הקיבוצים מוכרים אחזקות: יקום השלים מכירת 50% מפלסיב לחברת מוצרי שלם ב-30 מיליון שקל

בהסכם עם מוצרי שלם נקבע כי השליטה בחברה תהיה משותפת וכן הוסכם כי בשלב הנוכחי ימשיכו בתפקידיהם מנכ"ל המפעל שאול רשף והיו"ר יונתן מלמד, המכהן בנוסף בתפקיד יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית. לפלסיב חברת בת לייצור פקקים לקרטוניות חלב, בה שותפה החברה הנורווגית אלופק, שהיא מחוץ לעסקה. בקיבוץ יקום הדגישו שאין כוונה להעביר את התמורה לכיסי החברים ומטרת העסקה לגייס מקורות להמשך פיתוח המפעל.



בחודשים האחרונים התחזקה בקיבוצים, בעיקר המופרטים, המגמה למכור אחזקות ושליטה במפעליהם למשקיעים חיצוניים. באחרונה, מכר קיבוץ עין גדי את אחזקותיו (9%) בחברת הקוסמטיקה אהבה ב-17.5 מיליון שקל לקבוצת בעלי השליטה בחברה (גאון אחזקות, משפחת לבנת וקיבוץ מצפה שלם); הקיבוצים עברון וסער מנהלים מזה מספר שבועות מו"מ עם בנק לאומי למכירת 25%-20% ממפעל ברמד לייצור מגופים ומערכות השקיה. קיבוץ חצור מכר בשבוע שעבר את המפעל לייצו כספות סייף-פלייס לתאגיד השוודי אסא אבלוי ב-50 מיליון שקל.



מכירות נוספות של אחזקות ושליטה במפעלי הקיבוצים בשנה האחרונה:



- קיבוץ מעברות מכר את השליטה במעבדות "מטרנה" מקבוצת מוצרי מעברות ב-249 מיליון שקל לקבוצת אוסם-נסטלה.



- הקיבוצים גבעת חיים מאוחד ואיחוד מכרו לקוקה קולה 18% במפעל המיצים גת גבעת חיים (פריגת) ב-80 מיליון שקל שהעלתה את אחזקותיה ל-51% ונותרו עם אחזקות מיעוט (49%). לקוקה קולה אופציה לרכוש בתוך 8 שנים את יתרת אחזקות הקיבוצים ב-249 מיליון שקל.



- קיבוץ גבת מכר את השליטה (75%) במפעל לייצור תשתיות השקיה פלסטרו גבת לענק המיכון החקלאי האמריקאי ג'ן דיר ב-190 מיליון שקל.



- קיבוץ דורות מכר 96% מאחזקותיו במפעל "מגופי דורות" לחברת "אריסון השקעות" ב-105 מיליון שקל.



- קיבוץ נען מכר 50% מהמפעל לייצור ציוד השקיה נען דן לענק החקלאות ההודי ג'ין בכ-90 מיליון שקל.



- קיבוץ עין דור וגשור מכרו 50% ממפעל הכבלים טלדור לקרן להשקעות בתעשייה הקיבוצית טנא. טנא גם רכשה 26% ממפעל הפלסטיק פלזית של קיבוץ גזית ו-26% ממפעל כרומגן ליצור דודי שמש של קיבוץ שער העמקים. טנא ביחד עם קרן מרקסטון רכשה 20% מנטפים, ענק הטפטפות ששליטת הקיבוצים חצרים, מגל ויפתח, בכ-160 מיליון שקל. השקעות טנא, מרקסטון וקציר, קרן נוספת להשקעה בתעשייה הקיבוצית, נאמדות ביותר מ-250 מיליון שקל.



בתשובה לשאלה, הזהיר עמוס שלו, מנהל האגף ליצוא בתנועה הקיבוצית את הקיבוצים ממכירת שליטה במפעליהם: "המגמה בקיבוצים, בעיקר המופרטים, למכור שליטה ידועה. נכון שבטווח קצר אפשר לקבל כסף טוב וגם לחלק לחברים, אלא שבטווח הארוך מכירת שליטה עלולה להתברר כשגיאה חמורה. שליטה במפעלים מאפשרת לקיבוצים לשבץ חברים במפעלים בשכר ראוי, מקנה להם ביטחון תעסוקתי ותזרים הכנסות יציב. יש גם הכנסות לא מבוטלות מהשכרת קרקע ומבנים למפעלים, מאספקת שירותים ומדמי ניהול וייעוץ.



"נכון שיש הסכמים כאלה ואחרים להשארת המפעלים באתרי הייצור הקיימים והבטחת המשך העסקת החברים לתקופה ארוכה. אך צריך לדעת שברגע שגורם חיצוני משתלט על מפעל, ההסכמים האלה יהיו טובים כל עוד המציאות משלימה איתם". טען שלו. "אך כשמתברר לבעלים החדשים שאין כדאיות בהמשך היצור בארץ או העסקת החברים, אז המשקיע ימצא וימציא את כל התירוצים שבעולם למה הוא חייב להעביר את היצור להודו, לסין, למצרים, לרומניה וכל מקום אחר ואם לא הוא סוגר".



"לכן אנחנו באיגוד אומרים לכל קיבוץ המתכנן מהלך כזה, שייקח בחשבון את כל השיקולים ולא רק את הרווח המיידי", טען שלו. "גם קיבוץ מופרט צריך מקומות עבודה לחבריו ויש יתרון שהעובד מתגורר במרחק הליכה ברגל או רכיבה על אופניים ממקום עבודתו. צריך לקחת בחשבון שיש חברים העובדים במפעלים הללו ומרוויחים את לחמם בכבוד שיתקשו למצוא עבודה במקומות אחרים ויהפכו לנטל על הציבור. לכן להכניס שותף אסטרטגי/פיננסי הוא בדרך כלל צעד נכון אבל מכירת שליטה זה כבר דבר אחר".