היוזמה לרפורמה נולדה בעקבות המלצות הוועדה לבחינת הדין המשמעתי של הלשכה שמונתה בשנת 1995, בראשותו של השופט המנוח שאול אלוני, אשר קבעה כי יש לקיים בלשכה מערכת דיון משמעתי נפרדת ובלתי תלויה שתהא מנותקת לחלוטין מגורמים הנבחרים על בסיס סיעתי. את היוזמה הובילו במשותף לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים.
לפי התיקון, הדיונים המשמעתיים של עורכי דין בבתי הדין המשמעתיים יתקיימו בדלתיים פתוחות ולא בדלתיים סגורות כפי שנעשה כיום, למעט במקרים חריגים כמו פגיעה בשם הטוב או בחובת הסודיות. פסקי הדין של בתי הדין המשמעתיים יהיו, ככלל, פתוחים לעיון הציבור בציון שמו של הנאשם.
בנוסף, ועדות האתיקה יקבלו סמכויות להגיש קובלנה נגד עורכי דין, ולא יהיו עוד תלויות בועדי המחוז והוועד המרכזי שעד כה היו הקובלים, שהם גורמים הנבחרים על בסיס סיעתי.
חברי בתי הדין המשמעתיים של הלשכה ימונו על ידי ועדת מינויים שתוקם על פי התיקון, ולא ייבחרו על ידי המועצה הארצית או בידי חברי הלשכה כפי שהמצב כיום. בראש הועדה יעמוד שופט בדימוס, ועל חבריה ימנו ארבעה עובדי לשכה ושני חברים משירות המדינה.
במקום הועד המחוזי תוקם ועדת קבילות מחוזית בכל אחד ממחוזות הלשכה, וכן תוקם ועדת קבילות ארצית שתהיה בין היתר אחראית על ערעורים על החלטות בתי הדין המשמעתיים. ועדות האתיקה יהיו מורכבות לא רק מאנשי הלשכה (אשר ימונו באישור ועדת המינויים), אלא גם מנבחרי ציבור, שיהיו משפטנים שאינם עורכי דין פעילים, ומאנשים שעוסקים בתחום האתיקה. כמו כן, בצד כל ועדה יפעל פרקליט בשכר, שילווה את כל פעילות הוועדה, החל בשלבי המעבר על התיק וכלה בשלב ההעמדה לדין.
לדברי עו"ד דרור ארד-אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של הלשכה, שהוביל את עמדת הלשכה בנושא,"התיקון לחוק מהווה הזדמנות חשובה לחיזוק מקצוע עריכת הדין ולהגברת אמון הציבור".
אושרה רפורמה בדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין
נורית רוט
25.6.2008 / 17:47