"לאנליסט שלא היה סוחר בעברו חסר משהו", אומרת מנכ"לית בית ההשקעות אופנהיימר, אביבית מנה-קליל, על רקע המסכים בחדר המסחר. השעה היא עשר בבוקר, והחדר כמעט חף מפעילות. כשמנה-קליל והחצי השני שלה, המנכ"ל המשותף הראל גילאון, נשענים על הרהיטים הצופים על ימה של תל אביב, נדמה כי את הטירוף והזיעה של שוק ההון של תל אביב, הסואנת עכשיו תחתיהם הם החליפו ברכבת לילה לפאריס, ניו יורק או לונדון. באופנהיימר מרגישים חו"ל.
באופנהיימר, העוסק בשירותי ברוקראז' ומחקר על שווקים זרים, מברכים על ההפניה של נתחים גדולים יותר מניהול ההשקעות בישראל לחו"ל. "המגמה היא חד-משמעית: החוצה. 15% מהנכסים המנוהלים על ידי חברות הביטוח כבר מצויים בחו"ל", אומרת מנה-קליל, וגילאון ממשיך: "כל המחקרים מדברים על אותה תשואה בסיכון קטן יותר. גם אם המשקיע הקטן לא מבין בשוקי ההון הזרים, החשיפה והפיזור מוכיחים את עצמם".
גילאון לא מתכחש לעלייה החדה בשער השקל בשנה האחרונה - שהפכה השקעה בכל מקום אחר להפסד בשקלים - אך הוא מביט קדימה: "השנים האחרונות בישראל היו מצוינות, ומי שיצא לחו"ל בדרך כלל לא הצליח להכות מדדים ישראליים, אבל בגלל עליית השקל מי שייצא לחו"ל כיום יכול לקנות אותו נכס ב-30% הנחה לעומת השנה שעברה. שאל כל אנליסט בישראל, והוא יגיד לך שהדולר צפוי להתחזק השנה".
באופנהיימר לא אופטימיים לגבי השווקים המתעוררים, למעט יוצאת מהכלל אחד, השוק הרוסי. שנהנה לדברי גילאון, ממחירי הנפט הגבוהים".
קנדה כמעצמת נפט
באופנהיימר טוענים שהנפט משחק תפקיד מפתח בכמה מדינות. מנה-קליל מציגה גרף עם ביצועיהם הפיננסיים של שוקי המניות העולמיים: "ישנה קורלציה גבוהה מאוד בין שוק המניות הקנדי לשווקים המתעוררים, בגלל חשיפה גבוהה למחירי הנפט והמחצבים בקנדה", היא אומרת. "הנפט בקנדה יקר להפקה, אך ברגע שמחירו חוצה את סף ה-50 דולר לחבית, הפקתו הופכת לכלכלית, וקנדה הופכת למעצמת נפט".
למנה-קליל יש גם דעה ברורה מאוד לגבי מחירו התלת-ספרתי של הנפט. "מחירו הכלכלי של הנפט הוא לא יותר מ-60 דולר. כוחות שאינם כלכליים, כמו פעילות של ספקולנטים שאינם משתמשים כלל בנכס הבסיס, משפיעים כיום על מחירו", היא אומרת. "אם לפני עשר שנים שליש מהמסחר בנפט היה ספקולטיווי, כיום מדובר בשני שלישים".
גילאון מחדד את הנקודה הכואבת של הכלכלה העולמית: "מספרים לנו על מאה מיליון הודים שקונים אופנוע וצריכים נפט, אבל למעשה בעוד שמחיר הנפט הוכפל בשנה האחרונה, הצריכה כמעט שלא השתנתה". את הטירוף בשוקי הנפט והסחורות מייחסים גילאון ומנה-קליל בעיקר לנזילות עודפת שנוצרה במערכת בעקבות הביטחונות בשיעור של 10% בלבד הנדרשים ברכישת מכשירים פיננסיים העוקבים אחר שוק הסחורות, וכן להסרת חסם רגולטורי שמאפשרת בשנתיים האחרונות לקרנות הפנסיה האמריקאיות להשתתף בחגיגת הסחורות.
את הספקולציות האלה, מאמינים המנכ"לים, יכול הממשל האמריקאי לסיים ברגע אחד: "לפני כחודש הופיעו ארבעה אנליסטים בכירים מתחום האנרגיה בקונגרס האמריקאי, וטענו כי העלאה של 5% (ל-15%) בביטחונות לרכישת מכשירים פיננסיים על שוק הסחורות תגרום בתוך חודש בלבד להתרסקות מחיר הנפט ב-50%", אומר גילאון.
