פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליהמן ברדרס: גדל הסיכון לקריסה של ישראל

      ישראל תופסת את המקום ה-12 במדד דמוקלס המדרג 28 מדינות מתעוררות על פי סיכויי הקריסה שלהן. המסוכנת ביותר: איסלנד

      לראשונה זה 5 שנים, בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס כבר לא חושבים שישראל היא המדינה בעלת הסיכוי הנמוך ביותר לקרוס. כך עולה ממדד דמוקלס שעורך בנק ההשקעות. ע"פ המדד, ישראל זוכה לציון 28, ופירוש הדבר הוא כי יש לפני ישראל 11 מדינות שסיכוייהן לקרוס נמוכים יותר. המדינה המציגה את הסיכון הגבוה ביותר לקריסה היא עדיין איסלנד עם ציון של 81.

      המדד שבנו בליהמן ברדרס מדרג 28 מדינות מתעוררות על פי סיכויי הקריסה שלהם: כך למשל ציון גבוה מ-100 פירושו כי קיים סיכוי של 50% לקריסה כלכלית חיצונית ב-12 החודשים הבאים, בעוד שמדד הנע בין 65-100 פירוש סיכוי של 33% לקריסה שכזו. עד כה הציגה ישראל את הציון הטוב ביותר האפשרי: 0 ופירוש הדבר כי סיכוייה לקרוס קלושים. בדירוג הקודם, לפני 3 חודשים, זכו גם אינדונזיה ומקסיקו לדירוג הטוב ביותר האפשרי והן עדיין נמצאות שם יחד עם ארגנטינה.

      את ישראל מקדימות אינדונזיה, ארגנטינה ומקסיקו (שזוכות כאמור לציון הטוב ביותר האפשרי) וכן מאלזיה, מצרים, תאילנד, ברזיל, טאייוואן, סלובקיה, דרום אפריקה והונג-קונג. המדינה המסוכנת ביותר היא איסלנד ולאחריה וייטנאם, רומניה, פולין, הונגריה וסינגפור.

      בליהמן ברדרס מייחסים חשיבות רבה לנתונים כמו מאזן התשלומים ולצמיחה - שני נתונים בהם הצטיינה ישראל בעבר ואשר הקנו לה את הציון הטוב ביותר האפשרי. כעת כותבים בליהמן ברדרס כי "הביקושים החזקים שוחקים את מאזן התשלומים של ישראל". מאזן התשלומים הוא סיכום כל הכסף שמשקיעים הזרים בישראל בניכוי כל הכסף שמשקיעים ישראלים בחו"ל. בנוסף, כולל המאזן את סך היצוא פחות היבוא וכן העברות חד צדדיות של מטבע זר.

      "אמנם ישראל עדיין מציגה מאזן תשלומים חיובי אולם נראה כי עודף זה צפוי להמחק עד השנה הבאה אם לא מוקדם יותר", כותבים בליהמן. הסיבות הן שהשקעות החוץ האטו בהשוואה לתקופה המקביל, אם כי עדיין מדובר בתזרים חזק. לעומת זאת, הביקושים המקומיים החזקים בישראל מגדילים אט אט את הגירעון המסחרי. הסיכון הגדול ביותר לישראל הוא ההאטה בארה"ב יחד עם התחזקות השקל ובמידה רבה, החלטות הריבית בארה"ב יקבעו את כיוון הדולר-שקל.