העובדים כבר לא מראיינים את המנכ"לים

10%-20% מהעובדים בתעשיית ההיי-טק בישראל פוטרו מתחילת 2001

מאת עודד חרמוני

במסדרון הקומה השלישית של אחד ממתחמי ההיי-טק הגדולים בישראל, ליד דלתה של חברת סטארט-אפ שנסגרה, נותרו לפני כמה ימים ארגזי קרטון מיותמים, ללא דורש; הם הכילו עשרות רישיונות שימוש בתוכנות חלונות 2000 ואופיס של מיקרוסופט, ותקליטונים גדושי תוכנות יקרות ערך. בישראל של סוף 2001, שנה אחת בלבד לאחר העידן שבו כל עובד היי-טק נתפס כמיליונר בדרך, החברות נסגרות מהיום למחר ומשאירות אחריהן חלומות מנופצים וציוד יקר.

מתחילת השנה נסגרו 105 חברות סטארט-אפ מתוך כ-1,200 חברות טכנולוגיה בישראל שקיבלו מימון מגורמי הון סיכון או גופי השקעה אחרים; בעקבות הסגירה נוספו 2,940 עובדי היי-טק למעגל האבטלה - כך התברר מנתונים שאספו באחרונה גופי הערכה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. בין החברות שנסגרו היתה גם מי שנחשבה עד לאחרונה לסמל העוצמה הטכנולוגית של ישראל: חברת כרומטיס, שנמכרה בשנה שעברה ב-4.8 מיליארד דולר לחברת לוסנט, ונסגרה באחרונה כשהיא משחררת לשוק 150 עובדים.

רבות מהחברות הללו נסגרו לאחר שבעלי המניות שלהן, בעיקר קרנות הון סיכון, הקפיאו כמעט לחלוטין את השקעותיהם החדשות מאז תחילת השנה, והקטינו באופן משמעותי את ההשקעות בחברות קיימות.

נתוני חברת המחקר IVC, המסקרת את תעשיית ההון סיכון בישראל, מראים כי היקף ההשקעה ברבעון השלישי של 2001 - 450 מיליון שקל - הוא הנמוך ביותר מאז 99', וכי היקף ההשקעות החדשות של קרנות ההון ברבעון השלישי צנח באופן חד, יחסית לרבעונים הקודמים, והסתכם ב-50 מיליון דולר בלבד.

גם העתיד, לפי נתוני IVC, לא ורוד במיוחד; השנה הוקמו רק 150 חברות סטארט-אפ חדשות, לעומת 850 חברות ב-2000. הן עתידות להתמודד עם קשיי מימון, מכיוון שלקרנות ההון סיכון נותרו רק 1.5 מיליארד דולר להשקעות חדשות, והיקף ההון שגייסו השנה יסתכם ב-800 מיליון דולר בלבד - לעומת 3.2 מיליארד דולר אשתקד.

נסגרו 550 חברות

מספר המפוטרים הכולל בתעשיית ההיי-טק, מאז תחילת השנה, נאמד ב-11-12 אלף עובדים - כמספרם של עובדי הפיתוח והייצור ההודים שביקשו קברניטי תעשיית ההיי-טק להביא לישראל בסוף 2000; פוטרו 9,000 עובדים מחברות סטארט-אפ וחברות טכנולוגיות הנסחרות בבורסה.

בד בבד, היו פיטורי עובדים ישראלים במפעלים ומרכזי מחקר ופיתוח של תאגידים זרים ופעילים בישראל, כמו סיסקו ולוסנט. על פי ההערכות, מתוך כלל החברות הטכנולוגיות בישראל, שמספרן נאמד ב-2,700 (כולל חברות המעסיקות פחות מ-5 עובדים), נסגרו עד כה 550 חברות.

"אין כיום חברה שאינה מפטרת", אמר מנהל קרן ההון סיכון ורטקס, יורם אורון. "אנחנו מעודדים את הידוק החגורה בחברות ומתייחסים בהבנה ואף בעידוד לפיטורים בחברות".

