מנכ"ל שיריונית חסם: "הצעת החוק מחייבת פיצויים לעובד שהתפטר מקורה בח"כים פופוליסטים שמריחים בחירות"

על פי ההצעה, עובד יהיה זכאי לפיצוי בתנאי שעבד שנתיים ברציפות, או במקרה של עובד עונתי - שלוש עונות במשך שלוש שנים. גובה הפיצויים יהיה זהה על פי הצעת החוק בשני המקרים. במידה וההתפטרות היא בעקבות חילופי מעבידים יהיה זכאי העובד המתפטר לפיצוי כבר בתום שנת עבודה.
שקד: "צריך להבין שהמדינה מתחלקת לשניים: מצד אחד יש חוקי עבודה מקיפים, ומצד שני - 40% מהמשק לא מקיים אותם. עכשיו באו הח"כים ובמקום לדאוג שייאכפו חוקים קיימים, מוסיפים להכביד על המעסיקים. הם יביאו למצב שבו אחוז גדול יותר לא יציית לחוק".

גם ש', מנכ"ל חברת תוכנה, מתנגד בתוקף להצעת החוק: "מאוד קשה להיות מעסיק במדינה הזו גם כך", הוא אומר. "בעקבות כל החוקים וההגנות שיש לעובדים, כולל חוקי התאגדות, אני מעדיף לעבוד עם פרילנסרים. יחד עם זאת, כבר היום, אם העובד עוזב אותי אך הוא היה מקצוען, הגון וישר עימי לכל אורך הדרך, וגם אקורד הסיום שלו היה מוצלח, אזי הוא יקבל פיצויי פיטורים, אפילו אם לא מגיע לו בחוק. אם העובד עוזב אך כל התהליך צורם, והתנהגותו קלוקלת סביר שלא יקבל את הפיצויים".



ר', מנכ"ל חברה בתחום האינטרנט, חושב שהחוק יכול להשפיע לרעה בעיקר על עסקים גדולים. "בעסקים קטנים או בינוניים, החשיבות של כל עובד ועובד היא עצומה ולא סביר להניח, שמעסיק ישאיר עובד לתקופה ארוכה, רק בשביל לא לתת לו פיצויים. העלות הקבועה של המעביד גדולה הרבה יותר. אני מקווה שחוק כזה דווקא ישפיע לטובה על העסקים, מכיוון שעובדים יוכלו לקבל החלטות ממקום אובייקטיבי ולא ממניעים ושיקולים כלכליים בלבד".



נחום רחמים, מנכ"ל אורטל משאבי אנוש: "הצעת החוק שגויה ואסור שתתקבל. החוק יגרום לכאוס אדיר בשוק העבודה במדינה משני טעמים: עובדים עלולים להתפטר מתוך כעס רגעי ולא מתוך חשיבה שקולה ועניינית; הטעם השני הינו שבעקבות החוק, הפגיעה במפעלים, בארגונים ובחברות תהיה אדירה מאחר והם יאבדו עובדים טובים בעיקר ברמות הניהול, שבהן יתגבר מצב של "צייד ראשים". העובדים לא יהססו לעזוב מקום עבודה טוב והדבר יפגום ביציבות שדרת הניהול בגופים השונים".



תדהר כהן, מנהל הכספים של קבוצת מרכז הבנייה הישראלי: "אם החוק יעבור, הדבר יגביר את ניידות העובדים במשק. אם עד היום עובדים פחדו להתפטר בגלל האפשרות של הפסד דמי פיצויי הפיטורין, הרי השיקול הזה כבר לא יהיה רלוונטי יותר. אבל, חשוב לזכור כי באם ניידות עובדים תגדל, תיווצר אבטלה חיכוכית. זאת אומרת אבטלה טבעית - העובד שמתפטר נמצא בביתו במצב ביניים, ופירושו של דבר עלייה, אמנם קטנה , באחוז המובטלים בארץ. אין ספק כי פעולה זו טובה לעובד אך אינה טובה למעסיקים. המעסיק מצידו מפסיד יציבות של עובד, שכעת, בשביל להרוויחה מחדש - יאלץ לשפר את תנאי העסקה של עובדיו.

