בשל העלויות הגבוהות, כמעט כל היצרנים בוחרים להשתמש באריזות פלסטיק רגילות למוצרי המזון שלהם, ולא באריזות מחומרים אקולוגיים מתכלים - כיאה למוצרים שהם מכילים בתוכם. אך עדיין, כל חברה שואפת לבדל את המוצרים האורגניים שלה, ולהצהיר על הייחוד שלהם ככאלה.
הדילמה של כל יצרני המזון היא איך מעצבים אריזה למזון אורגני וטבעי - כך שמצד אחד תשמור על ערכים אקולוגיים ועל הטבע ומצד שני תמשוך את העין ותשווק בבולטות את המוצר על תכונותיו האורגניות.
"עיצוב האריזות של מוצרים טבעיים נשען על היסודות הוויזואליים של צבעי האדמה ושל חומרים ממוחזרים, בעיקר קרטון גס. את אריזות הקרטון קשרו בסרטי קש או רפיה, וכך הצהירו יצרנים ומשווקים שזהו מוצר מזון טבעי, בריא או אורגני", אומר עדלי סטוק, מבעלי משרד העיצוב עדלי & פרטנרס.
הנטייה הגורפת הזאת אמנם הבהירה למתבונן שלפניו מוצר שאינו תעשייתי, אך היא יצרה בעיה אחרת: "העיצוב הכהה, הגס והחום פגע בנראות ובבולטות של מוצר על פני מוצר אחר. "המוצרים על המדף נהפכו לבלתי-נראים, כי כולם נראו זהים", אומר סטוק. "מצד שני, עיצוב אריזות בצבעים כמו אדום או סגול, שהם בולטים יותר, פוגם במסרים האקולוגיים והאורגניים של המוצר, כי מאוד קשה ליצור זהות בינם לבין עקרונות אקולוגיים".
אחד הפתרונות העיצוביים שסטוק מציע, הוא השימוש בצבע הלבן כתחליף לחום: "הלבן חוזר להיות אופנתי בכלל, ומתאים מאוד לכל מה שמנסה לשדר סוג של טבעיות. הטבעיות היא לא רק אדמה, אלא גם ניקיון - מכימיקלים, מהתערבות יתר, מעיבוד ומתעשייתיות. את כל אלה הלבן משדר היטב, כמובן עם הירוק הבלתי-נמנע שמסביבו". מבחינה עיצובית, אומר סטוק, הלבן גם מבליט את נוכחותם של צבעים אחרים, ש"נראים על גביו רעננים ובולטים".
סטוק מספר על הבחירה שעשה באריזות של יוגורט מולר - שגם בהן שולט הלבן - כאשר עיצב אותן לקראת הגעתן לישראל: "הצגנו על הגביעים תצלומים ענקיים של פירות, באמצעות תקריבים שידגישו את נוכחות הפרי. זה לא נעשה בשביל לסמן איזה טעם יש לכל יוגורט, אלא כדי לשדר מסר שהפרי הוא רכיב משמעותי במוצר, כלומר שהמוצר קרוב מאוד לטבע".
גניבה טבעית
"לפני שנה וחצי הגעתי למצב שבו לא יכולתי יותר להסתכל על המוצרים שלנו", מספר טל רפאלי, בעלים ומנכ"ל של חברת השדה - יצרנית מזון אורגני. "כל האריזות היו חומות, עם הרבה נייר ממוחזר, ועליהן היו כל מיני סמלים כמו עלה ירוק ושאר קלישאות".
רפאלי מספר כי פנה לכמה משרדי עיצוב ומיתוג כדי לקבל הצעה לעיצוב חדש. "מי שהציעו את ההצעה החדשנית והמקורית ביותר היו משרד סדובסקי-ברלין, שעיצבו אריזות חדשות במראה ובמאפיינים של אריזות פרימיום, ולא של אריזות בריאות. האריזות נראו נקיות מאוד, בהירות ומאירות, כך שלא היה ביניהן לבין גווני החום-אפור הקודמים כלום. יצאנו במיתוג מחדש של כל המוצרים שלנו, ועם הצלחה אי אפשר להתווכח".
