המדען הראשי: "תעשיית ההיי-טק לא צמחה בגלל כוחות השוק ומי שחושב כך הוא ילד"

כנס רעננה למדיניות היי-טק שהתקיים היום (ג') בקריית החינוך רבין, העלה לא מעט סוגיות מטרידות בכל הקשור לעתיד תעשיית ההיי-טק הישראלית.



אלי אופר, המדען הראשי, היה מעט חריף בדיון שעסק האם מדינת ישראל צריכה להשקיע בתחומי היי-טק מועדפים. אופר מעיד על עצמו כי בשנים האחרונות הוא חסיד גדול של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית וכמי שמבקש לקדם אותה באופן ממשי.



"קיימת דילמה בין חסידי הכלכלה הליברלית לבין אלו התומכים במעורבות המדינה בכלכלה. השאלה היא מתי להתערב. אני משוכנע שמדינת ישראל צריכה להתערב בעידוד תעשיות מסויימות, בכדי שתתפתח בישראל תעשיית ביוטכנולוגיה המבוססת על הידע שקיים במדינה.



"מדינת ישראל חייבת להתערב בעניין, באופן חיובי. ואם לא תעשה זאת - זה לא יקרה. מי שמתפעל מהיי-טק ונותן דוגמא לכך שהוא נוצר כוחות השוק - לא יודע מה הוא סח. ההיי-טק לא צמח בגלל כוחות השוק ומי שחושב כך - הוא ילד. לטעמי, המדינה צריכה לעודד השקעה בביוטכנולוגיה וננו טכנולוגיה ולקדם את המו"פ בתעשייה המסורתית".



אמש פירסם משרד התמ"ת מחקר חדש המצביע על כך שהתמיכה הממשלתית יוצרת מחקר ופיתוח חדש ואינה דוחקת השקעות פרטיות. "ברור לכולם שהשקעה במחקר ופיתוח היא הדבר הכדאי ביותר למדינת ישראל. השקעה במחקר ופיתוח מניבה תשואה, שאין לה אח ורע, גם אם הסטארט אפ נסגר כי הידע נצבר", אמר אופר, וציין בנוסף, כי חשוב לגשר בין האקדמיה לתעשייה וליצור כמה שיותר שיתופי פעולה עם גופים בעולם.



בנושא מימון המו"פ, המשיך אופר באותו קו: במדינת ישראל לא חסר כסף - השאלה לאן הוא הולך. "זה ילדותי לחשוב שמספיק כסף קטן למינוף גדול", ציין והוסיף כי הוא נגד פתרונות מהסוג של העברת תקציבים מתחום אחר על חשבון אחר.



"אני נלחם כיום ברצון של גורמים להעביר כסף לפריפריה על חשבון ההיי-טק במרכז. התחרות של ישראל היא עם העולם ולא בין תל אביב לבאר שבע", אמר אופר ולא פירט מיהם הגורמים ומה מטרתם.



"אין לי פתרון חוץ מלבוא לממשלה ולהושיט את ידי"



רות אלון, שותפה בקרן הון סיכון פיטנגו ומי שאחראית מטעמו על השקעות בתחום מדעי החיים, לא נשמעה אופטימית. "תעשיית המכשור הרפואי בסכנה", ציינה. "אין לי פתרון חוץ מלבוא לממשלה ולהושיט את ידי", הבהירה.



אלון התייחסה בדבריה לכך שכיום תעשיית המכשור הרפואי העולמית מתאפיינת בקונסולידציה בין גופים הגדולים. התוצאה של כך היא שהללו מעדיפות לרכוש חברות סטארט אפ מתחום המכשור הרפואי רק לאחר, שהללו מקבלות אישור FDA (אישור מנהל התרופות האמריקני). משמעות הדבר היא שבכדי להגיע לכך חברות הסטארט אפ צריכות לעבוד מעל פרק זמן ארוך, מעל לשבע שנים, ולקבל מימון עצום של עשרות מיליוני דולרים. "התוצאה היא שאין לקרנות הון סיכון את הכסף להשקיע ולקדם את הרעיונות המוצלחים כאן", הסבירה אלון.



גיורא ירון, מנכ"ל חברת אקסנט, ציין כי צריך לבדוק האם יש צורך במעורבות ממשלתית בהכוונת קטר ההיי-טק לתחומים ושווקים חדשים. "צריך לבדוק האם השווקים שהתמקדו בהם עד היום, כמו תקשורת ומוליכים למחצה, ממשיכים להיות מתאימים". ירון ציין את אל גור שהיתווה את חזון פרויקט אינטרנט 2 שקידם את תעשיית האינטרנט האמריקאית.



"כיום ארה"ב שוקדת על תוכנית לפיתוח אנרגיה סולרית כשהמטרה היא להחליף 60% מהאנרגיה שמקורה בדלק באנרגיה סולרית", אמר ירון ולמעשה העביר את הכדור לממשלה, והעלה לאוויר שאלה האם היא צריכה לפעול באופן דומה.



ירון ציין עוד שתי נקודות, שיתכן שהממשלה צריכה לפתור. האחת, הקמת תעשיית השקעות בשלבים מאוחרים (Late Stage) בכדי לפתור את בעיית האקזיטים המוקדמים. "נשמעת ביקורת על כל שיזמים מוכרים חברות בשלב מוקדם מדי בכמה עשרות מיליוני דולרים", אמר ירון והציע לאפשר ליזמים להפעיל חברות לאורך זמן על ידי השקעות שלא יתמקדו אך ורק בשלבים מוקדמים. הנקודה השניה אותה ציין ירון היא בעיית 'עמק המוות' של חברות צעירות שנתקלות בבעיות מימון למרות רעיונות מבטיחים.



ד"ר עמית מור, מומחה לענייני אנרגיה, ציין כי מדינת ישראל שוגה בכך שאינה מתמרצת בשנים האחרונות את השימוש באנרגיה חלופית. "נרדמנו בעניין הזה", ציין מור. "מדינות כמו גרמניה וספרד מקדימות אותנו". מור הבהיר כי בניגוד לתפיסה השגויה אין מחסור בכסף במימון תמריצים שכאלו. "יש כסף מקומי, וגם כסף זר, שמבקש להשקיע בטכנולוגיות שכאלו".