נהגי המשאיות מאיימים: משבר הנפט יחסום את הכבישים

ואולם מאחורי הקלעים התקפל משרד הביטחון ומימן לנהגים אד-הוק החזר קטן על הוצאות הדלק. והנה, בשבוע שעבר חסמו נהגי המשאיות את נתיבי איילון במחאה על העלייה במחירי הדלק ועל המסים הגבוהים ודרשו מהממשלה להתערב. "זהו מאבק צרכני של כולנו", אמר יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן-הרוש. הנהגים הבטיחו כי עוד לא אמרו את המלה האחרונה ולא יהססו להשבית ליממה את המשק והנמלים, עד שהמדינה תבטל את המס על הסולר. ואולם באוצר מסרבים להתרגש. אז מי צודק בוויכוח?



הכל באשמת הג'יפים



מרכיב המס על הדלק בישראל הוא כיום כ-40%-50% ממחיר הדלק, ומורכב מן ה"בלו" - מס קצוב המוטל על השימוש בדלק, ומע"מ. הבלו הוא מעין "מס מותרות" המוטל על השימוש בתזקיקי הנפט בשיעורים שונים כמעט בכל העולם. במשך השנים נקבע הבלו על הבנזין ל-2.3 שקלים לליטר, בעוד שעל הסולר, ששימש בעיקר משאיות, אוטובוסים ומוניות, הוטל בלו מופחת של 32 אגורות בלבד.



אלא שמאז הפריחה הכלכלית בשנות ה-90, החלה תופעת הג'יפים לצבור תאוצה ותוך שנים ספורות מילאו את הכבישים מאות אלפי כלי רכב לשימוש פרטי, המונעים בסולר - ונהנים מבלו מופחת, נוסף על מחירו הזול יחסית של הסולר. במלים אחרות, תושב תל אביב שקרע זה עתה את הניילונים מעל ריפודי הלנדרובר החדיש שזה עתה רכש - רוכש דלק זול יותר, נוסף על תשלום מס המהווה רק כ-12% מן המס אותו נדרש לשלם שכנו בעל הסובארו מבני ברק.



במשרד האוצר, שמעולם לא נחשד ברגישות יתר לפערים חברתיים, ראו כנראה בעיוות החברתי הזדמנות להגדלת הכנסות המדינה ממיסוי הדלק - והחליטו לתקן את העוול החברתי-כלכלי באמצעות העלאה גורפת של הבלו על הסולר עד שיושווה לזה המוטל על הבנזין.



כדרכו, הגיע האוצר אל המובילים והמסיעים הצפויים להיפגע מן העלאה הגורפת עם שורת גזירות מרחיקות לכת. זאת, כדי לסכם בתום מו"מ ממושך על הסדר פשרה, לפיו הבלו על סוגי הדלקים יושווה תוך חמש שנים (עד אפריל 2009), כשלנהגי משאיות, מוניות, אוטובוסים ומורי נהיגה תוחזר כמחצית מן המס ששילמו בעד הסולר במהלך השנה החולפת (עד לתקרה מסוימת), ובתנאי שערכו מן הסתם את ספריהם כנדרש ודיווחו על הכנסותיהם כחוק.







אבל בכך רק החלו הצרות של המובילים: ביום חתימת הסכם הפשרה, בסוף 2004, מחירה של חבית נפט היה כ-40 דולר. כיום המחיר נושק כבר ל-140 דולר לחבית. גם מחיר הסולר עלה מאז, עד כדי כך שכיום הוא גבוה בכ-20% ממחיר הבנזין, ומהווה 40%-45% מסל תשומות ההובלה בישראל. ערב מדרגה נוספת בייקור הבלו על הסולר בספטמבר הקרוב, הקימו המובילים והמסיעים קול זעקה. כעת הם דורשים לבטל את הבלו כליל.



להתערב או לא?



בעיני רשות המסים, דרישת המובילים היא בגדר הפרת הסכם, וניסיון לחמוק מן הגלגול הנדרש של עלויות ההובלה המתייקרות ללקוחות. "פרישת ייקור הבלו על הסולר לאורך שנים נועדה לאפשר היערכות מתאימה במשק הרכב בכלל וענף התובלה בפרט", אומר סגן בכיר למנהל רשות המסים, בועז סופר. "ההסדר לא קבע חריגים למצב שבו יתייקר/יוזל הדלק, והורדת המס - משמעה סבסוד בעלי הרכב על פני השקעה בתחבורה ציבורית, הוצאות לחינוך, רווחה, או סל הבריאות".



