"הוא אמר לי 'בוא, בוא', ואני קם והולך לכיוון החדר. בשלב הזה, לפני שאני מגיע לחדר לפתוח את הדלת, אני מרגיש אגרוף בעורף. אני מסובב את הראש ואסי אבוטבול מאחורי, תוקף אותי בסדרה של אגרופים לפרצוף, לבטן, ברכיות, מנסה לשרוט לי את הפרצוף. אני נופל על הרצפה... הוא אומר לי: 'אתה לא יוצא מפה חי'. ואני על הגב, הוא יושב עלי ולוקח את הציפורניים שלו ודוחף אותם לתוך הלחי שלי ומנסה לקרוע לי את העור".
כשאיש העסקים הראל בראון ביקש בפברואר 2005 מחברו הקרוב, שי אלרואי, הלוואה של מיליון דולר, הוא לא דמיין בסיוטיו האפלים ביותר שכעבור שנתיים ימצא עצמו זרוק על השטיח בחדר השינה של ראש ארגון הפשע אסי אבוטבול, מוכה ומדמם. הוא בוודאי לא שיער שבסצנה המאפיוזית הזאת יצפה מהמסדרון - ב"הנאה מסוימת", כפי ששיחזר בראון בעדותו במשפט אבוטבול - עורך דין מסחרי צעיר ומבטיח בשם ברק בופמן, בעל קשרים ענפים במשק, בשירות הציבורי ובתקשורת, שעם מכריו נמנו דמויות כמו רפי גינת, דדי בורוביץ', מנהל מרכז ההשקעות חזי צאיג ושלומי עוז מהליכוד.
חורף 2005 היה אופטימי מבחינת בראון. הוא בדיוק השקיע הון בהקמת מרפאת שיניים נוצצת בהרצליה פיתוח. בשלב מסוים פנה לחברו הקרוב אלרואי וביקש ממנו הלוואה של מיליון דולר שתיפרע, כך חתמו ביניהם, לאחר שלוש שנים. השניים שמרו על קשר טוב, עד שבתחילת 2007 התחולל ביניהם משבר: אלרואי התגרש, וכפי שבראון העיד במשפט, בשיחת נפש עם אלרואי הוא גילה לו שעוד במהלך נישואיהם ניסתה אשתו של אלרואי להתחיל איתו, בין היתר באמצעות שיגור של עשרות אס-אם-אסים.
הגילוי המאוחר הסעיר את אלרואי. מבחינתו החברות תמה. בחמת זעם הוא פנה לחוקרים פרטיים כדי שיחטטו בביוגרפיה של בראון, ועם דו"ח סיכום החקירה - ובו פרטים על בראון ותמונות מעודכנות שלו - רץ למשרדו של בופמן. אלרואי ביקש מבופמן שידאג להחזרת מיליון הדולר וסיכם איתו על שכר טרחה נדיב במיוחד - 50% מהסכום שיצליח לחלץ מבראון.
מדוע פנה אלרואי דווקא לבופמן? בבתי הקפה של תל אביב ובפינת העישון בבית המשפט המחוזי ליחששו כבר זמן רב שבופמן קשור בקשרים הדוקים עם צמרת העולם התחתון, ושכבר בגיל 30 הפך לשותף הגלוי בחלק מעסקיו של זאב רוזנשטיין. במשפט אבוטבול המתנהל כעת מתברר עד כמה היו הדברים נכונים. בופמן מואשם לא רק בתכנון ופיקוח על סחיטת אנשי עסקים בישראל ובחו"ל, אלא גם בחציית הקווים הגדולה ביותר של פרקליט בישראל מאז ומעולם: עורך דין שהיה למנהל ויועץ בארגון פשיעה.
ברק בופמן, באזיקים. עם עבריינים הכל בא בקלות: בחורות יפות, בתי מלון מפוארים, כרטיסים להופעות צילום: ניר קידר
איך הפך עורך דין צעיר שנולד ברמת גן למשפחה בורגנית, למד בגימנסיה הרצליה, סיים תואר שני במשפטים באנגליה ונושא בתפקיד בכיר במילואים לדמות מפתח בפשע המאורגן בישראל? איך הפך מקורבם של בכירים במשק ובשירות הציבורי לאיש הסוד והמבצעים של המאפיה הישראלית?
בחור מצליח
ב-26 מארס 2007, שעות ספורות לאחר אפיזודת בראון, התדפקו על דלת ביתו של בופמן חוקרים מהיאחב"ל ועצרו אותו בחשד ששימש, כמו עצורים אחרים בתיק אבוטבול, כחייל בארגון הפשיעה של הגנגסטר הנתנייתי. מספר חודשים לאחר המעצר הוגש נגד בופמן כתב האישום החמור. חודשים רבים הוא ישב במעצר ופגש את עמיתיו עורכי הדין באולם בית המשפט בידיים אזוקות. ביולי 2007 עירער על מעצרו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ונדחה. כשעירער על ההחלטה בבית המשפט העליון, כתב עליו השופט אליקים רובינשטיין כך: "העבירות לכאורה בהן מדובר זועקות מעורבות ברמה גבוהה שאי אפשר אלא לכנותה זדונית ומסוכנת, שעה שכל נימה במרקמו של האדם האמון על החוק, עורך דין, צריכה לומר עד כאן". לפני שלושה חודשים שוחרר למעצר בית, מחובר לאזיק אלקטרוני.