המיתוג החדש בולט ודומיננטי בנקודות המכירה משום שהוא שונה, אומר רפאלי. הצבעים הדומיננטיים של האריזות הם לבן ושקוף, ומתוכן רואים ברוב המקרים את המזון שהן מכילות.
עם זאת, יש מוצרים רבים שארוזים באריזה אטומה ולא שקופה, וזו, אומר רפאלי, בחירה אקולוגית. "אריזה שקופה מחדירה אור שמש אל המוצר ופוגמת בו במהירות, מה שמאלץ יצרנים להוסיף למוצרים שלהם חומרים משמרים. מאחר שאצלנו אין בשום אופן חומרים משמרים, בחרנו לארוז בפלסטיק אטום - במינימום שכבות הפלסטיק ההכרחיות - ושהמוצר לא ייראה. על גבי האריזה שמנו תצלומים אמיתיים של המוצרים, כך שלאף אחד לא תהיה תחושה שהפילו אותו בפח כשהוא יפתח את האריזה. מה שרואים בתמונה זה מה שמקבלים בפנים".
ואולם לאריזות הדקות יחסית יש גם חיסרון: לדברי רפאלי, אנשים נוהגים לפתוח אותן ולטעום מהמוצרים. "יש לנו קו עוגיות מנדלברויט, שהן איכותיות ודורשות עבודה רבה. לקוחות בסופרמרקטים פשוט פותחים את האריזה וטועמים לפני שהם קונים. עד לפני שנה 20% מאריזות המנדלברויט היו מוחזרות אלינו כשהן פתוחות".
חברת השדה המשיכה לשווק את העוגיות באריזות דקות שמאפשרות פתיחה, כי לדברי רפאלי, "טעימה היא הכלי השיווקי הטוב ביותר. מי שטעם - קנה". לפני שנה החברה עיבתה את האריזה, וכיום רק 3% מהאריזות נפתחות בסופרמרקט. למרות זאת, רפאלי טוען כי המכירות לא נפגמו.
צבעוני אבל ממוחזר
בתחום דגני הבוקר, שבו קיימת תחרות עזה, אי אפשר שלא לנסות להתבלט ולוותר על צבעים חזקים, אומר אלון לוין, סמנכ"ל השיווק של חברת מנדיי. את הניסיון לבלוט עושה החברה בשתי דרכים במקביל: האחת היא שימוש בצבעוניות חזקה ובדמויות של אנשים על האריזה, ולא רק בתמונות של הדגנים עצמם. הדרך השנייה היא כיתובים ברורים המפרטים אילו רכיבים יש בדגנים האלה ואיזה אין בהם. הכיתוב בולט במיוחד, משום שהאריזה עשויה מנייר ממוחזר.
"כל טונה של נייר ממוחזר שאנחנו משתמשים בו חוסכת כריתת 14 עצים איפשהו בעולם", אומר לוין. מנגד, העלות של השימוש בחומר הממוחזר היא לא העלות הכבדה של החברה. "העלות של השמירה על הערך האקולוגי היא הפיקוח ותשומת הלב שזה גוזל מהארגון. כמו שאנו מקפידים להשתמש בתוך המוצר רק בתותים טריים מיובשים בהקפאה, כך צריך להקפיד גם על החוץ: לוודא שהיצרן משתמש בקרטון ממוחזר, לוודא עם כל ספק של כל רכיב מה המקור שלו ומה תהליך הייצור שלו ועיבודו. הרבה יותר קל להזניח את זה מאשר להקפיד על העניין".
ותודה לחיידקים
אפשרות נוספת שסטוק מציע כדי לשווק בעוצמה מוצרים אורגניים ואקולוגיים, היא להשתמש בכל זאת באריזות מתכלות. "יש להשתמש רק באריזות שהן עצמן ידידותיות לסביבה - גם בדרכי הייצור שלהן וגם בכך שהן מתכלות. על האריזות להיות בלי צביעה מיותרת, אלא רק עם מינימום גרפיקה, ולהבליט ככל האפשר - על ידי סמלים ואייקונים - את התכונות האורגניות, הבריאות, והאקולוגיות של המוצר".