בשנתיים האחרונות, מזכיר סופר, העבירה המדינה כמיליארד שקל במסגרת החזר המס לזכאים, ובכלל, הוא טוען, יש לזכור כי עליית מחירי האנרגיה משפיעה על כלל המשק, ובכלל זה גם על הוצאות הממשלה. "הורדה של 10 אגורות בלבד מהמס משמעותה אובדן הכנסות (נטו) של יותר מחצי מיליארד שקל למדינה. מנין יבוא הפיצוי על אובדן הכנסות זה?" שואל סופר, ומסכם את עמדת האוצר במשפט אחד: "אם מחירי ההובלה צריכים להתייקר, אז שיתייקרו".



מנגד, טוענים בארגוני המובילים כי הקטסטרופה היא עניין של זמן: תקרת החזרי המס, נטען, נמוכה ותביא בשנה הבאה להשתתפות אפקטיווית של 1.3 שקל לליטר סולר, ולהוצאות מס של 6,500-8,000 שקל בחודש לנהג משאית. "זה קטלני מבחינתנו. פשוט לא נשרוד", אומר מנכ"ל ארגון המובילים והמסיעים, דוד כוכבא. "בשוק תחרותי לא תמיד ניתן לגלגל עלויות שכאלה, ובאשר להתקשרויות עם המדינה, הנאמדות במאות מיליונים - הרי שהחשב הכללי סירב להצמידן למחירי הדלק. בחמש השנים האחרונות לא העלנו את המחיר בהסעות ילדים, למרות זינוק של מאות אחוזים במחיר הסולר".



המובילים טוענים כי על המדינה להיות חכמה ולא צודקת. "אפשר להגיד לנו: 'אז אל תסיעו' - אבל למדינה יש מחויבות לפעילות עסקית כה חיונית למשק. בכל זאת, מביאים לכאן פועלים זרים ומורידים את המכס על הברזל, אז מדוע כשיש משבר אנרגיה בינלאומי מעדיפים להתעלם? יש כאן מאות עסקים עמוסי רכש והתחייבויות, אי אפשר להגיד 'זה לא משתלם אל תעבוד'", אומר כוכבא. "הכסף הזה מעולם לא היה של האוצר, ומצדי שיוסיפו 10 אגורות לבלו המוטל על בנזין וישלימו את הפער. זה רכב עבודה, לא רכב להנאה".



"לאוצר יש תוספת הכנסה של מיליארדי שקלים בשנה שכלל לא תוכננה במקור, ושלא יספרו סיפורים", יורה ראש מינהל הדלק לשעבר במשרד התשתיות, אהוד יחיאלי. "לא זו בלבד שהגדילו את הבלו על הסולר, אלא שהמע"מ מוטל על המחיר הכולל, לרבות הבלו והוצאות השיווק של חברות הדלק, ובכך זכה האוצר במנגנון ריבית דריבית". מאידך, טוען יחיאלי, המובילים אמנם צריכים לגלגל את הייקור על לקוחותיהם, אך "התחרות הכבדה בענף גורמת להם לבעיה ולכן הם מתוסכלים".



אז מה יהיה?



המובילים והמסיעים פתחו בקמפיין לביטולו של הבלו ולהחזרת הפיקוח על מחיר הסולר. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, הם אף מתכננים את החרפת המאבק לכדי השבתת פעילות ההובלה ברחבי המדינה (לאחר כישלונו היחסי של מפגן העוצמה בנתיבי איילון). בהמשך ינסו לחייב את החוזים החדשים במגזר הפרטי בהיצמדות למחיר הסולר, וינסו, משפטית, לפתוח את החוזים ארוכי הטווח עם המדינה.



"אנחנו שוחקים את הציוד, חסרים לנו נהגים, ובמבט מאקרו-כלכלי אנחנו יוצרים נזקים עצומים למשק, כי הפכנו לחולייה החלשה בשרשרת הלוגיסטית", אומר כוכבא. "התעשיינים מבינים כיום שללא הובלה יעילה הם יסבלו. בעידן המודרני יש חשיבות עצומה לחיסכון בעלויות אחסנה".



בשלב זה מסרבים באוצר אפילו לדון באפשרות לפתיחת ההסדרים הקיימים. בין השורות, ניתן להתרשם כי אינם מתייחסים ברצינות לאפיזודה הנוכחית של משבר הספקולנטים לכאורה בשוק הנפט, שברגע יכול לדעוך חזרה. "המדינה לא יכולה להתערב במשבר הדלק, אך יכולה להקל במעט על המס", מסכם יחיאלי, אך בה בעת מבהיר: "אם האוצר יידרש לוותר על הכסף שגבה מן הכיס האחד, הוא פשוט יגבה אותו מן הכיס האחר".