לא תראו אותו נואם בשום פורום ציבורי, הוא אינו כריזמטי ואפילו כבד לשון. יצחק לרנר הוא מתכנת מחשבים, שעומד במרכזו של מאבק בן כמה חודשים שמנהלים עובדי הבורסה לניירות ערך נגד המנכ"לית, אסתר לבנון. לרנר, יו"ר הוועד של 150 עובדי הבורסה הקבועים, לעולם אינו מרים את קולו במו"מ, נמנע מלהשתתף באירועים חברתיים, וכמעט שאינו מוכר בתקשורת. לרנר חסר שאיפות בתחום הציבורי, ועל כן נוצרה לו תדמית של איש חלש. זו כנראה הסיבה לכך שלבנון מוכנה לדבר ברצינות רק עם האיש שמעליו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.
ואולם לא כדאי לטעות לגביו. לרנר, 60, חרדי מבני ברק, ניחן בשתי תכונות ההופכות אותו אגוז קשה לפיצוח: סבלנות אין קץ בניהול מאבקים וחשיבה אנליטית, שלא תאפשר ליריביו בשולחן המשא ומתן להערים עליו באמצעות חישובים מספריים מסובכים. העובדות מדברות בעד עצמן: עובדי הבורסה הן קבוצת עובדים חזקה לא פחות מעובדי חברת החשמל. הרמה הממוצעת של שכרם, 22-25 אלף שקל לעובד, היא כנראה הגבוהה ביותר במגזר הציבורי, ומכובדת גם במונחים של המגזר הפרטי-עסקי.
ביום חמישי שעבר, לאחר כמה שבועות של רגיעה, השבית לפתע לרנר את העבודה בבורסה ליום שלם והביא לשיתוק מלא של המסחר. ההחלטה על השביתה התקבלה בוועד בתגובה לטענה שהשמיע גורם בהנהלה, לפיה עובדי הבורסה העלו דרישה לתוספת שכר של 51% לשלוש שנים (17% לשנה). "זה לא נכון", אומר לרנר. "יש לנו דרישות שכר, אך הן אינן מתקרבות אפילו למספרים שזורקת ההנהלה, אלא מסתכמות בתוספת של 5%-7% בשנה".
לדבריו, המשא ומתן עם ההנהלה כלל לא הגיע לעניין תוספת השכר, אלא עוסק עדיין בדרישה הראשונה של הוועד, שבעיני לרנר היא המרכזית: העברת רוב העובדים המועסקים באמצעות חוזים אישיים או חברות חיצוניות להסכם העסקה קיבוצי, המעניק להם קביעות והגנה מפני פיטורים. לטענתו, לבנון כבר הגיעה להסכמות בעניין זה עם עיני, אך העברת העובדים להסכם הקיבוצי לא נעשתה בפועל.
מנסים למחוק את הוועד
- לא מוזר בעיניך שעובדים המשתכרים 22-25 אלף שקל בחודש מנהלים מאבק מקצועי ממושך כל כך שגם פוגע במשק?
"שכרנו הוא 10-15 אלף שקל בממוצע. רק אם מצרפים את הבונוסים ואת התמורה בעבור שעות נוספות, שאני מודה שעובדי הבורסה מבצעים למכביר, מגיעים לרמת השכר שציינת. זהו שכר מוצדק. ראשית, כמעט כולנו בעלי תואר ראשון, שני או שלישי. שנית, זו עבודה הדורשת אחריות ודיוק מרביים. כל טעות קלה יכולה לגרום נזק אדיר למשקיעים. פעם באמת חשבתי ששכרנו גבוה מדי, אבל כיום, כשאני רואה איך עובדים העוזבים את הבורסה נחטפים מיד על ידי הבנקים, קרנות הנאמנות ובתי ההשקעות אני מסיק ששכרנו סביר".
לרנר היה יו"ר ועד עובדי הבורסה בין85' ל-2003, ואז החליף אותו אלון בן עודד. ואולם בן עודד נשבר לאחר שנתיים, ולרנר, עומד מאז בראש הוועד ללא כל אופוזיציה. "לבנון נוקטת סחבת במשא ומתן עמנו במטרה אחת: למחוק לגמרי את הוועד, ולהוכיח שאין בו צורך. חלומה הוא שבבורסה יועסקו רק עובדים בחוזים אישיים או עובדי חברות חיצוניות", טוען לרנר, "וזו סיבה למלחמה".
- כלומר, השביתות והשיבושים בבורסה יתחדשו בקרוב?
"הודענו ללבנון שאם היא רוצה לטוס לחו"ל, עליה למנות מישהו מטעם ההנהלה שיהיה מוסמך לנהל עמנו מו"מ. אם לא נקבל תשובה בתוך יומיים, נשקול לחדש את העיצומים. אני מעדיף לתת מכות קצרות על פני שביתה ממושכת כדי שלא יגידו שהוועד משתולל".
מהנהלת הבורסה נמסר בתגובה: "אנו לא עוקפים את הוועד. יש לנו מחלוקת קשה עמו, אך אנו רואים בו פרטנר להסכם. הוועד דורש תוספת שכר של 51% לשלוש שנים ולא יעזרו הכחשותיו. אילו רצינו להתעמת, היינו פונים לבית הדין כדי שיוציא צווי מניעה בשל השיבושים במסחר. המנכ"לית לבנון דחתה אתמול נסיעת עבודה לבורסות של ניו יורק ולונדון, כדי לאפשר את התקדמות המו"מ עם העובדים. היא לרגע לא חשבה לצאת לנופש".
יו"ר הוועד בבורסה - יצחק לרנר: המשא ומתן תקוע נמשיך להכות בקרוב
חיים ביאור
22.6.2008 / 20:00