שטיינברג גאה במוצר הסופי, וגם תגובות הסביבה נלהבות בהתאם. "אני מופתע מהתגובות", הוא מציין. "אנשים מחייכים, מביעים קריאות התפעלות ומטמיעים ברגע את המותג והרעיון שעומדים מאחורי השם. אף אחד לא ישכח בעל מקצוע שנתן לו כרטיס מיוחד כזה".
שטיינברג (45 נשוי + 2) הוא בעליו של סטודיו אג לעיצוב אקולוגי. "אני לא פנאט של אקולוגיה", הוא מדגיש. "לא תמצאי אותי נקשר לספינות עם אנשי גרינפיס או מפגין ברחובות. אין פה התייפייפות אידיאולוגית קיצונית. אני מציע לחברות תהליך אופרטיווי שמטרתו הבנה של תהליכי הייצור והעבודה במטרה להפוך אותם לפחות פוגעניים לסביבה. רוב בעלי העסקים מבינים כבר שכדאי - מבחינה תדמיתית וכלכלית - להיות ירוקים יותר, רק שרובם לא ממש יודעים כיצד לעשות את זה. זה התפקיד שלי להראות להם את הדרך".
יירוק, על פי שטיינברג הוא: "חבילה שלמה של אפשרויות שלא חייבים לקחת את כולה. דוגמה טובה לכך היא חברה ישראלית שעוסקת בייצור תיקים לשלל מטרות, כאשר בדיקה שערכו העלתה כי נוצר בזבוז של חומרים על קו הייצור, מה שעולה לחברה עולה כסף רב. אחרי שהוגדרה הבעיה נכנסתי לתמונה כדי לעזור להם להשתמש בחומר הגלם המיותר ליצירת מוצרים חדשים. המוצרים האלה יכולים להימכר או להינתן כמתנות עם לוגו החברה".
האם מדובר רק בחסכוניות או בפעולה ירוקה? לדברי שטיינברג התשובה ברורה. "מדובר בפעולה ירוקה מכיוון שאנחנו משמישים חומר שנזרק עד עכשיו לפח. החברה מרוויחה מוצר נוסף, והעולם מרוויח פחות אשפה. יירוק נע על טווח אפשרויות גדול מאוד: מהקמת בניין ירוק (כמו של אינטל או קודאק) ועד שימוש נבון יותר בחומרי הגלם הקיימים. כל אחד לוקח את החלק מתאים לו".
מעדיפים להיות מוכנים
הלקוחות הפוטנציאליים של סטודיו אג הן חברות בינוניות ומעלה. "חברות קטנות בדרך כלל לא ישקיעו בתהליך שיוביל למהפך ארוך טווח" אומר שטיינברג. את פרופיל הלקוחות הוא מגדיר כ: "אנשים שמודעים לצורך במודעות סביבתית וקרובים לכל נושא הירוק: אני עובד למשל מול יצואנים שמבינים שחייבים לעמוד בתקינה הירוקה הבינלאומית וגם מול אנשים שמבינים שתקינה ירוקה תגיע גם לישראל, ומעדיפים להיות מוכנים".
כיצד נראה תהליך היירוק?
"בתחילה, ממפים את תהליך הייצור והעבודה בחברה, ולאחר מכן מגישים לה המלצות לפעולה ומלווים אותה לאורך התהליך עד לסיומו. מחיר השירות תלוי בגודל החברה ובתהליכים שהיא רוצים לעבור. הטווח נע בין 10,000 דולר ל-100 אלף דולר - אם מדובר בחברה גדולה מאוד".יש פעולת יירוק שאתה גאה בה במיוחד?
"כן, יש. זה קרה בארצות הברית. נקראתי ליירק חברה שרצתה להוזיל עלויות שוטפות. סקירת המיקום והאפשרויות גילתה בין היתר שמבני החברה נמצאים על קו נדידת ציפורים באזור. מסיבה זו, החלטנו להחליף את גגות המבנים, שעד אז פלטו חום רב. הגגות שהוחלפו סייעו לבידוד טוב יותר של המבנים ולהקטנת עלויות חימום וקירור, ובמקביל, נשמו לרווחה גם הציפורים הנודדות שסבלו מהחום הרב שנפלט למסלול התעופה שלהן.
