מנהל תיקי ההשקעות מולקנדוב תובע מהרשות לניירות ערך והיו"ר לשעבר טרי 2.5 מיליון שקל

לטענת מולקנדוב פעילות הקרן וניהולה על ידו הניבו רווחים נאים והקרן היתה בין הקרנות המובילות בתחומה מבחינת תשואות. לדברי מולקנדוב הוא התעתד להגדיל את היקף עסקיו בשוק ההון ולייסד קרנות נוספות תחת המטרייה של סלומון.



לגרסת מולקנדוב ב-2004 במפתיע וללא הסבר הפסיקה סלומון לאלתר את ההתקשרות עמו. לדבריו הוא נאלץ להעביר את פעילותו העסקית למטריית קרנות אחרות. בשל המספר המצומצם של חברי בורסה המאפשרים פעילות תחת מטריית קרנות, טוען מולקנדוב כי הוא נאלץ להמשיך ולנהל את עסקיו תחת מטריית הקרנות של פריזמה שוקי הון. לטענת מולקנוב פריזמה "התבררה כמשענת קנה רצוץ, שעסקיה הסבו לו ולעסקיו נזקים".



לטענת מולקנדוב שנים לאחר מכן התברר לו כי הרקע לביטול ההסכם בינו לבין סולומון היה התנהלותם של טרי, פורוש והרשות לניירות ערך. מולקנדוב מציין כי טרי ופורוש פנו לעזרא עטר, מנכ"ל סלומון והודיעו לו כי כנגד מולקנדוב מתנהלות חקירות על פעילותו בעבר. לטענת מוקלנדוב הם אף ייעצו לסלמון לנתק את קשריו העסקיים עמו. "דבריהם שהיו משוללי כל יסוד עובדתי ומשפטי וגרמו לניתוק ההתקשרות בין מולקונדוב לסלומון" נכתב בתביעה.



לגרסת מולקנדוב, דברי הנתבעים היו שקר מפגיע מכיוון שבאותה עת לא נוהלה נגדו כל חקירה פלילית, הוא לא הועמד לדין. לדבריו עד עתה לא הוגש נגדו כל כתב אישום בנוגע למועדים הרלוונטיים בהם נאמרו דברי טרי ופורוש לעטר.



מולקנדוב טוען כי הנתבעים פעלו בדרך החורגת מכל הליך או נוהל תקין וסביר, ולחשו באוזנו של עטר שמועות אודות חקירות שלא היו ולא נבראו, על מנת להזיק לו. הדברים, מציין מולקנדוב, מהווים הוצאת לשון הרע והם בגדר ניצול לרעה של סמכות.



מולקנדוב אומד את הנזק הכלכלי שנגרם לו כתוצאה מהפגיעה בגידול הקרן ב-45 מיליון שקל. בשל מניעת התפתחותו של מולקנדוב בניהול קרנות הוא מעריך ב-45 מיליון שקל נוספים. לטענת מולקנדוב מטעמי חיסכון באגרת בית משפט הוא העמיד תביעתו על 2.5 מיליון שקל בלבד.