גוברת התעניינות מנהלים ישראלים בעבודה בחו"ל

מאת חיים ביאור

המשבר בענף ההיי-טק בישראל אינו שונה במהותו מהמשבר הפוקד את החברות בענף זה בארה"ב ובאירופה. אותם קשיים כלכליים, אזהרות רווח, קיצוצים בתנאי השכר ופיטורי אלפי עובדים.

ואולם כשמצרפים למשבר ההיי-טק בישראל שני נתונים נוספים - ההאטה במשק הישראלי והאירועים הביטחוניים - התוצאה היא שיותר ויותר בכירים בענף ההיי-טק הפנויים להצעות עבודה, מתייחסים ברצינות רבה להצעות עבודה המגיעות מחו"ל.

גיל אלון, מנכ"ל השלוחה הישראלית של החברה הבינלאומית Struggles Heidrick and , העוסקת באיתור עובדים בכירים ("ציד ראשים") לחברות, בעיקר בתחומי ההיי-טק, בנקאות וביטוח - אומר כי עד לפני שנה הוא התמקד באיתור והפנייה של מנהלים ישראלים לעבודה בחברות ישראליות. "כיום, המגמה השתנתה: אני עוסק באיתור מנהלים ישראלים עבור חברות בחו"ל".

מתברר כי חברות באירופה ובארה"ב מעוניינות בבכירים ישראלים, אך לא פחות מכך, בכירים ישראלים נוטים לשקול בחיוב, יותר מבעבר, את האפשרות למלא תפקידים מעבר לים. לדברי אלון, אפשרויות העבודה בישראל לבכירים בענפי ההיי-טק והפיננסים מצומצמות כיום לעומת המצב לפני שנה, מכיוון שקצב הכניסה של חברות זרות למשק הישראל הואט מאז פרוץ האינתיפאדה. כמה מהחברות הבינלאומיות שהחלו לחפש מנהלים ישראלים לקראת כניסתן לפעילות בישראל, הפסיקו את החיפוש.

"לנוכח מצב זה", אומר אלון, "Heidrick and Sruggles עורכת עתה שינוי מסוים בתמהיל הפעילות של שלוחתה בישראל: צמצום הפעילות במישור של חיפוש מנהלים למשק המקומי והגברת הפעילות של חיפוש מנהלים ישראלים לחברות הפזורות במדינות שונות בעולם". לדבריו, השינוי התבצע אף שבעולם קיימת ירידה בביקוש למנהלים בהיי-טק ובפיננסים.

אלון מדגיש כי מגמה בולטת נוספת המסתמנת במשק הישראלי, היא נטייתם של בכירים ובעלי מקצועות נדרשים בענף ההיי-טק לחפש עבודה בחברות "היי-טק מסורתיות", המעסיקות בדרך כלל אלפי עובדים, בהן בזק, רפא"ל, אל אופ, אלישרא ואלביט. חברות אלה נתפשות על ידי אותם עובדים כעוגן בטוח וכמי שנמצאות מחוץ לטווח של סכנת קריסה כלכלית ממשית. "מי שעובר לעבוד בחברות מסוג זה מצפה לקבל שכר בסיס קבוע ובלתי משתנה ובונוס שמשולם לא רק עבור הישגים, אלא שבחלקו מובטח מראש", הוא אומר.

חברות ההיי-טק המסורתיות אמנם לא קולטות עובדים במאסות, שכן רובן מפעילות תוכניות התייעלות. ואולם בזק, למשל, קלטה בשנה האחרונה כ-70 עובדים במקצועות המחשבים והתקשורת (כולם מועסקים בחוזים אישיים), למרות צמצומים שערכה בכוח אדם.

מגמה אחרת שאלון מזהה בקרב עובדי ההיי-טק, היא שינוי בהרכב שכרם. "הבכירים שאנו מחפשים לעבודה בחברות בענף, מייחסים חשיבות לשכר הבסיסי על חשבון מרכיב האופציות. "עד לפני שנה, מועמדים לעבודה בחברות היי-טק היו מוכנים לקבל 5,000 שקל פחות כשכר בסיס - ומנהלים היו מוכנים לקבל גם 20 אלף שקל פחות - ובלבד שיקבלו נתח גדול יותר בבעלות על החברה, באמצעות קבלת אופציות למניות. הם האמינו במוצר והזדהו עם תפישתה העסקית של החברה".

אלון אינו מבחין בשינוי דרמטי בשכר הבכירים בענף ההיי-טק, לעומת ימי טרום המשבר. "השכר נמוך כיום ב-10% לעומת אוקטובר 2000, ולא ב-30%-40% כפי שרבים חושבים".