שפר: אין מנוס מחובת דיווח של עורכי דין על תנועות כספים חשודות

בכנס בינלאומי שערך בישראל הארגון הבינלאומי לנאמנויות STEP בשבוע שעבר, אמר ראש הרשות למלחמה בהלבנת הון, עו"ד יהודה שפר, כי יש רק תחום עיקרי אחד שבו מפגרת ישראל אחר מדינות אירופה בתחום המאבק בהלבנת הון - הסדרת חובות הדיווח והפיקוח על עורכי דין, רואי חשבון ומקצועות דומים.



שפר ציין כי הטלת חובות כאלה הן רק עניין של זמן. "אין מנוס מכך. זה חלק משמירה על סטנדרטים בינלאומיים. המדינה משקיעה עלויות רבות בפריסת רשת רגולטורית שמטרתה לתפוס זרימת כספים בלתי חוקית. בשביל מה להשקיע עלויות כל כך גדולות אם משאירים חורים ברשת הזו?" אמר שפר.



לדבריו, החובות יחולו גם על עורכי דין המחזיקים כספים ונכסים בנאמנות עבור לקוחותיהם. ככל הנראה, יידרשו עורכי הדין הנאמנים, בין היתר, לוודא כי זהות הבעלים האמיתי של הנכסים ידועה להם וכי מקור הנכסים הוא לגיטימי.



"זרימת הכספים לישראל לא תיפגע"



עורכי דין ונאמנים הביעו בכנס דאגה מהטלת חובות הדיווח. עורכי הדין חוששים כי הטלת חובת דיווח תפגע בחסיון המקצועי וכן בזרימת כספים מחו"ל לנאמנויות בישראל. נאמנים הביעו גם חשש כי חובת הדיווח תבריח משקיעים מישראל. בהקשר זה אמר עו"ד שפר כי הנסיון עד כה מפיג חששות אלה: "הפיקוח וחובות הדיווח בעקבות חוק איסור הלבנת הון לא הביאו לפגיעה בזרימת הכספים לישראל".



מדבריו של שפר בכנס, עולה כי נטיית משרד המשפטים היא להעדיף את המודל של פיקוח חיצוני על בעלי המקצוע ולא רגולציה עצמית של העמיתים. שפר ציין כי בבריטניה קיימת חובת דיווח על עורכי דין וכי מספר הדיווחים מעורכי דין לרשויות עולה על מאה מדי שנה. לדבריו, עורכי דין שלא מילאו את חובות הדיווח על פי הדין הבריטי אף הועמדו לדין.



שפר העיר כי בשווייץ גובש מודל של פיקוח עצמי על עורכי דין בגלל אי-רצון להטיל פיקוח מצד השלטונות, אולם מודל זה לא צלח משום שהפיקוח חייב את עורכי הדין לחשוף את משרדיהם, במסגרת ביקורות, בפני עמיתיהם ומתחריהם הפוטנציאליים - דבר שעורכי דין לא ששו לעשות.