שלמה גלבוע, המנהל לשעבר של מפעל "שדות ים", הורשע בפרשת קרטל המרצפות

שלמה גלבוע, לשעבר מנהל מפעל "שדות ים" לייצור מרצפות, הורשע בסוף השבוע בבית המשפט המחוזי בכך שהיה צד בקרטל המרצפות בין השנים 1989 עד 1993 ובשנת 1994.

כתב האישום נגד גלבוע הוגש במסגרת פרשת קרטל המרצפות, לאחר שהרשות להגבלים עסקיים חשפה כי 7 מחברות המרצפות והשיש יצרו קרטל שפעל לאורך שנים ארוכות. קרטל המרצפות פעל במשך 14 שנים, משנת 1983.

החברות ומנהליהן (סה"כ 23 נאשמים) הואשמו בין היתר כי תיאמו מחירי מינימום למרצפות שמכרו לצרכנים פרטיים ולקבלנים; קבעו הסדרי מכסות בהם תיאמו את כמות המרצפות שתמכור כל חברה, וכן תיאמו הסדרי חלוקת שוק. יתרה מכך, חברי הקרטל אף הפעילו מנגנון של קנסות וסנקציות על חברות שחרגו מהסדרי הקרטל.

החברות שהואשמו ביצירת הקרטל היו חברת אלוני מרצפות, שדות ים, נמליט, רצף, עצמון חברת מרצפת וחברת זהבי. כל החברות, מלבד "שדות ים", הודו והורשעו באישומים שיוחסו להן.

הרשעתו של גלבוע בשונה מיתר ההרשעות בפרשה עד כה, נתקבלה לאחר משפט הוכחות מלא, ולא לאחר הודאה בעבירות במסגרת עסקת טיעון. בהכרעת הדין קבע ביהמ"ש כי גלבוע היה צד להסדרים הכובלים שיוחסו לו בכתב האישום.

בין הראיות עליהן הסתמך בית המשפט בהרשעה היו מסמכים שנתפסו בחיפוש שנערך במשרדו של אהוד סבירסקי, שריכז בידיו מסמכים הקשורים בקרטל, ומואשם בכך (בתיק שטרם הוכרע) שהופקד על אכיפת ההסדרים הכובלים ושימש כבורר בין חברי הקרטל.

בין המסמכים נמצאו רשימות קבלנים מוסכמים שהקרטל "שייך" למפעל "שדות ים" כשחילק את השוק; מחירון מעודכן של "שדות ים", בכתב ידו של הנאשם, לאחר עדכון המחירים שהפיץ הקרטל לחבריו, כמו גם תרשומות על תלונות של חברי הקרטל בדבר הצעות ו"גניבת" פרויקטים שחולקו לחברי קרטל אחרים.

בהכרעת הדין דחתה השופטת יהודית צור את טענת הנאשם כי התפטר מניהול חברת המרצפות כבר בשנת 1991, ולכן חלה התיישנות על תקופת היותו חבר בקרטל. לאחר שמיעת ההוכחות בתיק קיבלה השופטת צור את טענת התביעה, שיוצגה ע"י עו"ד מזור מצקביץ', כי לנאשם המשיכה להיות מעורבות ניהולית בניהול המפעל גם בתקופות מאוחרות יותר, שאינן נכללות בתקופת ההתיישנות.

השופטת ציינה כי לפי עדות הנאשם עצמו, הוא ביצע את העבירות למרות שידע, או לפחות "עצם את עיניו" לעובדה שמדובר במעשים פליליים, משום שהעריך שהענישה עליהם קלה.

הטיעונים לעונש יישמעו בתחילת חודש נובמבר. העונש המירבי על עבירות קרטל הקבוע כיום בחוק הוא חמש שנות מאסר (בנסיבות מחמירות). עם זאת, ביחס לנאשמי קרטל המרצפות, העונש המקסימלי הוא עד שנתיים מאסר, לפי החוק שהיה בתוקף בעת שהקרטל התקיים.

יצוין כי בפרשת קרטל המרצפות כבר נגזרו עונשי מאסר בפועל על שני מנהלי חברות מרצפות אחרות, לראשונה בתולדות האכיפה הפלילית של חוק ההגבלים העסקיים.