החודשים האחרונים הוכיחו כי גם חברות מוצלחות נאלצות לפטר עובדים; סקר שערכה פירמת רואי החשבון הישראלית ברייטמן אלמגור (דלויט טוש) בקרב 50 חברות טכנולוגיה, שנבחרו על ידה במארס 2001 כחברות בעלות שיעור הצמיחה הגבוה בתעשייה, מגלה כי כמחציתן פיטרו עובדים במשך השנה האחרונה. על פי ההערכות, ב-10 החודשים האחרונים פוטרו 10%-20% מכלל כוח העבודה בענף.

אבל למרות הנתונים, בתעשיית ההיי-טק יש תמימות דעים שגל הפיטורים וסגירת החברות נמצא רק בתחילתו, ושהוא עתיד להגיע לשיאו ברבעון הראשון של 2002, לקראת פרסום הדו"חות השנתיים של החברות הבורסאיות ושל המשקיעים בקרנות ההון סיכון הפרטיות.

בתעשייה מתקשים עדיין להעריך את עוצמת הפגיעה של אירועי 11 בספטמבר על תעשיית ההיי-טק הישראלית, אך מעריכים כי הם יעמיקו את המשבר המקומי; זאב הולצמן, מנהל קרן ההון סיכון גיזה ויו"ר חברת המחקר IVC, מעריך כי בחודשים הבאים יגיע היקף המפוטרים בתעשייה לכ-20-25 אלף עובדים, וכי מספר החברות שייסגרו יגיע ל-400 - כשליש מהחברות שמומנו על ידי קרנות הון סיכון וגופי השקעה אחרים בשנים האחרונות.

מנהל חברת המחקר והיעוץ פורסייט, שלי תשובה, אומר כי במארס ובאפריל 2002 יגיע תהליך המחיקה לשיאו; להערכתו, בעת פרסום הדו"חות השנתיים, שסקירתם שונה מסקירתם של הדוח"ות הרבעוניים, ייסגרו רבע מהחברות, ורבע נוסף יימצאו במלחמת הישרדות.

אחת הסיבות לקושי הכרוך בהערכת היקף המשבר היא מספרן הגדול של החברות שזכו לכינוי "מתות מהלכות" - חברות שאינן פעילות עסקית ומעסיקות צוות מצומצם, אך לא נסגרו באופן פורמלי. לדברי אורון, מחיקות חברות ברישומי הקרנות אינן מדד מלא לחומרת המצב בשוק.

"המחיקות הן אירוע חשבונאי; לעתים הקרנות מוחקות חברות שיש להן הון, רק בגלל שהשווי שלפיו הן מגייסות אינו משקף להן רווחים. מצד שני, יש חברות סטארט-אפ רבות בתעשייה, הנמצאות במצב של חוסר פעילות ומפעילות צוות מינימלי, משום שלקרנות ההון סיכון אין אינטרס לסגור אותן, שכן פעולה זו עולה לפעמים יותר כסף מאשר הפעלתן המינימלית. בחודשים הבאים, חלק מהחברות האלה יגיעו לסוף דרכן וייסגרו בפועל, והפערים בין הדיווחים על סגירת חברות ובין מחיקתן בספר רשם החברות יצטמצם", אמר אורון.

החודשים האחרונים סימנו גם את תקופת שחיטת הפרות הקדושות של התעשייה הטכנולוגית הצעירה של ישראל; סגירתה של כרומטיס, ההידרדרות בשווייה של אי.סי.איי , שסומנה בעבר כ"נוקיה הישראלית", הפיטורים ב-ICQ והתכווצות השווי של ענקיות הטכנולוגיה הישראליות בנאסד"ק, המחישו בעוצמה את התהליך.

הענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר הם ענפי התקשורת והאינטרנט; על פי ההערכות, כ-60% מחברות הטכנולוגיה שפיטרו עובדים או נסגרו מאז תחילת השנה, היו חברות אינטרנט ותקשורת. הראשונות החלו להיפגע לאחר קריסת מניות חברות הדוט.קום בנאסד"ק באפריל 2000, אך בשנה האחרונה נוספו לרשימת הנפגעות חברות רבות נוספות, כמו Ru-sure, הפורטל נטקינג, אתר הקניות sale4 וחברת am2.

בחודשים האחרונים החלו להיסגר גם חברות תקשורת שגייסו בעבר עשרות מיליוני דולרים; ראדגארד וטאנדו, שתי חברות מבטיחות שהעסיקו יחד כ-300 עובדים, הן דוגמאות בולטות.

סגירת טא