מאת לודוויק פרין, פול קיניו, מארי גישו, ז'ראר לפור ולורן ז'ופרן - ליברסיון
פרסומת לפני קצת יותר מחצי שנה היא נחתה בעולם לא מוכר לה. קרלה ברוני, דוגמנית העל והזמרת ממוצא איטלקי, מצאה את עצמה בלב לבו של הממסד השמרני הצרפתי, לצד הנשיא הנבחר וראש מפלגת הימין ניקולא סרקוזי, מוקפת ביועצים המעונבים של ארמון האליזה. ברוני, שבנתה את הקריירה שלה על דימוי האשה החופשייה, מנסה לתאר בראיון את המהפך שפקד את חייה מאז נהפכה לבת זוגו של נשיא הרפובליקה של צרפת.
חברת התקליטים שלך שקלה להצמיד מדבקה לתקליטך החדש: "אפשר לאהוב את קרלה ברוני בלי לאהוב את בעלה". מה דעתך על כך?
ברוני: "הם רצו לנתק את הזיקה בינינו. אני מודעת לבעייתיות שהפיצול הזה יוצר, כי זה בעייתי גם בשבילי. כשאני עובדת על תקליט, אני צוללת לתוך הישות הפנימית שלי. כדי להתגונן, הייתי צריכה להתנתק. זה הפתרון היחיד, לאו דווקא כדי להישאר זמרת, אלא כדי לשרוד".
קיבלת כבר אזרחות צרפתית?
"עדיין לא, זה הליך ממושך".
למה לא ביקשת אזרחות לפני החתונה?
"כי לא רציתי במיוחד להיות צרפתייה. היה לי אישור שהייה, יכולתי לעבוד בצרפת כי אני אירופאית. אחותי, שרצתה להצביע בצרפת, הגישה בקשה לאזרחות וקיבלה אותה, אבל זו בחירה שלה. לי יש דרכון איטלקי שאני יכולה להחזיק עד 2012, אז ייפוג תוקפו. אבל באופן סמלי אני מרגישה צרפתייה".
כשאמרת לבעלך שאת מתראיינת ל"ליברסיון"...
"הוא אמר: 'אני בוטח בך, לכי על זה'".
יש בכל זאת אנשים בסביבתו שמייעצים לך...
"אני מבקשת את עצותיהם של אנשים מסוימים, אבל איש לא מייעץ לי".
אחד המקורבים לו, פייר שארון, אחראי על ענייני התקשורת שלך.
"העולם הזה, של האנשים השמרנים, היה זר לי לחלוטין. עולמם של אלה שהיו בהלם עמוק מהופעתה בזירה של בחורה לא-צרפתייה, לא נשואה, שיש לה ילד. לכן שאלתי את מר שארון איך להפיס את דעתם של האנשים האלה. לא הבנתי, למשל, את החשיבות המיוחסת לכך שנהיה נשואים. אני באה אמנם ממשפחה בורגנית, אבל כלל לא שמרנית. המשפחה שלי היתה בהלם מהופעתו (של סרקוזי) בחיי. אבל הוא בכלל לא אדם שמרן. הוא גם לא דומה לחלק גדול מהאנשים שנמצאים במפלגתו".
את מארגנת ארוחות ערב עם אמנים בשביל בעלך. את סבורה שזה חלק מתפקידך לגשר על התהום בין החוגים התרבותיים לבין הימין?
"התהום שעליה אתה מדבר בין הימין לתרבות - זו אמירה קיצונית. יש ככל הנראה אנשים מתורבתים מאוד בימין ואנשים בורים בשמאל. אני נמנית עמם: אני בורה".
יש לך תפקיד - רעיית הנשיא, וגם מקצוע - זמרת. אינך חוששת שבחמש שנות כהונה יהפוך המקצוע שלך לסתם עיסוק?
"אני יכולה להופיע בטלוויזיה בתור זמרת, אבל אני לא יכולה לעלות על במה כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לגרור אחרי מערכת שלמה של מאבטחים. אחזור להופיע כאשר בעלי לא יהיה עוד נשיא. אבל המקצוע שלי לא יהפוך לעיסוק. זה מקצוע שבו אפשר לשלב אתנחתות, גם בלי קשר למצבי הנוכחי".
בתוקף תפקידך כרעיית ראש המדינה, אילו אמצעים מעמידה המדינה לרשותך?
"אני משתמשת בלשכה של בעלי. יש לי משרד באגף הפרטי בארמון האליזה. את הגברות כאן שמים באגף הפרטי. המעמד לא ממש ברור".
אחותך למחצה, קונסואלו, גם היא נמצאת באליזה.
"היא מתמחה אצל ז'אן דוד לוויט, היועץ הדיפלומטי, בענייני סיוע הומניטרי".
דיברת עם ניקולא סרקוזי על מעמדה של רעיית ראש המדינה?
"הצרפתים הם שצריכים להחליט על כך. זה מצב מאוד מיוחד: יש לך מחויבויות, אבל אין לך מעמד מוגדר. האם מחויבויות אלה הן רק מחויבויות של רעיה? במקרה כזה, נכנסים למערכת פאלוקרטית. המסורת פירושה לייצג א ת הנשים הצרפתיות ואת הגברים הצרפתים, את צרפת. אני אשה מודרנית, אבל המסורות אינן מודרניות".