למעשה, אפשר לעצב אריזה באמצעות חומרים אקולוגיים מתכלים, אך אלה יקרים הרבה יותר מחומרים רגילים. מנגד, אריזות ניילון ופלסטיק רגילות הן זולות ויעילות יותר, אך השימוש בהן מנוגד לפילוסופיה של צריכת מוצרים אורגניים וידידותיים לסביבה.
"יש קושי אמיתי בעיצוב ירוק", אומר פרופ' שמואל קניג, מנכ"ל המרכז לפלסטיקה וגומי בישראל ודיקן הפקולטה להנדסה בשנקר. "יריעות פלסטיק שמתפרקות ביולוגית יקרות לפחות פי שלושה מיריעות פוליאתילן (החומר המשמש לייצור שקיות ניילון)". לדבריו, אחת היריעות שמתפרקות באופן טבעי מיוצרת מעמילן צמחי של תירס או תפוחי אדמה, שממנו מכינים חומצה לקטית. בתהליך כימי יוצרים מהחומצה חומר פלסטי שקוף וחזק, שמתפרק משום שהוא מגיע ממקור עמילני.
סוג נוסף של יריעה מתפרקת הוא תוצר של שימוש בחיידקים: מגדלים חיידקים בתמיסה הדומה לסוכר. החיידקים מפרקים את הסוכר ואוגרים בתאיהם את העמילן שהם מייצרים ממנו. העמילן הזה הוא חומר בעל תכונות פלסטיות, שמופק מהחיידקים, וממנו מכינים יריעות ושקיות שמתכלות מעצמן. עם זאת, אין עדיין ייצור מסיווי של פלסטיק בשיטה זו.
בשני המקרים, היריעות הטבעיות יקרות מאוד ולא מספיק זמינות, אומר קניג. לדבריו, בהרבה מקרים נהוג לארוז מוצרים אורגניים באריזות נייר, שכן הוא מתכלה מעצמו. ואולם הנייר לא עמיד בלחות, ולכן הוא לא מגן על הרבה מאוד מוצרים. בנוסף, תהליך הייצור של הנייר מזהם מאוד, כי מעורבים בו הרבה כימיקלים.
מעצב העל מרסל וונדרס מגיע לישראל
>> כיסאות סרוגים, רקדנים משתלשלים מהתקרה, מסעדות פאר ופרויקטים לרווחת הומלסים ברחבי העולם הם רק חלק מהיצירות של המעצב ההולנדי הנודע מרסל וונדרס. וונדרס יהיה אורח הכבוד של תערוכת 2008 Casa, שתתקיים זו השנה השנייה ברציפות בגני התערוכה בתל אביב.
וונדרס, שמגיע לביקור בישראל בספטמבר, ימסור הרצאה לאדריכלים ישראלים וכן ייפגש עם דמויות בולטות בתחום העיצוב והאדריכלות הישראלי. בשנה שעברה הרצה בתערוכה מעצב העל המצרי כארים ראשיד, שהיה זה ביקורו הראשון בישראל. ראשיד אחראי בין השאר לעיצובים של גופי תאורה, שעונים ובקבוקי בושם של מותגי על כמו אלסי וקנזו.
2008 Casa היא תערוכת קונצפט לעיצוב הבית. עמיר אילון, מנכ"ל אילון תערוכות - יזמית התערוכה, מספר כי "12 החברות שישתתפו בתערוכה ישקיעו כ-25 מיליון דולר בהקמת הביתנים"
מרסל וונדרס, יליד הולנד, כבש את סצנת העיצוב הבינלאומית, בזכות כיסא הומוריסטי בשם Knotted chair (הכסא השזור), שהורכב מקשרים של חבל שיצרו רשת שנטבלה בדבק. קשרי הדבק נתנו לכסא מראה של מקרמה או רשת דייגים הנתפסים כחומרים בלתי יציבים.
כיום נחשב וונדרס לאחד המעצבים המצליחים בעולם, ומעצב עבור היצרנים המובילים בעולם. בזמנו הפנוי וונדרס שולח ידו גם בעיצוב של מסעדות ומלונות, דוגמת מסעדת Blits ברוטרדם ומלון Thor בריווינגטון, שבניו יורק.
שירות TheMarker
איך לייצר אריזות ידידותיות לסביבה בלי להיכנס להוצאות גבוהות?
דנית ניצן
26.6.2008 / 9:47