פרשת מדינול-בוסטון סיינטיפיק: גירסת הבמאי

מאת עמי גינזבורג

קובי ריכטר, בעל השליטה בחברת מדינול הישראלית, לא אהב את ההתקפה התקשורתית שכפו עליו בשבועות האחרונים מנהלי חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. בוסטון, שעדיין נחשבת השותפה העסקית של מדינול, שתפקידה לשווק את הסטנטים שמפתחת ומייצרת החברה הישראלית, ולפתח עבורם מערכת הולכה מתאימה, עושה באחרונה מאמצים גדולים כדי לקעקע את תדמיתו של ריכטר.

מאמצים אלה כללו באחרונה הזמנת כתבים ישראלים למשרדיה של בוסטון בנאטיק, מסצ'וסטס, והצגת הגרסה שלה לסכסוך העסקי בין שתי החברות. הסכסוך בין השותפות החל לתפוס תאוצה באפריל האחרון, עם כישלון דולר.

לדברי לארי בסט, מנהל הכספים של בוסטון, ריכטר ובת זוגו, יהודית, המחזיקים ב-64% ממניות מדינול, לא הסכימו למכור את מדינול לבוסטון בגלל חמדנותם. משום שרצו מחיר גבוה יותר.

על פי ג'ים טובין מנכ"ל בוסטון, ההידרדרות ביחסים בין שתי החברות נובעת אך ורק מאישיותו הארוגנטית והבלתי מתפשרת של ריכטר. לדבריה, מדינול היא זו שעיכבה את הגעת המוצרים לשוק, והיא זו שאחראית לירידה בנתח של בוסטון בשוק הסטנטים, מ-35% בסוף 1998 ל-6% בלבד כיום.

ריכטר לא אהב את ההתקפות נגדו ונגד מדינול. הוא משוכנע שההאשמה בהידרדרות יגוד להצהרות של ראשי בוסטון, הוא משוכנע שהסטנטים שפיתחה מדינול, המיועדים לתמיכה בדפנות של עורקים כליליים לאחר פעולת הצנתור, הם הטובים ביותר בעולם.

אתמול, לאחר יותר משש שנות שתיקה תקשורתית, החליט ריכטר לזמן קבוצה של עיתונאים ישראלים לתל אביב, ולשטוח בפניהם את גרסתו להשתלשלות היחסים בין מדינול לבוסטון. ריכטר חזר אתמול על חלק גדול מהטענות של מדינול כלפי בוסטון, המוזכרות גם בתביעה שהגישה נגדה לפני חצי שנה בארה"ב.

טענות אלו כוללות בעיקר את התוכנית הסודית של בוסטון להעתקת קו הייצור של מדינול למפעלה באירלנד, גניבת ידע ממדינול לפיתוח סטנט עצמאי ועיכובים משמעותיים בהחדרת מוצרים חדשים לשוק. "בוסטון הפחיתה במכוון את ההזמנות מאתנו לעשירית מההזמנות שהיו לה קודם לכן", אמר ריכטר. כל הפעולות הללו נועדו לדעתו לגרום להפחתה במחירה של מדינול בעת רכישתה על ידי בוסטון.

ריכטר גילה אתמול פרטים חדשים על עברה של מדינול וביצועיה העסקיים. ביצועים אלה נועדו להבהיר כיצד יכולה היתה מדינול, חברה בת 8 שמעסיקה כיום 150 עובדים בלבד, לקבל תו מחיר של יותר מ-2 מיליארד דולר.

1997 - העסקה שלא היתה

ריכטר גילה אתמול שהמגעים לרכישת מדינול על ידי בוסטון החלו כבר באמצע 1997, שנתיים לאחר חתימת החוזה הראשון לשיתוף פעולה בין השתיים. החוזה כלל השקעה של בוסטון ב-13% ממניות מדינול (כיום היא מחזיקה ב-22%) ואת היחסים העסקיים בין השתיים. הוא קבע שכל ההכנסות מהמערכות שנמכרות, הכוללות סטנט ומערכת הובלה (בלון), יתחלקו בין החברות - 75% לבוסטון ו-25% למדינול.

"באפריל 1997", מספר ריכטר, "התחלנו בתהליך של IPO (הנפקה ראשונה לציבור - ע.ג). "בקיץ 1997 באו אלינו המנהלים של בוסטון וביקשו שנפסיק את ה-IPO ונתחיל בתהליך של מכירת החברה לבוסטון".