כיצד תפיחי רוח בתפקיד?
"אנסה לנצל את המעמד בשביל לעשות משהו מהותי. זה תמיד קשור לפעילות הומניטרית. גם זו מסורת. אבל לא אעז לעשות דברים שיזעזעו את הציבור וחורגים מהמסורת".
לפני רגע הצבת את עצמך בין "הבורים של השמאל".
"אני שמאלנית מהבטן. זו לא אידיאולוגיה וגם לא שיטה. אני לא מיליטנטית, מעולם לא הייתי. יש לי הרגשה שאנשים המזדהים לחלוטין עם צד אחד או אחר חושבים רק עם צד אחד של המוח".
מה הדבר שגרם לך באחרונה לפעול מהבטן?
"בדיקות ד-נ-א לפיקוח על ההגירה".
האם תלכי לעצרת נגד הבדיקות?
"אילו הייתי חופשייה, לגמרי חופשייה, הייתי הולכת".
האם איבדת חברים בשמאל?
"לא, יש לי חברים אמיתיים".
בתור אזרחית אירופאית, היית רשאית להצביע בבחירות המקומיות בצרפת. עשית זאת?
"לא, מעולם לא הרביתי להצביע".
בבחירות הבאות לנשיאות תצביעי לבעלך או לשמאל?
"אם בעלי יתמודד, אצביע לו".
יש לך ספקות שהוא יתמודד?
"כן, באותה מידה שיש לי ספקות אם אהיה בחיים עוד שעה!"
לאחד העיתונים האמריקאיים אמרת שאת לא ממש מחבבת את סגולן רויאל. מה הבעיה שלה בעינייך?
"הקול שלה".
מה עם הקול שלה?
"הוא לא מדבר אלי".
והרעיונות שלה?
"אני מעריכה את זה שאשה מתמודדת. האם אני מעריכה את רעיונותיה? אני צריכה לבחון אותם מחדש בעיון... אני מעריכה את היותה אשה אמיצה".
אין לך דעה על מדיניות ההגירה המיושמת היום?
"יש לי דעה, אבל מעמדי הנוכחי מצריך מידע שכרגע אין בידי. ואיני מעזה לענות לך מהשרוול. ולא כדי לא לפגוע בבעלי, אלא מחשש לומר דברים סרי טעם. מצד אחד, אני חושבת שזה טרגי שמובילים בחזרה לגבול אדם שמחפש ארץ מקלט. מצד שני, אני חושבת שלחוקק חוקים בענייני הגירה זה דבר מורכב ביותר".
בראיונות שלך את לא מדברת על הצרפתים. מה דעתך עליהם?
"הצרפתים הם עם נוסטלגי למדי, ספרותי מאוד ולא כל כך מוסיקלי".
תמיד הצגת את עצמך כאשה חופשייה, אבל את נראית כבולה מאוד בתפקיד הזה.
"אני כבולה לא בתפקיד אלא בהשלכות שהוא יוצר".
האם רעיה חייבת להזדהות עם מדיניות בעלה?
"להזדהות? אף אחת לא צריכה להזדהות לא עם המדיניות ולא עם הבעל. מזדהים אם רוצים. אני לא כל כך מזדהה עם המדיניות שלו. הבאתי לו את העולם שלי והוא הביא לי את העולם שלו. להזדהות פירושו לאמץ את כל מה שבעלי חושב. זה לא עובד כך בין בני זוג! אני ממשיכה לדבוק בתפישות העולם שלי, גם אם אני אשה שלא ממש מעורבת בפוליטיקה".
בעיני יועציו של הנשיא, את קלף מנצח במאבק על כיבושה מחדש של דעת הקהל. האם את מודעת לכך?
"לא ממש. אני גם לא ממש בטוחה שזה נכון. אם דעת הקהל היא עניין שטחי, אז כן, אני יכולה לסייע לו. אם דעת הקהל היא עניין עמוק יותר, אז לא. כרגע איני עושה שום דבר של עומק. אם אעשה משהו ביום מן הימים, אני מקווה שזה יעזור, ולא רק לתדמית".
אבל שיקום התדמית ששם קץ ל"סרקו נצנץ", זה בזכותך?
"אולי, יותר מ'נצנץ', הוא התנהג בקלות דעת אתי בימים הראשונים. ניסיתי להבין מה קרה בהתחלה, למה זה היה כל כך נורא דווקא ברגע המקסים ביותר. בשביל בני זוג, זה היה נורא. ה'נצנץ' זה השעונים, המשקפיים וכו'? הטעם שלי מאופק למדי. האם באמת מדובר בעניין של שעונים?"
לא, זה עניין של סגנון.
"של סגנון?"
היום הוא שקול יותר מאשר היה לפני שנה.
"באמת? יש!"
קרלה ברוני מדברת על התפקיד, האזרחות, התקליט וגם המדיניות של בעלה
ליברסיון
27.6.2008 / 7:43