איך הפך עו"ד ברק למיסטר בופמן? "הוא היה שמח בחלקו, לא רודף בצע", אומרת ידידה קרובה שלו. "תמיד התנהג בהגינות, ג'נטלמן אמיתי, ייכנס וייצא אחרון ממעלית. לא איש שאתה יכול לחשוב שירביץ למישהו. היה בו משהו בריטי, סטייל. מצד אחד איש שיודע להתלבש יפה ומצד שני אוהב לשבת לאכול בכרם התימנים. הוא פרפקציוניסט, מאוד מסודר, איש ספר שבקיא גם בענייני התורה ובעל חוש הומור מדהים. כולם שואלים איך הוא הגיע לזה. אין לי תשובה אינטליגנטית. לא היו שום סימנים מעידים. מישהו אמר שהגבול בין גאון לשיגעון הוא מאוד דק, אולי זה העניין".
מכר אחר מספר על צדדים פחות מרשימים באישיותו של בופמן. "היתה לו משיכה לאקשן, לכוחנות, להילה סביב העולם הזה", הוא אומר. "הוא מכיר את כל המי ומי בעולם האפור הזה. היה נפגש סתם לקשקש עם שמות כבדים, אפילו בלי לרצות לקבל מהם משהו. הוא נמשך לכל הצבעוניות הזאת שמופיעה לפעמים בסרטים. ברגע שהוא הכיר את רוזנשטיין הוא התחיל להישאב לעולם הזה. אני מניח שכשהוא התחיל להרוויח ממנו אז העסקים הלגיטימיים הפכו לפחות מושכים".
"אם אתה לא פחדן ואתה סקרן אתה נמשך להילה של ברוני הפשע", מציע אדם שמכיר את בופמן היטב הסבר פסיכולוגי לחציית הקווים. "יש בקרבה לרוזנשטיין קסם. אתה לא רואה אותו עומד מעל הראש למישהו וחותך לו את האצבע. הם היו צריכים את ברק כי הם היו צריכים לגיטימיות. הם לא יכולים להסתובב רק עם נרקומנים ופה היה להם אשכנזי יפה. המניע של בופמן היה לדעתי שעם עבריינים הכל בא בקלות: בחורות יפות, בתי מלון מפוארים, כרטיסים להופעות הכי מבוקשות בעולם. רוזנשטיין היה מגיע לקפה 'לה סנטרל' של בופמן עם שתי מכוניות מרצדס שחורות עם מאבטחים. גם בסצנה הזאת יש הילה ועוצמה. אנשים לא הבינו אם זה שר או גנב".
בופמן נולד בתל אביב ואחר כך עבר עם משפחתו לרמת גן. אמו, דינה בופמן, היתה עיתונאית ב"מעריב", אביו, זאב, עבד בחברת טלקומוניקציה גדולה. השחקן והזמר אורי בנאי, הבן של גברי מהגשש, זוכר היטב את הגלישות המשותפות שלהם בחוף הילטון, יחד עם דני ליבאי, בנו של פרופ' דוד ליבאי. חבריו מאז מתארים נער בעל חוש הומור, חביב ומקובל שהתמחה בארגון מסיבות נחשקות.
בצבא הוכשר כמאבחן פסיכוטכני, אחר כך יצא לקורס קצינים. בזמן הקורס נפצע וקיבל אחוזי נכות. למרות זאת המשיך בשירות קבע, שירת במינהל הגיוס כקצין סיירות והיה אחראי על איתור ואבחון מועמדים לשירות בהן. את שירות המילואים הוא עושה במחלקת הביטוח והתביעות במשרד הביטחון.
לאחר שחרורו הכיר את מי שהיתה אשתו הראשונה ואם שלושת ילדיו, ריטה ניסל-בופמן, בת למשפחת יהלומנים עשירה מבלגיה. יחד עמה נסע ללונדון, שם השלים תואר ראשון ושני במשפטים. בעקבות נישואיו לניסל הפך גם הוא לשומר מצוות. בארץ עבדה ניסל במשך כחצי שנה במשרדו של שר המשפטים לשעבר ליבאי, שמספר ש"בופמן היה חבר של הבן שלי במשך תקופה מסוימת ומכאן אני מכיר אותו. הוא בחור נבון עם חוש פרקטי שהלך יותר לתחום העסקי. הרושם שלי היה שהוא בחור מצליח ושמצבו הכלכלי טוב".
רבים ממכריו של בופמן, שבתחילה הסכים להתראיין לכתבה זו אך לבסוף נמלך בדעתו, מספרים שדבר מעצרו היכה אותם בתדהמה. קשה להאשים אותם: מי ששומע את בופמן בהקלטות המשטרתיות ואז מדבר איתו בטלפון עלול בקלות לחשוב שזה לא אותו אדם. הערס הערמומי והאכזרי מהעולם האחד הופך לעורך דין רהוט ואדיב בקו השני. "על כל הקשר שלו עם החבורה הזאת לא היה לי מושג אף פעם", אומר ליבאי. "אני ממש נדהמתי כששמעתי שהוא נעצר".