"תהליך מכירת החברה נמשך, ובדצמבר 1997 גובש מכתב כוונות, כולל חוזה מפורט שנוסח על ידי הבנקאים והמשפטנים של הצדדים. אותנו ייצגו במשא ומתן גולדמן סאקס ואלכס בראון. בחוזה המכירה דובר על השארת המפעל של מדינול בירושלים. השווי שלפיו היתה אמורה מדינול להימכר היה 1.2 מיליארד דולר".

השווי שניתן למדינול בסוף 1997 התבסס על ביצועיה ב-1996 ו-1997, עוד לפני שקיבלה אישור לשווק את הסטנטים שלה בארה"ב. את האישור הזה קיבלה בוסטון רק באמצע 1998. לדברי ריכטר, ב-1996 היו למדינול הכנסות של 29 מיליון דולר ורווח של 22 מיליון דולר. ב-1997 היא הגיעה לרווח של כ-100 מיליון דולר.

אבל חוזה המכירה מעולם לא נחתם, וזאת, טוען ריכטר, משום שבוסטון התקפלה ברגע האחרון. "בסוף 1997, שבוע אחרי שכל הניירות היו מוכנים לחתימה, החליטו לפתע לארי בסט ופיט ניקולאס (היו"ר של בוסטון) שהם לא מעוניינים לקנות את מדינול. כששאלנו למה, ניקולאס אמר שחסרים להם מזומנים".

ריכטר סבור שההתקפלות של בוסטון נבעה מהעובדה שבתחילת 1997 היא כבר שקדה על תוכניתה הסודית להקמת מפעל סטנטים באירלנד, על בסיס הטכנולוגיה שנגנבה, לטענתו, ממדינול. למדינול נודע על כך רק שלוש שנים לאחר מכן, כאשר המנכ"ל החדש של בוסטון, ג'ים טובין, חשף את הדברים בפני בני הזוג ריכטר. לתוכנית להקמת המפעל באירלנד נתנה בוסטון את שם הקוד BBD - ראשי התיבות של Bring a Better Deal, דהיינו, להביא עסקה טובה יותר לרכישת מדינול.

מדינול לא קפאה על שמריה. למרות החיכוכים עם בוסטון, המשיכה החברה לצמוח, וב-1997רשמה רווח של כ-100 מיליון דולר ממכירות של כ-110 מיליון דולר. לשם השוואה, חברת ארטריאל וסקיולאר, שנרכשה ב-1998 על ידי מדטרוניק תמורת יותר מ-4 מיליארד דולר, הציגה ב-1997 רווח של 28 מיליון דולר בלבד. ב-1999, לאחר קבלת האישור לשיווק הסטנטים בארה"ב, זינקו מכירותיה של מדינול לכ-250 מיליון דולר. הרווח של מדינול ב-1999 מוערך ביותר מ-200 מיליון דולר.

שולי הרווח יוצאי הדופן של מדינול נובעים מטכנולוגיית ייצור ייחודית, השונה לחלוטין מזו שבה משתמשים יצרני סטנטים אחרים (מדטרוניק, גיידנט וג'ונסון אנד ג'ונסון) ומאפשרת לחברה לייצר כמות גדולה של סטנטים במהירות ולהוזיל באופן ניכר את עלות הייצור.

"אנחנו עושים במפעל אחד עם 100 עובדים מה שהמתחרים שלנו עושים במפעלים עם 4,000 ו-5,000 עובדים", אומר ריכטר ומוסיף: "המפעל שלנו בירושלים יכול לספק את כל תצרוכת הסטנטים העולמית".

היעילות שמושגת בייצור, מסביר ריכטר, תתן למדינול יתרון תחרותי בעתיד, כאשר לחץ התחרות ידחוף את מחירי הסטנטים למטה. לפי החישוב שלו, כשהמחירים יגיעו לרצפה שבה החברות האחרות ישמרו על איזון תפעולי, מדינול עדיין תוכל להציג רווחיות גולמית של יותר מ-80% ורווח נקי של 35%-40% על המחזור.

2001 - עוד עסקה מתפוצצת

באפריל 2000, שנה לאחר שהתמנה לתפקידו, החליט מנכ"ל בוסטו