מלחמת סין ארה"ב
יש לו גם תיאוריה קונספירטיווית משלו המסבירה מדוע האמריקאים אינם עושים כך: "הסינים משאירים את המטבע שלהם מקובע לדולר בשווי נמוך משוויו האמיתי ופוגעים בתעשייה האמריקאית. בתגובה, האמריקאים מורידים את ערך המטבע שלהם ומריצים את מחירי הסחורות מעלה". בדרך זו, טוען גילאון, "האמריקאים מעלים את מחירי התשומות של התעשייה הסינית והופכים אותה לפחות תחרותית".
את הקריאות האמריקאיות לסעודים להגביר את התפוקה רואה גילאון כמלים ריקות המכוונות לדעת הקהל. "אחרי הכל, כדי לפתור את הבעיה אתה צריך לפגוע במקור הבעיה - ומקור בעיית מחירי הנפט הוא העובדה שמספקים כסף זול לספקולנטים. לא יכול להיות שכל פיפס של מורדים בניגריה יקפיץ את הביקוש לנפט - ברור שמדובר בספקולציה".
על רקע המשבר בכלכלה הגדולה בעולם ממליצים המנכ"לים דווקא על השקעה בשוק המניות האמריקאי. "בארה"ב ניתן למצוא חברות בעלות קופת מזומנים דשנה, המוכרות יותר מ-50% מהמחזור שלהן מחוץ לגבולותיה ונהנות מהיחלשות הדולר", אומרת מנה-קליל. "זה לא אומר שהשוק האמריקאי לא ימשיך לסבול מאינדיקטורים שליליים, אלא שהשוואה בין המשבר הנוכחי למשבר שעברה הכלכלה האמריקאית בתחילת שנות ה-80 מראה כי האינדיקטור הקריטי ביותר ליציאה מהמשבר הוא התחלות הבנייה. ברגע שהן יתחילו לעלות, נדע כי ארה"ב יוצאת מהמשבר, גם אם ימשיכו להתפרסם נתונים שליליים נוספים".
על תמונת העתיד הוורודה מוסיף גילאון, שמסביר כיצד עבד ההיזון החוזר שהוביל למשבר הנוכחי: "ריביות נמוכות בכל העולם - בתוספת מסחר אלקטרוני, נוחות, זמינות ועומק חדש של השווקים הפיננסיים שנוצר על ידי קרנות גידור - תידלקו גל של עליות בכל העולם, שתידלקו בתורן עליות נוספות". לטענת גילאון, הביקוש למכשירים פיננסיים מגובי משכנתאות בשיא בועת הנדל"ן האמריקאי הוביל לכך ש"ב-2006 כבר לא נמצאו אנשים שייקחו משכנתאות חדשות שאותן אפשר יהיה להפוך למכשירים פיננסיים חדשים".
ברננקי הציל את אמריקה
"האמריקאים לקחו את ליבת המשכנתאות, עטפו אותה באריזת מתנה ומינפו את החשיפה לנכס הבסיס", ממשיכה מנה-קליל. "ברגע שהוצאת לבנה אחת ממבנה כה ממונף הפירמידה מתמוטטת, כפי שאכן היה".
אחרי שגרינספאן הכניס את האמריקאים למשבר, ברננקי, יורשו כנגיד הבנק המרכזי האמריקאי וכפי שמוסיף גילאון, "מומחה עולמי למשבר הכלכלי ביפאן", הציל אותם. "הנדל"ן התרסק, החברות הפיננסיות סבלו, אך ננקטו צעדים מיידים", אומר גילאון. "ברננקי הוריד את הריבית בידיעה שהוא יוצר אינפלציה, מוריד את ערכו של המטבע ובנוסף מציל את בר סטרנס כדי לעצור משבר כלכלי נוסח יפאן" - זאת בניגוד למצב ביפאן, שבה "כשהתחיל המשבר (בשנת 90'), הבנק המרכזי היפאני העלה ריבית ולא הוריד ריבית, כדי לעצור את האינפלציה, והתוצאה - הם מצויים במשבר עד היום", מסביר גילאון.
"מבחינת אסטרטגיה ארוכת טווח, ישנם כיום סקטורים בשוק האמריקאי שנסחרים במחירי מציאה - בעיקר סקטור הבריאות, שנהנה בתקופת האטה מיציבות רווחים ושגשוג על רקע היחלשות מגזרים אחרים, וזוכה בשל כך להקצאה של השקעות", אומרת מנה קליל.