אתה מצליח להבין איך הוא הגיע לזה?
"לא. אני מבין דבר אחד. הוא נתן יעוץ משפטי לחבורה הזאת, וכשאדם נותן יעוץ משפטי הוא צריך להבין מתי הוא מגיע לקו האדום. הוא כנראה לא הבין את זה, או לא היה מסוגל שלא לחצות אותו".
כשחזר לארץ שלח בופמן את ידו בעיסוקים רבים, בין השאר בתחום הטלפונים הסלולריים. בסוף העשור שעבר פתח משרד עורכי דין מסחרי, בשדרות רוטשילד-פינת אלנבי. גם חיי הפנאי בעיר קרצו לו, ויחד עם שותפים פתח מתחת למשרד את בית הקפה המצליח "לה סנטרל"; הוא גם היה אחד השותפים במועדון הלילה "גת רימון". נישואיו לניסל עלו על שרטון ולפני מספר שנים התחתן עם נטשה, גם היא בת למשפחת יהלומנים שנולדה בבלגיה וגמולוגית (מומחית לאבני חן) בהשכלתה.
עסקי המועדונים והמסעדנות, במקביל לעריכת הדין, חיברו את בופמן להרבה אנשים בעמדות כוח. רשימת החברים שלו כוללת גם נציג בצומת אסטרטגי במיוחד - הרשות לאיסור הלבנת הון. מדובר ביגאל שטייף, ראש אגף איסוף, בקרה וארגון ברשות, המכיר את בופמן זה שנים. הקשרים בין השניים נמשכו גם לאורך התקופה שבופמן עבד בשירות זאב רוזנשטיין, שעד למעצרו היה יעד מודיעיני מרכזי של גופי חקירה שונים בישראל (בשיחה איתו אישר שטייף שהוא מכיר את בופמן אך סירב להוסיף. דובר משרד המשפטים מסר בשמו ש"לשטייף אין 'קשרים' עם מר בופמן. לשטייף היכרות עם בופמן מתקופת הצבא. השניים אוהדים אותה קבוצת כדורגל וכדורסל ונפגשו מספר פעמים בשנים האחרונות במשחקים ולאחריהם. לשניים גם חברים משותפים". עוד נמסר מהמשרד ששטייף לא ידע שבופמן מייצג את רוזנשטיין ושלא נפגש עם האחרון במסגרת עבודתו או במסגרת חברתית).
לקשר עם רוזנשטיין נודעה השפעה מכרעת על הקריירה של בופמן. "זאביק אהב אותו, הוא בחור מאוד חיובי", אומר היזם אבי נפתלי, המכונה "גרגיר", בן דודו של רוזנשטיין וחבר קרוב של בופמן. "אני חושב שהם הכירו דרך המועדונים, דרך הדיסקוטקים. זאביק היה בליין, כנראה משם. אני לא יודע בדיוק מה היו קשרי העבודה בינו לבין רוזנשטיין".
עו"ד שוקי שטיין, שהחל מ-2003 מייצג את רוזנשטיין בהליכי השומה שלו מול מס הכנסה, מאשר בשיחה עמו שנפגש בזמנו עם בופמן ושהלה סיפק לו נתונים כלכליים אודות רוזנשטיין. "אני ייצגתי את רוזנשטיין בכל מגעיו וענייניו עם מס הכנסה", מספר שטיין, "עו"ד בני נהרי ייצג אותו בעניינים הפליליים ובופמן ייצג בכל העניינים האזרחיים מסביב, בעניינים השוטפים שלו. היו עניינים אזרחיים מסוימים שהייתי צריך לדעת אותם כי הם היו קשורים לדיווחים למס הכנסה. בעלויות פה, בעלויות שם, נכסים פה ונכסים שם".
גם שטיין הופתע ממעצרו של בופמן. "המעצר שלו היה הפתעה מוחלטת בשבילי, זה לחלוטין לא הסתדר עם האופי של הבן אדם, במגבלות ההיכרות שלי איתו. הוא היה סימפתי, נחמד, לא משתחצן".
גורם משטרתי מספר שלאחר מעצרו של רוזנשטיין בנובמבר 2004, לצורך הסגרתו לארצות הברית, מי שלקח חסות על עסקי הקזינו שלו במלון "מריוט" בבוקרשט היתה משפחת אברג'יל. בופמן, מסביר הגורם, הוא מי שייצג מאז את האינטרסים של רוזנשטיין מול האברג'ילים. בופמן נסע פעמים רבות לרומניה, בין השאר כדי לטפל בענייני הקזינו. בעדות נהגו של בופמן במשטרה הוא סיפר שביקר כמה פעמים עם הבוס במשרד הנסיעות של הקזינו, ברחוב הרברט סמואל בתל אביב. "אלה משרדים שקשורים לקזינו של זאביק רוזנשטיין ברומניה. ממשרדים אלה עושים הזמנות לכרטיסי טיסה לקזינו", סיפר הנהג לחוקרים והוסיף שגם ראה את בופמן נפגש עם מאיר אברג'יל במסעדה בטיילת של תל אביב.