חשוב לציין שבתוך שלוש שנים החזירה החברה לעצמה את ההשקעה הראשונית".
היזמות הירוקה של ארז שטיינברג עשתה עלייה מארצות הברית. שטיינברג נחשף למגמה לאסטרטגיה ירוקה כאשר ביקר בארה"ב ב-1984, מיד לאחר שסיים את שירותו הצבאי, והתאהב בעיר בעלת גשר הזהב - סאן פרנסיסקו. "קיים שם שילוב נפלא בין רב תרבותיות אנושית וצבעונית, אווירת היי-טק ותרבות לייף סטייל וניו אייג'", הוא נזכר.
החשיפה לתרבות הזרה, המתקדמת, סייעה לו לגבש תפישות סביבתיות שבישראל עוד לא שמעו עליהן. "בישראל היו יצחק שמיר, מלחמות ואינפלציה, ובסן פרנסיסקו דיברו על בנייה אלטרנטיווית", הוא מספר. "שם הבנתי שהשמירה על שלום העולם לא תבוא מהפוליטיקה אלא מהעשייה היומיומית".
שטיינברג פנה ללימודי ארכיטקטורה בעיר, אך משהבין שהעיסוק "מרובע" מדי לטעמו, הוא פנה לתחום שחשב שיספק את היצירתיות המתפרצת - עיצוב תעשייתי. מיד עם סיום הלימודים, ב-1992, הוא פתח סטודיו לעיצוב בלופט גדול בלב אזור תעשייה מוזנח, אז חדרו בו תובנות רבות לגבי הסביבה: "מהחלון שלי יכולתי לראות ערימות של חומר גלם מיותר, אשפת ייצור של המפעלים וחומרים ביתיים שנאספו אבל אף אחד לא ידע אז איך למחזר אותם. החלטתי שזה יהיה חומר הגלם של המוצרים שאני אעצב. זה יהיה 'eco work' אמיתי.
בתהליך ארוך של ניסוי וטעייה הצליח שטיינברג לייצר ריהוט משרדי שימושי מחומרי הגלם שנחשבו עד אז לפסולת. כיוון שחברות רבות שפעלו בתקופה זו היו צמאות למוצרים ירוקים - המוצרים של שטיינברג התפרסמו במהרה. "ריהטנו את אולפני MTV, את משרדי אפל והמון חברות דוט קום. בנטון האיטלקית שיצרה מותגי קוסמטיקה ביקשה שנייצר בעבורה מיכלים ירוקים", הוא נזכר.
התפוצצות הבועה ואקזיט ירוק
הסטודיו לעיצוב אקולוגי שפתח שטיינברג, שבו עבדה גם אשתו, ג'יאה, הלך וגדל: בתוך כמה שנים הוא העסיק 15 עובדים וגילגל כמה מיליוני דולרים בשנה. "ב-98'-99' שילשנו את הפעילות ובשנים הבאות הכפלנו אותה בכל שנה", מספר שטיינברג. "המוצרים הפכו ללהיט, נקראתי להרצות על עיצוב אקולוגי באוניברסיטאות כמו סטנפורד וברקלי וערכנו אצלנו כנסים לאנשים שרצו לדעת יותר על מה שאנחנו עושים".
אלא שבשלהי שנות ה-90 התפוצצה בועה ההיי-טק ותפסה את בני הזוג לא מוכנים. חברות קלינטק (Clean Technology) פשטו את הרגל כפטריות אחרי הגשם אחרי שלקוחותיהן האטו מאוד את הפעילות, ושטיינברג נאלץ לצמצם את עסקיו ולהפוך ל"נווד אלקטרוני" - יזם המנהל את הפעילות מהבית. ואכן, אחרי שסגר את הסטודיו, התמקד שטיינברג בייעוץ לחברות ובייצור מוצרים בסדרות קטנות במיוחד.
ב-2005 הגיעה הישועה לשטיינברג ולחזון האקולוגי: חברת קלינטק אמריקאית קנתה ממנו את הידע העיצובי ואת זיכיון הייצור, בסכום כספי נכבד. אלא שנוסף על הסכום הראשוני הנאה שהכניס שטיינברג לכיסו ("יש לי בזכותם ריפוד כלכלי"), הוא מקבל ממנה תמלוגים גם כיום ומעצב בעבורה מוצרים חדשים נוספים.
