העברתה של הקרן לניהול חיצוני או מכירתה לגורם פיננסי מתאים, כפי שמומלץ לעשות בנוגע לכל קרנות הפנסיה הוותיקות, והאוצר מברך על החלטה זו" - כך נמסר מלשכת עורכי הדין בתגובה לדברים.



"התהליך כולו מנוהל מטעם הלשכה על ידי מר מאיר שביט, שהיה בעצמו בעבר המפקח על הביטוח ושוק ההון, ועל ידי המשנה לראש הלשכה, ד"ר משה ויינברג, ומנכ"ל הלשכה, עו"ד לינדה שפיר. הניסיון לטפל בענייני הקרן ראוי למחמאות ולא לביקורת".



מהלשכה נמסר עוד כי "מבקר הלשכה התבקש לערוך ביקורת בקרן הפנסיה, ואם יחליט - כך ייעשה. כל החומר הרלוונטי יונח במקרה כזה לפניו. נוכח השימוש לרעה של גורמים בלשכה בכל פיסת מידע או מסמך לצורך ניגוח פוליטי חסר אחריות, אין העיתון צריך לשמש בימה ולהפיח מדי יום חיים מחודשים, כביכול, בנושא המצוי בטיפול הגורמים המקצועיים. הלשכה לא תנהל את ענייניה בדרך זו.



"ברור מעבר לכל ספק, שכל מניעיהם של הפונים לעיתונות הם פוליטיים, וזאת תוך התעלמות מהנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לשווא לקרן ולעמיתיה", נאמר בהודעת הלשכה.



מטעמו של ראש הלשכה, יורי גיא-רון, נמסר כי "דבר לא יניאו מלהמשיך ולפעול בנסיבות הנדונות בענייני קרן הגמלאות, כמו בכל עניין אחר המונח על שולחנו, כנדרש.



"לנגד עיניו רק טובתם של הקרן ושל עמיתיה. העניין יטופל עד סיומו המלא, וזאת גם אם יימשכו הניסיונות הבלתי אחראיים לסכל זאת לצרכים פוליטיים".



מקרן הפנסיה של הלשכה נמסר, כי "הקרן מתנהלת כחוק ומלווה ביועצים מקצועיים. אשר לפעילות הכספית השוטפת של הקרן, הרי שנכסיה גדלו מסך של 237.61 מיליון שקל לפי המאזן ליום ה-31 לדצמבר 2006, לסך של 268.67 מיליון שקל לפי המאזן ליום ה-31 לדצמבר 2007. עלויות הניהול של הקרן ב-2007 קטנו ביחס לעלויות ב-2006, וכך גם קטן שיעור דמי הניהול מסך המאזן - מ-0.7% ב-2006 ל-0.6% ב-2007.



"תשואת הקרן הממוצעת נומינלית ברוטו, על נכסיה, הסתכמה ב-2007 ב-7.7%, לעומת 5.5% ב-2006, ובחמשת החודשים הראשונים של 2008 עומדת על 4.22%".



בקרן אומרים כי "תוצאות אלה מדברות בעד עצמן. הגירעון האקטוארי, כפי שבא לידי ביטוי בדו"חות הקרן ב-2007, נובע מיישום הנחיות חדשות לפי דרישת משרד האוצר שעיקרן שינוי לוחות התמותה. אלמלא יישום הנחיות אלה היתה הקרן בעודף אקטוארי".