"הוא העריץ את רוזנשטיין", מספר חבר קרוב של בופמן. "דיבר עליו בעיניים נוצצות. אבל נהג להתלונן שהוא מקבל פחות ממה שמגיע לו". היחסים בין בופמן לרוזנשטיין עלו בהאזנת סתר למכשיר הטלפון של אבוטבול בשיחה שהלה קיים עם אלברט סיטבון, חייל נאמן ובכיר בארגון הפשיעה של אסי אבוטבול העומד גם הוא למשפט, שבועות ספורים לפני מעצרם. "אני ברמת גן עם בופמן", אמר סיטבון בשיחה לאבוטבול. "תגיד לו אני לא השמן (רוזנשטיין), אני משחרר, שייתן גז", ציווה אבוטבול. בשלב הזה ביקש בופמן לשוחח עם אבוטבול. "נשמה, מה העניינים?" שאל הפרקליט.
אבוטבול: "בסדר, אנחנו שותפים, זה לא כמו אצל הכלב ההוא, אוכל, אוכל, אוכל".
בופמן: "זה לא מדויק, הוא היה שותף טוב, שתדעו לכם. נכון שהיו לו את הקטעים שלו אבל הוא היה בסדר בסך הכל".
אבוטבול: "טוב שהוא היה".
המוציא והמביא
אלברט סיטבון, קבלן זפת בן 42, הפך לפי כתב האישום לחייל הנאמן ביותר של אבוטבול, המוציא לפועל. בתקופה שאליה מתייחס כתב האישום שהה אבוטבול במעצר בית בביתו במרינה בהרצליה. סיטבון שימש כמוציא והמביא שלו: הוא זה שעל פי כתב האישום הפעיל לחצים על אנשי עסקים בארץ ובחו"ל וסחט אותם באלימות בשם הבוס. הוא גם זה שדאג לכל צרכיו של אבוטבול, לרכישת המזון שאהב והשעונים היוקרתיים שענד. "כמעט עבד", הגדיר בופמן את מעמדו של סיטבון אצל אבוטבול בחקירה.
במהלך האזנות הסתר לקווי הטלפון של סיטבון נרשמו שיחות רבות שקיים עם בופמן, מדי יום, רובן מעורפלות ועמוסות בקודים שרק שניהם הבינו. דרך שיחות אלו הגיעו החוקרים גם לקשר בין בופמן לאבוטבול, למפגשים שקיימו, לעסקים שתיכננו ולסחיטות שעל פי החשד ביצעו בצוותא.
סיטבון, על פי כתב האישום, היה מומחה במלאכת הסחיטה, כשחלק מפעולות הסחיטה והאיומים שלו תוכננו על ידי בופמן. על פי כתב האישום, השיטה היתה פשוטה: בופמן, שהיה מעורה בעולם העסקים הישראלי, איתר אנשי עסקים בעלי פוטנציאל לסחיטה, וסיטבון היה מבצע את פעולות ההפחדה והלחץ. לפעמים הגיעה מעורבותו של בופמן עד לתכנון ופיקוח על הביצוע.
באחת הפרשות הללו נאשמים חברי הארגון של אבוטבול בסחיטה באיומים של חלפן כספים חרדי מירושלים. הלה התבקש על ידי בופמן לסייע ללקוחו, איש עסקים ישראלי, המתגורר ברומניה, להעביר בדרך נפתלת 220 אלף יורו מחשבון בשווייץ לרומניה דרך ישראל שלא באמצעות המערכת הבנקאית הרגילה. הכסף שעבר ידיים רבות בדרך נעקץ על ידי עבריין ישראלי.
בשלב הזה, על פי כתב האישום, החליטו אבוטבול, סיטבון ובופמן שהכסף יוחזר אליהם באמצעות לחץ מסיווי על איש העסקים החרדי, אף שזה, כפי שסיפר בופמן מאוחר יותר בחקירה, לא היה קשור לעקיצה. בפגישה עם איש העסקים החרדי הודיע לו בופמן, על פי כתב האישום, כי אם לא יעביר לו כסף "הוא לא ימצא עתיד בין החיים".
באחד משלבי הסחיטה שלח סיטבון את אחד מחיילי הארגון לבית הוריו הישישים של איש העסקים החרדי עם מכתב איומים. איש הארגון הודיע להורים שהמכתב שוגר מטעמו של בופמן. לאחר הביקור התקשר סיטבון לבופמן והפציר: "פעם הבאה תשלח אותי ליותר צעירים... לא לגוססים... מה הבאת לי... אתה זוכר את הסדרות של האנגלים הזקנים האלה, כשאתה נכנס לבית אתה רואה שני זקנים על ספות כאלה יושבים?" את בופמן, מציין התמליל, התיאור הזה הצחיק. "טוב שלא הוציא לי את השיניים אבא שלו על השולחן", הפליג סיטבון ובופמן התגלגל. צחוקים על העולם.
לארגון לא היו חסרים מועמדים לסחיטה. במהלך החקירה מצאה המשטרה בביתו של סיטבון מזכרים שחיבר עבורו בופמן. באחד מהם נכתב כך: "אילן שוורץ, מתגורר בבוקרשט, בעל חברת פרסום 'טמפו', הרגיז הרבה מאוד אנשים שלנו בארץ וברומניה, בגלל הפה המלוכלך שלו הפסידו הרבה כסף. הוא יקיא לנו הכל כשיחזור לישראל (לדוגמה: תקציב בנק לאומי, תקציב כלל ביטוח, ניו קופל ועוד). נזיין אותך פה בנתניה או בבוקרשט!!!" בחקירתו אישר בופמן כי כתב את מכתב האיום. "במקרה הזה פעלתי מטעם לקוח שלי שאיני רוצה לפרט את שמו מטעמי חיסיון", אמר.
