הלבנת ההון בבנק הפועלים: בית המשפט המחוזי בתל אביב אסר להעיד פקיד מחשש שינסה לרצות את המדינה

באחרונה החל משפט ההוכחות היחידי בפרשת הלבנת ההון בסניף הירקון בתל אביב. שני פקידי בנק ושלושה לקוחות מואשמים בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. איתמר מליח, הממונה על יישום חוק איסור הלבנת הון בסניף, נחקר במשטרה כחשוד לפני שלוש וחצי שנים. ביום חמישי שעבר אמור היה להתחיל להיחקר כעד תביעה מרכזי מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה. בצעד יוצא דופן התייצבה באת כוחו, עו"ד יעל גרוסמן, בתחילת הישיבה וביקשה מבית המשפט להימנע מהעדת העד בשלב זה.



לפני מספר שבועות פנתה גרוסמן לפרקליטות כדי לברר אם יוגש נגד מליח כתב אישום. ואולם, רק ביום רביעי שעבר, יום לפני שאמור היה להעיד, עידכנה הפרקליטות את גרוסמן כי לא יוגש נגד מליח כתב אישום בנוגע לפרשת הדסק הצרפתי. ואולם נאמר לה, כי עדיין לא התקבלה החלטה אם להעמידו לדין בעניינים האחרים הנובעים לפרשת הלבנת ההון בסניף, בדגש על מעורבותו לכאורה בחקירת הדסק האנגלי והדסק הרוסי. ביום רביעי הוזמן מליח לרענון זיכרון בפרקליטות לקראת עדותו ורק אז נודע לו כי לא יועמד לדין בעניין הדסק הצרפתי.



גרוסמן טענה כי אפשר להניח שבחקירתו בבית המשפט יישאל מליח לגבי תפקידו בסניף באופן כללי, דרגת הפיקוח על העובדים ולא רק על אופן הטיפול הספציפי בדסק הצרפתי. עורכי הדין של הנאשמים, יהודה וינשטיין, נתי שמחוני, יחזקאל ביניש ואמנון זכרוני הצטרפו לבקשה. נציגת הפרקליטות, עו"ד אתי בן דור, הצהירה כי יינתן למליח חיסיון מפני הפללה עצמית והוא יוכל להתבטא באורח חופשי.



הקושי להעיד את מליח הוא כפול: מצד אחד, הוא יכול להיתפס כמנסה לרצות את הפרקליטות כדי שלא תגיש נגדו כתב אישום. מצד שני, אם לא ירצה את הפרקליטות, עדותו יכולה, לתחושתו, להביא להעמדתו לדין.



השופט ח'אלד כבוב הסביר כי לנוכח חוסר הבהירות לגבי מידת המעורבות של מליח בפרשיות נוספות "קיים חשש שעדותו של העד תהא נגועה משום חוסר ודאות לגבי מעמדו". בנוסף הבהיר כי חשיבות העד נובעת מעצם תפקידו ואין זה משנה באיזה דסק מדובר. "קיים חשש שהעד יקשור בין עדותו היום לבין ההחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשיות אחרות, אם לאו", אמר.



כבוב אינו מותח ביקורת ישירה על הפרקליטות. לדבריו, חקירת העד מליח הסתיימה לפני יותר מ-3 שנים: "העיכוב לגבי מעמדו של העד הוא פועל יוצא של שיקולי הפרקליטות". בהמשך כתב: "בנסיבות חריגות של מקרה זה, מעמדו של עד שטרם הוחלט אם יוגש נגדו כתב אישום אם לאו, הוא רגיש ביותר ומחייב זהירות רבה אף מעבר לזהירות המתחייבת מעדותו של עד שהוא נאשם בתיק אחר, וזאת משום קיומו של חשש סוביקטיווי ש'התמורה' שהעד יזכה לקבלה אם יירצה בעדותו את רשויות התביעה היא משמעותית ומכרעת מבחינתו - הגשת כתב אישום לבין סגירת תיק חקירה". לפיכך, אסר השופט על העדת העד עד שייקבע מעמדו בתיק.



גרוסמן מסרה בתגובה: "אני חושבת שהעובדה שבמשך שלוש וחצי שנים לא התקבלה החלטה אם להעמידו לדין היא עוול שקשה לחיות אתו. הזימון כעד תביעה בנסיבות אלה הוא עוול כפול ומכופל. אני שמחה שבית המשפט מנע את העוול השני".



שמחוני, המייצג את אחד מפקידי הבנק אמר בציניות: "זהו שיפור מרנין, כי באשר ליתר העדים, התקבלה ההחלטה באשר למעמדם דקות ספורות לפני שעלו להעיד. זו תופעה בלתי נסבלת שלמעלה משלוש שנים לא ניתן היה לקבל החלטות מושכלות בעניינם של האנשים וצריך להקפיא את ההחלטה עד ערב מתן עדותם. מה השתנה בחומר הראיות לגביהם מאז ועד עתה?".



ממשרד המשפטים נמסר כי "חלק מהעדים קיבלו מכתבים על מעמדם בתיק, חלק אחר עודכן במהלך רענון הזיכרון שנערך בסמוך למתן עדותם. ישנם עדים נוספים, כמו העד איתמר מליח, שקיים חשד שהם מעורבים בפרשיות נוספות, שטרם התקבלה החלטה סופית על מעמדם בכלל בכל תיק בנק הפועלים".
(פ 40346/05)