במהלך חצי השנה האחרונה טואטאה בפראות מתיק הנכסים של גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים כאחד, משילה מעליה שליש(!) ממשקלה הבורסאי מהשיא אותו כבשה אך בדצמבר האחרון.
לא, היא לא נסחרת מעבר לים ואין ברשותה תיק נכסים (או קופת שרצים, לקורא הבחירה) גדוש מוצרים מהונדסים פיננסית בעלי שמות אקזוטיים שהונפקו בתאוות בצע.
היא גם לא חברה במה שעד לא מכבר נקראה הדואופול הבנקאי. אז מי היא זו ומדוע היא נחבטת כך?
אני מניח כי בשלב הזה הקורא הסביר הבין כי מדובר בדיסקונט.
אז מה מניע את סלידת המשקיעים והשווקים מדיסקונט? יש שיאמרו, חולשת סקטור הבנקאות המסחרית והחשיפה התמאטית הגבוהה למשבר בשווקים. לאלו נשיב במצבו השפיר של לאומי. הקורא הסביר (כן,זה משתי שורות לעיל) יציין את בכירותו של לאומי והחזקותיו הריאליות המגוונות ועל כך נשיב כי לא לעולם חוסן.
סאגת מכירת השליטה על ידי המדינה מתנהלת לאיטה, מוסיפה מימד של חוסר ודאות באשר למצב העסקים בזירה הבין-בנקאית העתידית. דוגמה לאפקט של התנהלות זו היא עמעום הגבולות בין ליבת הפעילות העסקית לבין ההחזקות הריאליות הרבות, על ניגודי העניינים שהן מסבות והסביבה הרגולטורית המחמירה שהן מזמנות בשל כך. במובן זה, ניתן להעריך כי ההובלה במגזר הבנקאות פשוט נמסרה ללאומי בשלומיאליות על ידי פועלים.
משל קצרצר ועכשווי לחוסר העקביות בו מתמחרים השווקים אירועים, במיוחד בסקטורים חבוטים, נתקבל בימים האחרונים עם פרסום הידיעה, כי בנק הפועלים מנהל מגעים למכירה של 30% מתשלובת ישראכארט לקרן הון פרטית זרה לפי שווי מרבי של 3.3 מיליארד שקל. סבירות התמחור של העסקה קיבלה אישוש למפרע מהעסקה בה נמכר 20% מלאומי קארד לדוד עזריאלי לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל. נתח השוק של ישראכארט הוא 44.9% ויזה כאל 31.1% ולאומי קארד 24%. מכפיל הרווח הנגזר מתג מחיר זה (הרווח הנקי הצפוי ל-2008 הוא כ-258 מיליון שקל) הוא 13 לערך.
הרווח הנקי הצפוי ל-2008 עבור ויזה כאל הוא בסביבות 170 מיליון שקל (לא כולל רווח הון צפוי מהנפקת ויזה העולמית עליו נתבשרנו...). מיישום המכפיל הנגזר עבור ישראכארט (X13) נגיע לשווי של קצת יותר משני מיליארד שקל.
ויזה כ.א.ל מוחזקת על ידי דיסקונט (71.8%) והבינלאומי (28.2%) שגם הוא מוחזק על ידי דיסקונט (26.8%). מכאן יוצא שדיסקונט מחזיק בכ-79.3% בויזה כ.א.ל.
חישוב זריז נוסף אחרון מייחס לדיסקונט שווי אחזקה של כ-1.65 מיליארד שקל. חבל, לא יצא לנו לדסקס את מרכנתיל ודיסקונט ניו-יורק. גם לא את החטיבה השוויצרית המתהווה ולא את ההחזקה בבינלאומי.
לכו, עיינו שוב בדו"חות לרבעון הראשון, אך הפעם נטרלו את הרעש הלבן. מחיקות בשל אסימטריה חשבונאית של נגזרים, הפסדי קופות הפיצויים ושאר ירקות.
מי יודע אולי תתאהבו מחדש בבנקאי הכי אפור בשכונה.
נכתב על ידי צוות ההשקעות של הראל רקנאטי מקבוצת הראל פיננסים
לזירת היועצים
הראל פיננסים: מה מניע את סלידת השווקים והמשקיעים מדיסקונט?
TheMarker
25.6.2008 / 11:09