הישראלים קטני אמונה בחברות המזון: רק 5% מהצרכנים מאמינים שחברת המזון תדווח לציבור על תקלה

"כיום החברה כמעט משותקת בשעת משבר תדמית. הוא משנה את אורח חייה, והיא כמעט ולא מתפקדת כליל בשעת משבר", כך מספר מושיק תאומים, יועץ תקשורת ותדמית ותיק, מבעלי משרד הפרסום גיתם. את הדברים אמר תאומים בהרצאה אודות משברים תדמיתיים בתקשורת בכנס.



יחד עם תאומים השתתפה בהרצאה אורנה גוראל, מנהלת יחסי הציבור של קבוצת גיתם. אחת העצות שנתנה גוראל למנהלים בחברות שחוות משבר: "תתייחסו לאינטרנט ראשון. באינטרנט נקבעת האג'נדה כלפי המשבר. האינטרנט הוא תמיד ראשון, לא העיתונות ולא הטלוויזיה".



לצורך הכנס ערכו אנשי גיתם סקר כדי לנסות ולהבין עד כמה מאמין הצרכן הישראלי לחברות המזון הגדולות. "50% מהציבור מדווח על היעדר אמון בחברות המזון. רק 5% מאמינים שחברת המזון תדווח להם מיוזמתה על תקלה שהתרחשה באחד ממוצריה. לכן, כשיש משבר, האחרונה שהציבור מאמין לה היא חברת המזון עצמה", אומרת גוראל.



לתאומים לא הייתה כל בשורה משמחת למנהלי תעשיית המזון שישבו באולם. "גם אם אתם תשקיעו הון עתק בטכנולוגיה ובשיפורים, אני מבטיח לכם שמתישהוא יבוא המשבר. לכל חברה יגיע משבר. ככל שהחברה גדולה יותר כך הסיכוי שהמשבר שיפגע בה יהיה טורנדו ולא סתם סופה".



תאומים וגוראל הציגו נתונים אודות השוק האירופי: ככל שהחברות באירופה השקיעו יותר תקציבים בטכנולוגיות שמטרתן לשמור על איכות המוצרים, כך עלתה כמות התקלות. "בארה"ב רמת התקלות עלתה פי 6 למרות גידול של 30% בהשקעות באיכות הייצור. בשוק האירופי המשותף כמות התקלות עלתה כל שנה ב-56%. המסקנה, ככל שהמדינה יותר מפותחת והכלכלה שלה יותר חזקה, יש בה יותר תקלות מזון. מוצרים קפואים ומצוננים אחראיים ליותר מ-80% מהבעיות התברואתיות באירופה".



הסיבה כפי שתיארה אותה גוראל היא התקשורת. "בעבר פחות תקלות נחשפו לציבור. כעת, יש הרבה יותר תקלות שהופכות למשבר בגלל הצרכנים והתקשורת. כיום, בניגוד לעבר, תמיד יש מישהו בסביבה. הרבה מאד עיתונאים מתפרסנים מהתקלות הללו. הטלפון הסלולרי הופך כל צרכן לבלש וכל לקוח הוא חוקר, חמוש במצלמות בטלפונים הניידיים. במקביל התעוררה העיתונות. כל שני וחמישי צצים ספקי תוכן שרבים על מקומם בשרשרת המזון. יש כיום אין ספור תוכניות טלוויזיה, מדורי צרכנות בעיתונים, וכולם נעזרים בקוראים, ששולחים חומרים ישירות לדואר האלקטרוני של העיתונאי. במקביל, כל אחד נהיה עיתונאי. אנשים יוצרים תוכן גולשים, תוכן שלא מחושק בשום אתיקה עיתונאית. כל זה גרמה למצב בו אין יותר 'תקלות' במפעל, יש רק 'משברים בתקשורת'".