לצד המתנגדים יש גם תומכים להצעת החוק, הסבורים כי היא תיצור נורמה מקצועית גבוהה, שתתרום ליחסי העבודה. אילנה קפיטולניק, מנכ"לית Globus Gate Group, תומכת בהצעת החוק, אך מביעה גם היא את סייגיה לגבי שאלת הפיצויים, שצריכה לעמוד כנגד עבודתו, טיב עבודתו וטיב מסירותו של העובד אל החברה שבה עבד. "עובד מסור שמנהליו היו מרוצים מעבודתו והיה מסור אל החברה או הארגון, בתקופת עבודתו, יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים. לעומת זאת, עובד שסרח במקום עבודתו ולא גילה נאמנות למעסיקיו, לא יקבל את פיצויי הפיטורים במקרה שיחליט לעזוב".

חגי דמתי מנכ"ל חברת רלידור, סבור גם הוא שהחוק, אם יתקבל, יפחית את הלחץ גם מבתי הדין לעבודה: "החוק יוריד במחצית את כמות התביעות, שרובן הן של עובדים שדורשים פיצויים. החוק חיובי בעיני ויעזור ליצור נורמות עבודה תקינות לא רק כלפי מי שעוזר אלא בעיקר כלפי מי שנשאר. בנוסף, יימנע מצב שבו עובד עושה מצגי שווא ועובר תהליך של התדרדרות בעבודה על מנת שיפוטר ובדרך עושה לארגון נזק רק".

רמי הוכמן, מנכ"ל המכללה האקדמית לחינוך, אחוה: "אני מברך על החוק. באחוה אנו נוהגים כך זה מכבר. כיום החוק מאפשר פיצויים רק למי שפוטר ולכן נוצר תמריץ שלילי לאנשים להיות גרועים בעבודתם על מנת שיפוטרו ויקבלו פיצויים. לעניות דעתי יש שכל רב בחוק הזה מאחר ומשמעותו - אתה את פיצוייך צברת ולכן תקבל אותם כך או כך, ואם פוטרת בנסיבות מחמירות - יש למצוא סנקציה מתאימה לעובד שבהתנהגותו מחבל בארגון באופן מודע וחמור". הוכמן סבור כי עובדים לא ינצלו את החוק לרעה: "ההיפך הוא הנכון ויותר מכך, יתכן וחוק זה יאתגר ארגונים להשקיע יותר במשאב האנושי ולהחזיק עובדים שבוחרים להיות בארגון ולא כאלה שהם שבויים בידי הארגון".



אודליה בשן, מנהלת משאבי אנוש ולוגיסטיקה של חברת הכשרה ביטוח: "היה והחוק יאושר ,אני מניחה שעובדים יעשו שימוש בכספים בטווח הקצר כך שאלמנט הפנסיה לדעתי יתפספס. כמו כן עובד שיקלע למצוקה כספית ייגש ישירות לכספים אלו ובכך לא תישמר הצבירה לעתיד".



יורם ברוש, יו"ר כותרת יחסי ציבור: "קשה לי להאמין שהחוק יעבור את מלוא הדרך ויאושר לבסוף. אני סבור שחוק כזה, אם יתקבל, עלול להיות הרסני לחברות שכן לא יהווה מכשיר יעיל שיבטיח שעובדים לא יהססו לקפוץ מתפקיד לתפקיד ללא מחשבה אחראית תחילה. המדיניות של כותרת היא לשלם לעובד שפורש מרצונו את הפיצויים המלאים שצבר, בתנאי ששיתף פעולה ולא פגע בחברה, תוך כדי תהליך פרישתו".



אורית זיו, מומחית בהשמת בכירים ו-Head Hunting, וחברה בפאנל המומחים של HRS, מדגישה כי היא חשה חצויה ביחס לחוק החדש. "מצד אחד, החוק החדש מאפשר לגיטימציה לשוק עבודה פתוח ויכול לעודד עובדים שעד כה הרגישו כבולים למקום עבודתם כתוצאה מפחד או חשש לאבד את זכויותיהם - להתקדם למקום חדש ולעזוב את המקום הנוכחי. יחד עם זאת, החשש הוא שהחוק החדש יתרום ל"מערב הפרוע" המתרחש בשוק מקומות העבודה בשנים האחרונות, ויוסיף לחוסר היציבות והניידות. בנוסף, יש לציין את חוסר ההוגנות כלפי המעביד שיכול להינזק".