בצעד חריג ולראשונה אי פעם מפרסמת התאחדות המלונות בישראל נתונים המתייחסים לרווחיות מלונות ישראל בעשור האחרון ולשאלה לאן הולך הכסף שמשלם האורח במלון.
החומר לקוח מתוך עבודה מקיפה, שנערכה ע"י המחלקה הכלכלית של ההתאחדות, אשר בחנה את אזורי התיירות העיקריים בתחום תיירות הפנים והתיירות הנכנסת: אילת, טבריה, ים המלח, ירושלים ותל אביב.
מהנתונים עולה כי שיעור התשואה הממוצע על השקעה במלונאות (בניכוי מענק) וללא חישוב ערך הקרקע הגיע לרמה של 3.9% בלבד בממוצע שנתי בין השנים 2007 1998. באותן השנים שיעור התשואה הנמוך ביותר היה בטבריה (0.8%), אח"כ בים המלח (1.9%), בירושלים (3.6%), באילת (4.7%) ובתל אביב (6.7%).אשתקד, בשנת 2007, עקב השיפור הגדול בתיירות הנכנסת גדל שיעור התשואה על ההשקעה במלונאות לרמה ארצית ממוצעת של 6.8%. מבין האזורים, שנבחנו, שיעור התשואה הנמוך אשתקד על מלונות היה בטבריה (3.9%), בים המלח (4.3%), אח"כ, באילת (5.6%), בירושלים (8.2%) ובתל אביב (11.9%).
לדברי אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל: "שנים מבקרים אותנו בעניין המחירים. החלטנו להתמודד עם העניין, ולחשוף אחת ולתמיד את התמונה המלאה: אנחנו גובים מחירים ריאליים ואפילו נמוכים יחסית עד כי בסופו של דבר המלונאות לא כל כך משתלמת ליזם הפרטי. מנגד, קיומם של המלונות ופתיחת מלונות חדשים מאוד משתלמים למשק! הן מבחינת ההכנסות ממיסים והתרומה לתוצר, הן בזכות הנעת גלגלי ענפים כלכליים נוספים המשרתים את התיירים. וכמובן, התיירות חשובה למדינה גם כבסיס לתעסוקה. כ- 159,000 איש מועסקים בארץ באופן ישיר ועקיף בתיירות. ועם זאת, משרד התיירות לא נחשב למשרד כלכלי חשוב, אחרת איך אפשר להסביר מדוע חלפו בו 10 שרים בעשור האחרון וכרגע אפילו אין ליד שולחן הממשלה שר במשרה מלאה ובמינוי של קבע"?
לדברי גונן, "בחודשים האחרונים כל הגורמים העוסקים בתיירות מכריזים על שיאים שנשברים בכניסות תיירים, על פריחה גדולה. על רקע התחזיות החיוביות והנתונים המשתפרים, היכן הם כל אותם היזמים, שרוצים להיכנס לתעשייה הנהדרת הזאת ולבנות מלונות חדשים? ברמות הרווחיות הקיימות כיום, ספק אם יוקמו די מלונות חדשים וקשה להניח שחזון 5 מיליון תיירים לשנה אכן יתממש".
מתמודדים עם גל ההתייקרויות במשק
בתחום תיירות הפנים, אורח ישראלי שילם בשנת 2007 בממוצע 350 שקל ללינת לילה במלון. כמה כסף נשאר מזה בכיס של המלונאי?
העבודה הכלכלית של התאחדות המלונות חשפה כי 113 שקל, שהם 32% הופנו לתשלום שכר עבודה לעובדי המלון, 38 שקל(שהם 11%) הושקעו במזון לאורח, 34 שקל (10%) שולמו לרשויות המס כמע"מ, 28 שקל (8%) היו בממוצע הוצאות התפעול והתחזוקה של המלון, 24 שקל (7%) שולמו על תקציב שונות, 19 שקל (5%) הועברו לתשלום אנרגיה ומים, 17 שקל (כמעט 5%) הועברו לתשלומי ריבית בגין הלוואות של המלונות, 16 שקל (כ-5%) הופנו לתשלומי אגרות, ארנונה וביטוחים, 18 שקל (כ- 5%) הושקעו בהוצאות ניהול ומשרד, 10 שקל (3%) הופנו לסעיף שכירת מבנים וציוד. בסופו של דבר, רק 32 שקל (9%) נותרו כרווח של המלון לפני פחת ומיסוי.
אלי גונן: "בימים אלו, אנחנו מתמודדים עם גל ההתייקרויות במשק,
שמכרסמות בנתוני הרווחיות. בשל ההתייקרויות עד מאי 2008, עולה כי בחישוב שנתי ב- 2008 יגדלו הוצאות המזון של המלונות ב- 136 מיליון שקל, הוצאות השכר יתייקרו ב- 115 מיליון שקל, ואילו על מים ואנרגיה ישלמו השנה המלונות עוד 64 מיליון שקל. מעבר לכך, אם ההתייקרויות במשק תמשכנה, יגדלו הוצאות המלונות עוד ועוד"!.
ועוד אומר גונן: "גם השחיקה בשער הדולר פוגעת בנתוני הרווחיות ומעקרת את התמורה בגין הגידול בתיירות הנכנסת. אובדן ההכנסות של המלונות בשנים 2007 ו- 2008 עולה על 1.1 מיליארד שקל שהם שווי ערך להפסד של כ- 230,000 כניסות תיירים"!
גונן מסכם: "למרות כל הנתונים הבעייתיים (שחיקת הדולר והתייקרות התשומות), מוכיחות לנו שנת 2007 ותחילת 2008 כי גם ממלונאות אפשר להרוויח. אני קורא לשינוי מהותי במדיניות הממשלה כדי להבטיח רצף של שנים טובות בתיירות. השינוי חייב להתחיל מהגדלת תקציבי השיווק של מדינת ישראל בעולם, מריכוז תחום השיווק בידי רשות שיווק לאומית ומקצועית, מהסרת חסמים להתפתחות התיירות, ובעיקר בתחום השמיים ומהגדלת התמריצים ליזמים".