ורד דר: בשביל הפרופורציות נבהיר שבארץ אנחנו לא צופים חזרה למיתון של 2001-2003

העולם, ובראשו ארה"ב (ובזנבו ישראל), נמצאים/נכנסים לתקופה מאוד לא קצרה של האטה (בעיקר דווקא ב-2009). בשביל הפרופורציות נבהיר שבארץ אנחנו לא צופים חזרה למיתון של 2001-2003, אבל במפורש האטה. ועם לא די בכך, לראשונה מזה שלושים שנים בערך, תלווה ההאטה העולמית באינפלציה גבוהה יחסית. בשביל הפרופורציות נבהיר שלא חוזרים לאינפלציה הדו-ספרתית שהיתה כאן עד סוף שנות התשעים, ובטח לא לאינפלציה התלת ספרתית שהיתה עד לאמצע שנות השמונים, אבל כן לאינפלציה גבוהה יותר.



האחריות לנפילות בשוקי המניות ביום חמישי הוטלה על גולדמן שהוציאו המלצת "מכירה" לסיטי ול-GM. מנית GM ירדה בעקבות זאת ב-10% ביום, לרמתה הנומינלית הנמוכה ביותר ב-53 שנים. לא נעים. מחירה של סיטי בשפל של עשור. גולדמן הואשמו בירידות החדות של סוף השבוע, ובאותה הזדמנות גם בעלייה החדה במחירי הנפט, שכזכור, תפסה תאוצה אחרי שגולדמן נתנו תחזית שעד ה-4/7 יגיע מחירה של חבית ל-150 דולר.



ה"פרים" טענו שדווקא המלצת המכירה של גולדמן, היא סימן לזה שהסיפור כבר בתחתית: גולדמן מורידים המלצות כדי לאסוף את הסחורה בזול. ממש. אותם "פרים" מרוטים טענו גם שיתכן שהעובדה שאנחנו בסוף רבעון השפיעה גם כן על הרצון של החברות להגדיל מזומנים (תוך כדי מכירת מניות). יש עם זה רק בעיה אחת, המזומנים שהתקבלו עם מכירת המניות, הושקעו בחוזים על סחורות.



ביום שישי הצטרפו לזה גם תחזיות לעוד מחיקות בסקטור הפיננסי בעקבות הורדת הדירוג למונולויין (מבטחי האג"ח), והודעה של מודי'ס שהם בוחנים הורדה של דרוג החוב של מורגן סטנלי. וגם העובדה שמדד אמון צרכנים של מישיגן רשם את הרמה השלישית בנומכה מאז הוחל במדידה לפני 56 שנים, לא עזרה.



הנפט והדולר



השוק שרק לפני שבועיים נתן 40% הסתברות להעלאת ריבית הפד כבר בישיבה ביוני (שהיתה), חושב עכשיו שלנוכח ההאטה על גבול המיתון הצפויה בארה"ב והבעיות הנמשכות במגזר הפיננסי, זה לא יקרה כל כך מהר. התוצאה הלא מפתיעה: ירידה בתשואות והחלשות של הדולר, שהובילה בתורה ? ביחד עם שטפונות במיד-ווסט האמריקאי ? לעליה במחירי הסחורות החקלאיות והאנרגיה.



לעליה במחיר הנפט לשיא חדש של מעל 140 דולר (במהלך המסחר עבר גם את ה-142 דולר), אחראיות גם התבטאות של אחד מראשי אופ"ק שאמר שמחיר הנפט יגיע ל-150-170 דולר הקיץ, יירד בהמשך השנה ובכל מקרה אינו צפוי להגיע ל-200 דולר. בנוסף, בניגריה עדיין יש מהומות שגרמו לירידה בתפוקה. החשש לתקיפה אמריקאית/ישראלית של איראן (יצרנית הנפט השניה בגודלה באופ"ק) עדיין שריר וקיים, ולבסוף, התבטאות של ראש חברת הנפט הלובית שאמר שהם עשויים לקצץ את תפוקת הנפט שלהם, בגלל שאין בעית היצע בעולם.



בינתיים, שורה הולכת ומתארכת של אינדיקטורים ממדינות מתפתחות מצביעה על סימני האטה כלכלית. מחירי הנפט לא יוכלו לעלות עוד הרבה בקצב הזה, אבל זה גם מה שאמרנו כבר לפני איזה 30$.