במזכר אחר נכתב כך: "ארי איצקוביץ' היה שותף באולמי ברקת בפתח תקוה יחד עם זאביק (הכוונה לרוזנשטיין) והעורך דין (בופמן), עקץ אותם... הברדק והביזיון הזה נמאס על כולם. המתינו לו למעלה משנה, הבטיח שיחזור להסדיר את הדייסה שבישל. כרגע המשפחה תיאלץ לשלם על כך ביוקר!!!" על פי כתב האישום, הן במקרה של שוורץ הן במקרה איצקוביץ', לא הספיק סיטבון לממש את כוונותיו של בופמן בשל מעצרם.
האוליגרך
"הוא איים עלי ועל הילדים שלי... הוא אמר לי: 'אני נמצא בקיסריה, אני יודע איפה אתה גר, אני יודע מתי אתה נוסע ומגיע, אני אזיין אותך ואת הילדים, אתה לקחת את המניות של נסים לוי שזה הכסף שלנו'. הרגשתי מאוים על חיי".
את המונולוג הנ"ל נשא האוליגרך א' באביב 2007 במשרדי היאחב"ל בפתח תקוה. א', איש עסקים שעיקר פעילותו בסחר נפט, הוא מי שהוזכר באחרונה בקשר לרצח פרקליטו של אבוטבול, עו"ד יורם חכם. א' תבע את חכם בטענה שכאשר ייצג אותו בעסקת נדל"ן ניהל רומן עם אשתו, הפר חובת נאמנות, פעל בניגוד עניינים ובניגוד לנורמות המחייבות, הטעה אותו, התרשל בתפקידו והוציא דיבתו רעה. חכם הכחיש את הטענות.
בופמן (מימין) עם עו"ד אמנון זכרוני. נמשך להילה ולעוצמה
כפי שפורסם, א' הסתבך לא רק עם חכם אלא גם עם לקוחו. על פי כתב האישום, מי שעמד מאחורי האיומים ששיגר ארגונו של אבוטבול לא' הוא בופמן. במהלך 2006 התגלע סכסוך בין א' לבין איש עסקים לונדוני בשם נסים לוי, שטען שא' חייב לו מאות אלפי דולרים. השניים היו מעורבים בעסקי נפט בחברה בשם "רפו". לפי כתב האישום, בתחילת 2006 הגיע בופמן למשרדו של א' ברומניה. "הוא הציג עצמו כעורך דין שמייצג את נסים לוי, אזרח ישראלי ובריטי", סיפר א' בחקירתו במשטרה המתפרסמת כאן לראשונה. בופמן הציג עצמו כמי שאמור לפשר בסכסוך בין א' לבין לקוחו לוי.
מספר חודשים לאחר הפגישה ברומניה צילצל הטלפון של א' בשעת לילה. מהעבר השני בישר לו אדם שלא זיהה כי אם לא ישלם את הכסף, יפגעו בו ובמשפחתו. כשקיבל איומים נוספים פנה א' לחוקר הפרטי והשוטר לשעבר, חיים (שוגון) פנחס, כדי שיחלץ אותו מהעניין. בחקירתו במשטרה סיפר שוגון שא' התלונן בפניו פעמיים שהוא חושב שמישהו ינסה לפגוע בו, בלי לשתף אותו בפרטים ובלי שירצה לערב את המשטרה. כשנשאל על בופמן השיב שוגון: "א' אמר לי שבופמן קשור לגורמי פשיעה בארץ ושהוא מפעיל אותם".
בשיחות ביניהם, גילתה חקירת המשטרה, נהגו סיטבון ובופמן לכנות את א' "איש הציפורים". בהאזנת סתר שנלכדה בינואר 2007 אמר בופמן לסיטבון: "בקטע של איש הציפורים, גמרנו טיפול, די, מספיק, בסדר?"
סיטבון: "אתה רוצה זהו?"
בופמן: "זהו זהו זהו. הרבה תודה, הרבה הערכה אמרתי לך וזהו".
בשיחה אחרת בהמשך גילה בופמן לסיטבון שמזמין השירותים החליט לתגמל את סיטבון על הפעילות המוצלחת. "איזה שעון אתה אוהב?" שאל בופמן את סיטבון, "הוצאתי לך בונוס נחמד". "מה לקחת?" ביקש סיטבון עצה, ובופמן השיב: "ראית מה יש לי ממנו, רולקס מרינר ירוק... תרצה איזה רולקס יפה, אני אגיד לו שיביא איזה רולקס יפה".
סיטבון קיבל את הרולקס הנוצץ. בחקירתו במשטרה טען בופמן שרכש לסיטבון את השעון בכספו. הוא לא הסתיר את שיטות העבודה המקוריות שלו: "לא' היה סכסוך חריף עם שני לקוחות שלי והוא אף ניסה להלך עליהם אימים... במסגרת זו בין היתר עלתה המחשבה להשיב לו כגמולו בקטע של האיומים".
