חברות הסלולר מכריחות אותנו להיות דור שלישי

בין אם אתם חובבי גאדג'טים שמשתמשים בסלולרי גם בתור מצלמה או נגן מוסיקה, ובין אם אתם משתמשים בו רק לביצוע שיחות ושליחת SMS, כלל לא בטוח שאתם זקוקים למכשיר דור שלישי, שאחזקתו כרוכה בתשלום של מאות שקלים בשנה על פונקציות שאינכם משתמשים בהן.

כיום, כל מי שרוכש טלפון סלולרי מהדור השלישי דרך המפעילות מחויב לחבילת גלישה בסיסית בעלות של 19.90 שקל בחודש. גם אם צורכי הגלישה שלכם בסלולר בסיסיים ומתאימים למכשירי הדור השני, או אם מעדיפים לא לעשות כלל שימוש בחבילת הגלישה הסלולרית, עדיין תחויבו בעבור חבילת הגלישה.

הטלפונים הניידים מהדור השלישי נהפכו לשם נרדף לאיכות וקידמה ששמה מאחוריה את הטלפונים מהדורות הקודמים: כאילו היו גרסה מתקדמת ומשופרת למוצר ישן ומפגר. אך האמת היא שההבדלים בין מכשירי דור שני או שלישי לא נוגעים כלל לאיכות הקול, לעיצוב ולתכונות מולטימדיה. למעשה, איכותן של פונקציות רבות במכשירי דור שני גבוהה לעתים מאלה של מכשירי הדור השלישי, כמו האייפון והבלקברי, שהם מכשירים מהדור השני. הדור השלישי הוא בסך הכל כינוי למכשירים עם פס גלישה רחב יותר משל מכשירי דור שני - משמע שהניווט באתרים קל ונוח יותר במכשירי הדור השלישי, והורדת הקבצים בהם מהירה יותר.

חברות הסלולר עושות לא מעט כדי לקדם את תדמית מכשירי הדור השלישי בתור ממלאי מקומם של מכשירי הדור השני שאבד עליהם כלח. הן עושות זאת באמצעות פרסומות, קידום מכירות במרכזי השירות וגם היצע נמוך משמעותית של מכשירי דור שני לעומת מכשירי דור שלישי - מתוך 50 המכשירים המוצעים בסלקום, רק שישה אינם מדור שלישי. באורנג' מוצעים שישה מכשירים מדור שני (כששניים מהם מכשירים כשרים המוצעים רק לשוק החרדי), מתוך 26 מכשירים הנמכרים ברשת; ובפלאפון מוצעים ארבעה מכשירי דור שני מתוך 19 מכשירים ברשת. כך, בעוד שבשאר העולם כ-70% מהמכירות הן של דורות פחות מתקדמים מדור שלישי, הרוב המוחלט של מכשירי הסלולר הנמכרים בישראל הם מדור שלישי, כשהמובילה היא רשת פלאפון, שבה 80% מהרכישות כיום הן של מכשירי הדור השלישי.

לא קשה להסביר תופעה זו: לאור השחיקה המתמדת ברווח של המפעילות מזמן האוויר, ולאור עלות התשתית הטכנולוגית להפעלת רשת הדור השלישי (ישראל היתה מהראשונות בעולם שהפעילה תשתית לדור שלישי בכיסוי רחב מאוד), המפעילות מקדמות את מכשירי הדור השלישי כדי לייצר רווח משירותי תוכן וגלישה. ואכן, כיום כ-11% מההכנסה הכוללת של הרשתות הן משירותים אלה, רובם עבור שירותי הגלישה. הרשת לא שואלת את הלקוחות אם הם מעוניינים בשירותי גלישה סלולריים או אם הם בכלל יודעים להפעילם, ומחייבת אותם ב-19.90 שקל בחודש.

אז מה האלטרנטיבות? אם אתם לא מעוניינים לשלם על חבילת גלישה ולא רוצים להתחייב למסלול, יש כמה אפשרויות: אורנג' ופלאפון מציעות תוכנית שבה ניתן לרכוש מכשיר דור שלישי ללא חבילת גלישה. ואולם באורנג', מחיר המכשיר מרקיע שחקים והופך את העסקה ללא כדאית, ובכל המקרים עדיף לשלם על חבילת גלישה שלא תשתמשו בה מאשר על מכשיר ללא חבילת גלישה. לדוגמה, מחירו של מכשיר סוני אריקסון K530i דור שלישי עם התחייבות לחבילת גלישה הוא 1,044 שקל, ואילו ללא התחייבות יעלה 1,872 שקל.

בפלאפון מגבילים את המנוי לתוכנית תעריפים אחת - תשלום חודשי קבוע של 9.90 שקלים, ותעריף לדקת שיחה של 69 אגורות. אפשרות נוספת היא להתעקש ולבחור מכשיר דור שני שמציעות המפעילות, אך לא בטוח שתמצאו מכשיר שמתאים לצרכים שלכם בשל ההיצע הדל. בנוסף, גם מחירי המכשירים האלה לא אטרקטיוויים כל כך יחסית למכשירים הנמכרים בחנויות. אפשרות שלישית היא לרכוש מכשיר בחנויות הפרטיות (המקוונות והלא מקוונות) או באחת מרשתות השיווק המוכרות יותר, כמו אופיס דיפו ומחשני חשמל, שבהן ניתן בדרך כלל למצוא את המכשירים הפשוטים יותר. במחסני חשמל, לדוגמה, ניתן לרכוש מכשירים של נוקיה ומוטורולה במחיר של 300-1,500 שקל. אופציה זו אפשרית כיום רק עבור לקוחות סלקום ואורנג' משום שהן מפעילות ברשת GSM, שבה ניתן לבוא עם מכשיר שלא נקנה אצל המפעילה ולרכוש כרטיס SIM.

עשרות מכשירים מוצעים כיום לצרכן בקטגוריות מחיר שונות ופיצ'רים שונים - כל אחד לפי צרכיו. אם יש דגם שמצא חן בעיניכם, ניתן לרכוש אותו בחנות פרטית או באינטרנט ולהצטרף אתו לאורנג' או לסלקום על-ידי רכישה של כרטיס SIM. כרטיס SIM באורנג' עולה 99 שקל וכל התוכניות ללא התחייבות. בסלקום עולה כרטיס 160-99 שקל, וגם כאן כל התוכניות לא כרוכות בהתחייבות. בשל המגוון בפונקציות ובמחירים, כל לקוח יכול להתאים את המכשיר ישירות לצרכיו: החל במשתמשים שרוצים לדבר ולשלוח SMS, ועד חולי הגאדג'טים, והכל במחירים אטרקטיוויים ובלי לשלם על חבילת גלישה, אם אינכם גולשים.