התובע, אהוד מירו, הוא בעליה של אי.אמ.ג'י.סי מירו, העוסקת בהשכרת נכסי מקרקעין לחברות סלולריות, לצורך הצבת ציוד והעמדת מתקנים ואנטנות. זאת, באמצעות איתור קרקעות, בעיקר חקלאיות, שמבוקשות על ידי החברות ורכישתן.
אספנות קרקעות חקלאיות לצורך השכרתן למתקנים סלולריים הוא ענף נדל"ן מניב, שאינו מוכר כל כך, עקב מיעוט המשתתפים שבו. "חברות הסלולר מבקשות למצוא מקומות פתוחים, מחוץ למרכזי אוכלוסייה, שבהן יציבו את האנטנות. בנסיבות אלה נוצר ביקוש לשטחים פתוחים מתאימים, שיושכרו לחברות הסלולר לשם הצברת האנטנות שלהן", כך נכתב בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד משה יונאי. "ביקוש זה הביא עמו יזמים זריזים ורבים, התרים אחר השטחים הנדרשים להצבת אנטנות. מדובר במאבקים כלכליים ובתחרות בין היזמים".
כעת מירו והחברה בבעלותו תובע את אכיפת הסכם האופציה למכירת קרקע חקלאית בבנימינה, שנמצאת בסבך של בעלויות: הבעלים עמו נחתם ההסכם ושאינו רשום כבעל הקרקע; חברה שרשומה כבעלת הקרקע, ושמכרה אותה לבעלים לפני ארבע שנים; כמו כן, נתבעים עוד שלושה גופים שקשורים בצורה כזו או אחרת לקרקע. על פי כתב התביעה, התובעים חתמו עם בעל הקרקע, יעקב כנעני, הסכם אופציה לרכישת שני דונמים חקלאיים ליד חדרה תמורת 880 אלף שקל. מחיר גבוה יחסית בעבור קרקע חקלאית שהפשרתה אינה נראית באופק. הסיבה למחיר הגבוה היא משום משום שעל הקרקע מוצבות שלוש אנטנות סלולריות של אורנג', פלאפון וסלקום.
בחישוב שיעורי התשואה של הקרקע הזו, מגיעים מהר מאוד למסקנה שלא רק שהמחיר אינו מופרז, אלא להיפך הוא נמוך למדי: שלוש החברות משלמות דמי שכירות חודשיים כוללים של כ-15 אלף שקל, הווה אומר, תשואה שנתית של כ-20%. זאת, ללא שום סיכון, שכן מדובר בשוכרים בטוחים וללא צורך של תחזוקת הנכס. על פי התביעה, כתב האופציה לא מומש, למרות רצונו של מירו, וזאת עקב סבך הבעלויות והיחסים המסתוריים בין הגופים השונים הפועלים על הקרקע.
טרם הוגשו כתבי הגנה בתיק זה, ואולם, התגלה כאן התחום המניב החדש, שמעלה את שווי הקרקעות החקלאיות פי חמישה ויותר, ללא צורך להמתין שנים עד להפשרתן או עד להשבחתן בדרכים המקובלות.
ענף נדל"ני חדש: רכישת קרקעות חקלאיות להשכרה לחברות סלולריות
אריק מירובסקי
22.6.2008 / 20:25