לא נושאים בנטל: 29% מתושבי כפר שמריהו אינם משלמים ארנונה

המסמך מנתח את מצבן של הרשויות המקומיות בישראל. מהנתונים המוצגים בו עולה כי הגורמים העיקריים למשבר הכלכלי ברשויות המקומיות הם הקיצוץ החד במענק האיזון - מענק תמיכה של הממשלה לרשויות מקומיות חלשות, הפיצול הפוליטי המוגזם וטיב הניהול של ראשי היישובים.



החוקרים קובעים כי קיימים פערים גדולים בשיעורי גביית ארנונה, אפילו בין רשויות הנמצאות באותו אשכול כלכלי-חברתי. למשל, הגבייה בלהבים, שנמצאת באשכול התשיעי, היתה קרובה ל-100% ב-2006, לעומת 71% בכפר שמריהו ו-85% ברמת השרון, הנמצאות באותו אשכול. בממוצע, כ-10% מתשלומי הארנונה אינם נגבים בשני האשכולות העליונים. ברוב האשכולות הנמוכים אחוז הגבייה נמוך יותר.



יותר מ-700 מיליון שקל לא נוצלו ברשויות



מהמחקר עולה עוד כי המימון הממשלתי של פעילויות הרשויות המקומיות בישראל נמוך ב-9% מהמקובל בעולם. עם זאת, המסמך חושף כי הרשויות לא השתמשו בחלק ניכר מהתקציבים שהוקצו להבראתן, בשל ההתניה החריפה של הסיוע הממשלתי בשיעור גביית הארנונה. כך למשל, ב-2006 יותר מ-700 מיליון שקל שהוקצו בתקציב המדינה להבראת הרשויות המקומיות, לא נוצלו מסיבה זו, למרות המשבר ברשויות. בן-בסט ודהן מציעים לבטל את התלות בגודל היישוב בנוסחת מענק האיזון, ולהשתמש בסכום שיתפנה להגדלת משקל הרמה החברתית-כלכלית של היישובים בחישוב מענקי האיזון. בנוסף, הם ממליצים להותיר את ההחלטה אם להתאחד, לרשויות עצמן.







המסמך מציין כי מענק האיזון לתושב ירד דרמטית בהשוואה לרמתו ב-2000. בשל כך גדלו הסיכויים של רשויות מקומיות חלשות להיקלע למשבר כלכלי. החוקרים מציעים להגדיל את מענק האיזון לרשויות החלשות, בהתאם להמלצות ועדת גדיש, ולהתנות חלק מהתוספת בהגדלת שיעור הגבייה העצמי. כיום, מענק האיזון נמוך ב-20% מהמלצות ועדת גדיש.



החוקרים מציעים כי הממשלה תציג בדברי ההסבר לתקציב המדינה את השלכות פעולותיה על ההוצאות, ההכנסות והגירעון של הרשויות המקומיות. כן מוצע לבחון את שיטת הבחירות ברשויות, כדי לחזק את כוחו של ראש הרשות ולצמצם את הפיצול בין המפלגות במועצות המקומיות. החוקרים מצאו כי ככל שמפלגתו של ראש העיר קטנה יותר, החוב של היישוב, יחסית להכנסה שלו, גדול יותר, כנראה משום שעליו לקנות את תמיכת שותפיו באמצעות הקצאות תקציביות.



מהמחקר עולה כי ברשויות המקומיות הערביות התושבים בוחרים את ראשי היישוב בעיקר לפי קווים חמולתיים - דבר המגביר את הסיכון במשבר תקציבי. שיעורי גביית הארנונה ביישובים הערבים, בכל האשכולות, נמוכים בהרבה מאלה שביישובים היהודיים. הסיבה לכך, בחלק מהיישובים הערביים, היא ניהול כושל של ראשי הרשויות. בנוסף, המחקר קובע כי הפער בין הוצאה לנפש ברשויות יהודיות וערביות הצטמצם, בעיקר בשל העברות ממשלתיות לרשויות הערביות, אך הוא עדיין משמעותי - 20%.