שלושה סקטורים נוספים שמומלצים על ידי גילאון (בשל מאפיינים שונים מאלה של מגזר הבריאות אך דומים זה לזה) הם "אנרגיה, תעשייה וטכנולוגיה - שלושתם מתאפיינים בחשיפה גלובלית למקומות שככל הנראה צמיחתם היחסית בשנה הקרובה תהיה מהירה משל ארה"ב, נהנים מדולר חלש ואינם קשורים בצורה כלשהי למשבר הפיננסים או הנדל"ן".
למרות ההסתייגויות ממליצים באופנהיימר על שווקים מתעוררים וארה"ב, ונקודתית על שוקי המניות בקנדה ובשוודיה. קנדה, כפי שהדגיש גילאון, נהנית מהעלייה במחירי הנפט והמחצבים, ואילו שוודיה עוברת תקופה של רפורמות כלכליות הכוללות הפרטה מואצת של חברות והורדות מסים, האמורות לסייע לצמיחת המשק השוודי.
"יש הרבה מאוד סיכונים באירופה, שנפגעה מחוזקו היחסי של היורו", אומרת מנה-קליל, ולראיה מצביעה על ירידה של 5% ביצוא לסין ברבעון הראשון של 2008, אל מול צמיחה מהירה ביצוא לסין משאר העולם.
"עיקר הפוקוס של האירופאים עד היום היה האינפלציה, ולכן הם לא עברו תהליך של הורדת ריבית ונותרו מאחור", מסכם גילאון.
בזירת המט"ח צופה גילאון שינוי מגמה שינבע משינוי במדיניות הנגיד האמריקאי. "עליות ריבית שצפויות להגיע לכלכלה האמריקאית יובילו להתחזקות הדולר מול השקל", הוא אומר, ומנה-קליל מוסיפה: "גם ירידה של 10% במחיר הנפט תוביל להתחזקות הדולר.
"המשקיע הבינלאומי שמסתכל על ישראל רואה סיכונים כמו ריבית שעולה ושקל שהתחזק יותר מדי, שאולי מזמין התערבות רגולטורים שתתקן אותו", אומר גילאון ומסכם: "אחרי הכל, השקל לא יכול להמשיך לאורך זמן כמטבע החזק בעולם".
המומלצות: סיסקו, אוקסידנטל והאניוול
>> כשמדובר במניות ספציפיות, אביבית מנה-קליל, המנכ"לית המשותפת באופנהיימר, ממליצה על סיסקו: "סיסקו היא חברה הנהנית ממובילות גלובלית בתחום תשתיות התקשורת לאינטרנט ופועלת בעיקר במגזר העסקי, שנפגע פחות מהמגזר הצרכני מהמשבר בכלכלת ארה"ב. מנה-קליל מדגישה את "קופת המזומנים הדשנה של החברה והמכפיל הנמוך יחסית, 14 שבו היא נסחרת, על רקע שיעורי צמיחה דו-ספרתיים".
בתחום האנרגיה, החברה המומלצת על ידיה היא אוקסידנטל העוסקת בתחום הפקת הנפט והגז. "החברה, הפועלת בארה"ב ומחוץ לה, פעילה בעיקר בתחום ההפקה ושלא כחברות נפט אחרות, חשופה במידה מועטה בלבד לשינויים התכופים במרווחי הזיקוק", אומרת מנה-קליל ומספרת כי לחברה "רזרבות גדולות של שדות נפט לא מנוצלים בדרום אמריקה ובמדינות המפרץ הפרסי.
"תמחורה של החברה נמוך מאוד", מציינת מנה-קליל. "היא נסחרת במכפיל 9 על 2008 ומכפיל תזרים מזומנים של 7, כל זאת על רקע צמיחה צפויה של 70% ברווח שנובעת ממחירי הנפט המפולפלים".
החברה התעשייתית הראויה ביותר להמלצת השקעה בעיני מנה-קליל היא חברת האניוול (Honeywell). "החברה עוסקת במתן פתרונות שליטה ובקרה למגוון ענפים תעשייתיים, תחום הנהנה מביקושים ערים ברחבי העולם, וכן מחשיפה גלובלית ופיזור הכנסות בין לקוחות בענף התעשייה האווירית, הנמצא בתנופה חזקה".
"הממשל האמריקאי יכול להוריד את מחיר הנפט ב-50%. הוא פשוט לא רוצה"
רותם סלע
30.6.2008 / 8:50