הגרוזיני
אחד מסעיפי האישום הסבוכים הנוגעים לבופמן קשור לפרויקט בנייה שתוכנן לקום בנתניה על ידי ענקית הנדל"ן נצבא, אז בבעלות איש העסקים קובי מימון. גם כאן זה התחיל בנוהל הרגיל: סיטבון ביקש מבופמן פרטים על מימון, ובתגובה אמר לו הפרקליט שהשיג מידע שיגרום למימון "לשלשל". אך מערכת היחסים שהתפתחה בין השלושה היתה פורייה והפגישות הולידו רעיונות לשיתופי פעולה בין הצדדים. חלק מחומר החקירה שתפסה המשטרה במשרדו של בופמן כולל הודעות דוא"ל ששיגר הפרקליט למימון ובהן הצעות עסקיות שונות, מפרויקט נדל"ן ענק ברומניה ועד לתיווך לרכישת קזינו בגיאורגיה (גרוזיה).
פרשת הקזינו בגיאורגיה נדונה בשבועות האחרונים באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת עדותו של סיטבון. בתשובה לשאלה של התובע מטעם הפרקליטות, עו"ד צחי עוזיאל, על היחסים עם מימון, אמר סיטבון: "הבאתי לו עסקה של קזינו לקנות בגרוזיה עם בית מלון". השופטת ברכה אופיר-תום, העומדת בראש ההרכב של שלושת השופטים במשפט, היתה סקרנית. "מאיפה היה לך הפרויקט הזה?" שאלה. "מכרים, דרך מכרים", ענה סיטבון.
בהמשך העיד סיטבון שבופמן אמר שהוא יבדוק את עסקת הקזינו בטיביליסי בשביל מימון דרך מכר שיש לו קשרים. מיהו המכר הזה, שאל עוזיאל, וסיטבון ענה: "אתה לא צריך לדעת". "הוא כן צריך לדעת", אמרה השופטת. "אנחנו חייבים לדעת, כי אחרת זה כלום". במשך דקות רבות מיאן סיטבון להסגיר את השם. אחר נפתח קצת, והכניס לתמונה את ראובן גבריאלי. "ישבנו במשרד של קובי מימון, נכנס בחור בשם ראובן גבריאלי, שהוא היה שותף בקזינו בגרוזיה, ואז הוא אמר שהוא רוצה למכור את חלקו באיקס כסף", העיד. "אמרתי לקובי איפה הקזינו, מה הקזינו, אני אברר לך". כאן הגיעו עוד ניסיונות מצד התובע והשופטת לברר מיהו המתווך המסתורי, עד שסיטבון נכנע וגילה: רפי גינת. או כדבריו, "רפי גינת מ'כלבובטק'".
"אני רוצה להבין, רפי גינת הוא מכר שלך?" הקשתה אופיר-תום.
סיטבון: "רפי גינת, אני מכיר אותו, היינו יושבים בכיכר המדינה בבית קפה, ואת רפי גינת אני מכיר, מה הבעיה... זה בכתב האישום? מחר זה יצא לפרסום, רפי גינת מעורב בקזינו בארגון פשע של אסי אבוטבול". "אבל אם זה נכון הוא צריך להיות גאה", העיר אחד השופטים.
על פי בדיקת מוסף "הארץ", ב-15 בפברואר 2007 טסו גינת ובופמן לרומניה. ב-17 בפברואר התקשר סיטבון לבופמן. השיחה בין השניים, שהוקלטה במשטרה, מדגימה באיזו טבעיות השתלב בופמן בקוד ההתנהגות והדיבור של הארגון. בשיחה דובר על אדם אחר המכונה "הגור". התברר שבופמן דאג ל"גור" לגוד-טיים. "הוא לא קיבל נזלת, הגור?" התעניין סיטבון, ובופמן השיב: "הוא מכוסה טוב, סידרתי לו סוויטה דרך הקזינו וגם שבע-שמונה ילדות".
בהמשך עברו השניים לשוחח על עסקת הקזינו. "תראה, אני עושה את זה בתנועת מלחציים", הסביר בופמן לסיטבון. "מצד אחד אני הולך על זה שאני איתו פה, שהוא ישירות מרים טלפון לנשיא המדינה ולראש העיר והוא עשה לי את זה, אתה לא מאמין, הוא קיבל אזרחות כבוד של המדינה והוא סופר חזק... ומצד שני, אני עובד דרך הגרוזיני הצבעוני שלי בקטע של מול הבעלים האמיתיים". בנובמבר 2005, ברוב טקס, קיבל גינת אזרחות גיאורגית מידי נשיא המדינה, מיכאיל סאאקאשווילי.
גורם הבקיא בפרטי הפרשה מספר שבמהלך פברואר-מארס 2007, עד סמוך למעצרו של בופמן, ניהלו בופמן וגינת שיחות טלפון רבות שבהן, כך סיפר בופמן, דיברו על העסקה בגיאורגיה. אבוטבול עצמו, מלמדות האזנות הסתר, עודכן בניסיונות של סיטבון ובופמן לקדם את העסקה.