הדולר כבר עלה ל-1.573 לאירו, והוא לא מאוד רחוק מהשיא של כל הזמנים שנקבע לפני חודשיים בערך (1.60 דולר לאירו). אנחנו מתקרבים לנקודה בה הדולר החלוש הופך להיות בעיה מספיק גדולה בשביל שנגידי הבנקים יצטרכו לחשוב ברצינות מה עושים איתה. הבעיה? ומי כמונו מכיר אותה ? זה שיש מעט מאוד שאפשר לעשות עם מהלכי מטבע. להתערב במסחר זה נחמד וגם נעשה בעבר כדי להחליש את הדולר וגם כדי לחזקו, אבל בכלל לא ברור שזה יעבוד, ובכלכלה - מה שלא עובד, רק מחמיר את המצב.



בניגוד לעבר, אז דחיה בהעלאת הריבית (או הקדמת הפחתתה) עבדו לטובת התחום הסולידי בישראל, הדיסקט היום הוחלף. נכון שדולר חלש עדיין קצת עוזר כאן להקלת האינפלציה (הדגש על "קצת"), ונכון גם שתשואות נמוכות בארה"ב קצת עוזרות לתשואות השקליות כאן (אותו דגש), אבל רק כאשר גם האמריקאים וגם האירופאים יתחילו להעלות את הריבית, תתחיל בועת הסחורות להתרוקן מאוויר. כרגע, עדיפה לנו העלאת ריבית מהירה בארה"ב ובאירופה שתרגיע את האינפלציה העולמית, ובתוך כך תעמיק ותאריך את ההאטה הכלכלית העולמית, על פני האופציה של שמירה על הצמיחה במחיר אינפלציה גבוהה ומתמשכת. סכנת המיתון בארה"ב חזרה - הפעם, לא בגלל הסאבפריים, אלא בגלל הנפט.



מתפתחת פה הצגת תכלית מעניינת של הסוגייה כלכלית הידועה בשם "הנוסע החופשי" (שזה כמעט כמו נוסע מתמיד, רק בלי שידרוג).



תזכורת מימי תואר ראשון: בעית "הנוסע החופשי" בכלכלה, היא הבעיה של המוצרים הציבוריים. דוגמא קלאסית היא שירותי בטחון. גם פרט שלא ישלם מיסים, יזכה לקבל את שירותי הביטחון בדיוק כמו שיקבלם מי ששילם מס. הנה הדוגמא האקטואלית: כאשר האמריקאים והאירופאים יתחילו להעלות את הריבית, כל שאר מדינות העולם יהנו מהירידה מההאטה באירופה ובארה"ב, שתפחית את הביקושים לנפט, בעוד שאת מחיר העלאת הריבית ישלמו בעיקר האירופאים והאמריקאים. כל עוד הם לא מעלים ריבית, אנחנו צריכים לייצר האטה כאן.



והנה סיפור שרחוק מלהיות קוריוז ? תמונה של מונה נמכרה בסוף השבוע ב-80 דולר מיליון. בועה במחירים של חפצי אומנות היא בדיוק כמו בועה במחירים של נדל"ן או במחירי מניות או במחירי סחורות. בכל אחד מהמקרים הללו נדרשת נזילות גבוהה כתנאי הכרחי להתפתחותה של בועה; בכל אחד מהמקרים הללו הבועה מתנפחת בעקבות רכישות שמונעות על ידי הציפיה לעליה עתידית במחיר ולא כתוצאה מהערכה שהתזרים המהוון של הדיבידנד/שכ"ד שווה את המחיר.

יש גם חדשות טובות



נתון שפורסם ביום שישי וזהר בחיוביותו היה השינוי בהכנסה הפרטית של הצרכן האמריקאי במאי ? עליה של 1.9% לעומת צפי לעליה של 0.4% בלבד. חריג לחלוטין עד שנזכרים בצ'קים של החזרי המס שניתנו. עד סמוך לסוף יוני הועברו בערך 70 דולר מיליארד מתוך תוכנית כוללת להחזרת 150 דולר מיליארדים. נזכיר, שמדובר בצ'ק על סך 600 דולר ליחיד ועוד 300 דולר לכל ילד במשפחה של משלמי מיסים, שמטרתם להעלות את הצריכה הפרטית ולהקל את ההאטה.



אבל אין טוב בלי רע, ולמרות שההכנסות גדלו הרבה יותר מהצפי בזכות הצ'קים, הוצאות משקי הבית עלו בשיעור דומה לצפי, 0.8% (לעומת צפי ל-0.7%). בינתיים, ההערכות הן ששני מיליארד דולר מתוך ה-70 שכבר הועברו, הלכו לגובי החובות של המשכנתאות וכרטיסי האשראי.



פסגות - מערך מאקרו ואסטרטגיה