את הפרק הישראלי המחודש בחייו פתח שטיינברג לפני כשנתיים, אז הוזמן להעביר קורס עיצוב בבצלאל. אחרי 22 שנות גלות, הגיע שטיינברג עם אשתו ושתי בנותיו לישראל, ובינתיים הוא מרוצה מההחלטה. "באנו לשנה, נשארנו עוד אחת ותגיע כנראה גם השלישית", הוא אומר בחיוך. "אשתי הסכימה להתגורר בישראל בשני תנאים: נגור ליד הים ואם פורצת מלחמה - עוזבים. התנאים מתקיימים - ואנחנו כאן".
ג'יאה עוסקת בעיקר בעיצוב עטיפות ספרים להוצאות אמריקאיות ושטיינברג מלמד, מייעץ לחברות ומקווה שדווקא מישראל תצא בשורת היירוק. "אני לא משווק את עצמי באופן אגרסיווי" הוא מודה, "אבל הלקוחות מגיעים אלי. הפעילות הירוקה בישראל מתפתחת מהר, הן מבחינת המודעות, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת החקיקה. אני אופטימי".
>> מגמת היירוק שמוביל ארז שטיינברג בישראל צוברת תאוצה: חברת גלובל ישראל, בעלת מותגי ריהוט משרדי כמו צרעה, פיניש וטקניון, החלה באחרונה ב"יירוק" מוצריה בהנהגתו של שטיינברג.
"אנחנו עוד בשלב הצהרת הכוונות והבנת המשמעויות", אומרת דלית צרויה-פורת, סמנכ"ל השיווק. "עוד לא ברור לנו כמה יעלה התהליך, אבל אין ספק שאנחנו זקוקים לו ורוצים ליישמו במהירות".
היירוק של גלובל יפעל בשני מישורים: המישור התפעולי, שמטרתו לאמץ סביבת ייצור ירוקה במטרה לזכות בתווי התקן הירוקים הבינלאומיים עבור כל מוצריהם; והמישור הפנימי, שכולל יירוק של תהליכים שוטפים כמו הדפסת נייר משני צדדיו והפסקת השימוש בכוסות חד פעמיות. בשלב זה לא ברור עדיין מה תהיה העלות הכוללת של התהליך, אך ברור שלא מדובר בעניין זול.
"החברה האם שלנו, גלובל הקנדית (החברה החמישית בגודלה בעולם בתחום הריהוט המשרדי), מובילה את המגמה הירוקה בתחום שלנו בעולם ואנחנו מצטרפים להתנהלות הזו", אומרת צרויה-פורת.
"בישראל עדיין לא קיימים תקנים ירוקים אבל אירופה מוצפת בהם, וקהל גדל והולך רוצה לדעת שהכסא שעליו הוא יושב במשרד לא רק יוצר מחומרים שאינם פוגעים בסביבה, אלא גם מגיע מחברה ששומרת על איכות הסביבה ועל זכויות עובדיה".
צרויה-פורת מציינת כי יש קשר בין העובדה שמדובר בחברה בינלאומית, ובין הדגש שמושם על איכות הסביבה בסניף הישראלי. עם זאת, היא מציינת, "תקינה ירוקה תגיע גם לישראל ועדיף להיות מוכנים לה".
באחרונה זכתה גלובל ישראל במכרז לאספקת ריהוט משרדי לבניין הירוק של אינטל המוקם בחיפה - עובדה לא מפתיעה בהתחשב בכך שחלק ממוצריה כבר עומדים בתקנים הירוקים הבינלאומיים וכי אין לה מתחרות של ממש בשוק.
צרויה-פורת מסכמת ואומרת: "ההשקעה הראשונית בתהליך היירוק גדולה אמנם, אך היא תחזיר את עצמה בהמשך. מדובר בעניין כלכלי לחלוטין - הביקוש למוצרים הירוקים, בישראל ובעולם, יעלה ואנחנו נהיה שם כדי לספק אותו".
"מיירק החברות" ארז שטיינברג: "אני לא פנאט של אקולוגיה"
טלי חרותי-סובר
22.6.2008 / 9:31