אפילו לא ידעתי
"יכול להיות שכל מיני אנשים מפזרים כל מיני שוויצים כאלה", אומר רפי גינת בתגובה. "שקר וכזב, לא היה ולא נברא כל מה שנאמר פה. הוא כנראה רוצה להרשים את מי שהיה מעבר לקו. לא צילצלתי, לא דיברתי, לא נסעתי על חשבון אף אחד אף פעם לשום מקום. זה מישהו מתרברב. אני לא יודע מלה בגרוזינית ולא מדבר שם עם ראש העיר ולא עם הנשיא. זה הכל סיפורי סבתא. לא דיברתי איתם מעולם, בטח שלא על שטחים וקזינו ועסקים שם".
מה באשר לראובן גבריאלי?
"אני מכיר את ראובן שנים, אבל ראובן מעולם לא דיבר איתי על גרוזיה. אתה עכשיו מספר לי שיש לו קזינו שם. אפילו לא ידעתי".
אבל את בופמן אתה מכיר.
"אני מכיר את בופמן אבל להגדיר אותו כחבר זו הגזמה. הוא הצטרף אולי פעמיים בכל הימי שישי כשישבנו בקפה. אני ודדי ותמי (מוזס-בורוביץ') יושבים כל יום שישי בקפה בכיכר המדינה, והיתה באמת איזה פעם או פעמיים שבופמן בא והתיישב, סתם על רקע חברי. אני לא שמעתי שום עסקאות שם ושום דיבורים על עסקאות".
איך הכרת את בופמן?
"ההיכרות שלי עם בופמן היתה על רקע מקצועי כשהייתי עורך 'ידיעות'. הוא פנה אלי בעניין של ראיון בלעדי עם רוזנשטיין, ואכן התנהלו כמה שיחות בעניין הזה ובסוף יצא מזה משהו כשהשגנו ראיון בלעדי איתו. הוא מעולם לא דיבר איתי על קזינו, השיחות היו על רקע מקצועי. הוא, אגב, עשה רושם של בחור נחמד מאוד".
באחת מהאזנות הסתר שהוגשו לבית משפט מתקשר סיטבון לבופמן ומהשיחה עולה שנסעת עם האחרון לרומניה.
"זה שבופמן היה בטיסה כשאני טסתי לרומניה - והיו לי טיסות לרומניה, היו לי עניינים שם - זה לא אומר שטסתי איתו".
בעדות של סיטבון בבית משפט הוא מאזכר אותך בנושא קובי מימון והקזינו בגיאורגיה.
"אין לי מושג מיהם סיטבון ומימון. לא ראיתי אותם מימי".
סיטבון אמר בעדות: "זה רפי גינת מ'כלבוטק'".
"אני הייתי מעורב בקזינו הזה? לא היה ולא נברא. איש לא דיבר איתי מעולם, לא על עסקת קרקעות בגרוזיה. אני לא מעורב בשום עסק שם ולא יודע מה זה הקזינו הזה. אני לא יודע מה פתאום הוא הזכיר את השם שלי".
הראיון עם רוזנשטיין ב"ידיעות" פורסם במארס 2006, שנה לפני מעצרו של בופמן, אבל ממידע שהגיע אלינו עולה שקיימת עם בופמן שיחות גם לאחר מכן, כולל בשבועות שלפני מעצרו.
"אמרתי מתי נוצר הקשר איתו. זה נכון. ראיתי אותו בתור בחור נחמד, לא היה לי מושג שהוא קשור או לא קשור, שהוא הסתבך או לא הסתבך. זה נכון שמדי פעם הוא היה מתקשר. הרוב היה בעניין של רוזנשטיין".
הוא לא ביקש שום דבר שקשור לגרוזיה?
"שום דבר. הוא מעולם לא דיבר איתי על עסקים. מה לי ולזה? מה לי ולעסקים בגרוזיה?"
אז שנה אחרי הראיון עם רוזנשטיין, מה הוא רצה?
"תוציא לך מהראש שהיו לי איזה עסקים או קשרים איתו. זה התרברבות. זה לא רק איתו. אני בכלל לא מעורב בעסקים. אין לי עסקים. רוב השיחות איתו היו בעניין רוזנשטיין. מעולם לא יצאנו, הוא מעולם לא היה אצלי בבית. הוא נראה לי בחור נחמד וחכם, עם חוש הומור, נורמטיווי לגמרי, שעושה את תפקידו. זה לא פעם ראשונה שהשם שלי מרחף בכל מיני מקומות ואנשים שלא מכירים אותי בכלל מנצלים ואומרים 'אנחנו מכירים אותו' וכו'. אני מכיר בלי סוף סיפורים כאלה. לא היה ולא נברא, נקודה".
תגובתם של חזי צאיג לא נמסרה עד סגירת הגיליון. בתשובה לשאלות אם דדי בורוביץ' מכיר את בופמן ואם בופמן ביקר בביתו, מסר עורך דינו של בורוביץ': "למרשי אין ולא היו קשרים עסקיים עם בופמן. מרשי נוהג לבקר בבית קפה מסוים בתל אביב, וכל המגיע לאזור יכול לראותו ולהחליף איתו דברים. אין מדובר ב'מפגשים' עסקיים או אחרים".
התנהלות עסקית
איך נגמר הלילה הארוך בחייו של הראל בראון? לאחר שחברו הזועם אלרואי יצא ממשרדו של בופמן, הכניס הפרקליט בסוד העניין את סיטבון ויחד עם אבוטבול החליטה השלישייה להפעיל את קסמה המיוחד כדי לגבות מבראון את החוב. ב-25 במארס 2007 באו סיטבון, בופמן ונהגו הצמוד וחברי ארגון נוספים למלון הילטון בתל אביב, שם בראון השתכן, והתחילו לאיים אליו. "הוא אמר לי: 'אתה חייב לו מיליון דולר, אני רוצה את הכסף עכשיו", העיד בראון על סיטבון. "הוא הסתכל לכיוון הבן שלי ואמר: 'יש לך ילד יפה... אני מציע לך לא להתעסק איתנו'". סיטבון גם דרש את הדרכון שלו, שהועבר להטמנה בתקרה האקוסטית של משרד עורכי הדין של בופמן באזור התעשייה ברמת גן.
אף שבופמן הורה לנהגו להישאר במלון ולוודא שבראון אינו עוזב, יצא בראון מהמלון ונכנס למכוניתו של חבר קרוב שהזעיק. בשעה זו שוחח בופמן עם סיטבון בטלפון והביע את החשש שבראון יימלט. "נחכה לו עד שיחזור מהבילויים", יעץ בופמן לסיטבון בשיחה שהוקלטה על ידי המשטרה. "(נגיד לו) תביא את האוטו, תביא את השעון... אל תשכח שיש לו גם את התוספת שהיתה איתו בבוקר", רמז בופמן על ילדו של בראון. "הוא צריך לדעת שהוא לא יכול לעשות טעויות".
אלא שבראון, שהורשע בעבר בהונאה וישב בכלא שנתיים וחצי, לא נולד אתמול. בעזרת החבר שפגש במכונית הוא הצליח ליצור קשר עם אסי נחמיאס, מקורבו של עבריין הצמרת אמיר מולנר. אחרי שנמלט מהמלון לן בראון בביתו של נחמיאס, ולמחרת בשעת בוקר מוקדמת מאוד הצליח נחמיאס לארגן פגישת פסגה בביתו של אבוטבול בהרצליה.
כשבראון הגיע לבית, מלווה בנחמיאס, הוא הסביר לאבוטבול שיש לו הסכם כתוב שמחייב אותו להחזיר את הכסף בעוד שנה וכי הוא מוכן לנסוע לביתו להביאו. אבוטבול הסכים, העיד בראון, והוסיף שאם יחליט שבראון אינו צודק, הוא יקנוס אותו במיליון וחצי דולר.
בראון ונחמיאס יצאו בדרך למשרד, אך כעבור דקות ספורות התקשר אליהם אבוטבול והורה לבראון לחזור לדירה מיד. כששב גילה בסלון את סיטבון ובופמן. במשך השיחה לא חדל סיטבון מלהשמיע איומים כלפי בראון ועשה "תנועות של שחיטה, יריות, 'אתה גמור, אתה גמור', זה המלים שלו", העיד בראון. "על השולחן בסלון הונחו תדפיסי פעולות כרטיסי אשראי שלי, חיובים שלי בתוך בתי המלון. ברק ניהל את הסיפור, כאשר הוא משמיץ אותי ואומר לי שאני נוכל ושאני גנבתי את הכסף ושעשיתי עוקץ לשי וכו' וכו', ו'אתה תביא את המיליון וחצי דולר האלה'".
בשלב מסוים קטע אבוטבול את הוויכוח המתלהט וביקש מבראון להצטרף אליו ל"שיחה" בחדר השינה, אבל במקום לדבר, כאמור, הוא הפליא בו את מכותיו. "כאשר הסתכלתי לו בעיניים הוא אמר לי: 'אתה מפה לא יוצא חי היום...' אסי אבוטבול אומר לי את זה", העיד בראון. "הוא תפס אותי, משך אותי מהחולצה, פתח את הדלת, סחב אותי לכיוון דלת כניסה, פתח אותה, זרק אותי כמו שקית זבל לכיוון היציאה של הבית. אמר לנחמיאס: 'תיקח את הזבל הזה מפה, אני לא רוצה לראות אותו, ואתם חוזרים לפה תוך חצי שעה עם מיליון וחצי דולר'".
בראון החבול הגיע להתלונן במשטרה בצהרי היום. ב-26 במארס בשעות הערב, לאחר שבצהריים חזו באבוטבול מרביץ לבראון, התקשר סיטבון לבופמן. "יש היום בטלויזיה 'הישראלים'", אמר. "אין לי כוח לראות, אני בעצבים", השיב הפרקליט ותידרך את סיטבון "להיות אסרטיווי ולהמשיך להפעיל לחץ" בעניינו של בראון. כעבור שעתיים דפקו השוטרים על דלתו של בופמן והובילו אותו למתקני החקירות של היאחב"ל. כשהציגו בפניו את העדות המבהילה של בראון, השיב בופמן: "זו היתה התנהלות עסקית ועניינית". בעולם של בופמן זו באמת היתה התנהלות עסקית עניינית. *
האשכנזי היפה של רוזנשטיין: כיצד נעשה פרקליט מבוסס לאיש העבודות המלוכלכות של העולם התחתון?
גידי וייץ
26.6.2008 / 5:30