המיליארדר שלדון אדלסון גיבש החלטה להשתמש בהשפעתו הפוליטית כדי להדיח מתפקידו את ראש הממשלה אהוד אולמרט, והוא תורם גדול לכמה ארגונים יהודיים הפועלים נגד ממשל אולמרט - כך קובע המגזין "ניו יורקר" בכתבת פרופיל ארוכה הסוקרת את קשריו הפוליטיים של שלדון אדלסון, האיש השלישי בעושרו בארה"ב ובעל החינמון "ישראל היום", ואת האימפריה הכלכלית שבשליטתו.
לפי המגזין, הכתבה על אדלסון, שמתרחק בדרך כלל מתקשורת, זכתה לתשומת לב רבה בלאס וגאס, שבה מוכר אדלסון בזכות אתרי הנופש וההימורים שבבעלותו. הכתבה אינה עוסקת בעסקיו של אדלסון בווגאס, אלא בהשפעתו הפוליטית בישראל ובארה"ב. כך למשל, מתוארים בכתבה ניסיונותיו למנוע מפוליטיקאים אמריקאים ללחוץ על ישראל לקדם את תהליך השלום. "ניו יורקר" מתאר כיצד נפגשו אדלסון וקבוצה של תורמים רפובליקאים באוקטובר שעבר עם הנשיא ג'ורג' בוש, בשעה ששרת החוץ של ארה"ב, קונדוליסה רייס, אירגנה ועידה בארה"ב לזירוז חידוש תהליך השלום הישראלי-פלשתיני.
לטענת העיתון, אדלסון, המתנגד נחרצות לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, אמר לבוש כי רייס מקדמת את האג'נדה שלה עצמה ולא את זו של הנשיא, וכי היא "תהרוס אותו" אם ייתן לה להמשיך לקדם את תהליך השלום.
אדלסון סיפר למכר שלו, כי בתגובה לדברים כרך בוש את זרועותיו סביב אדלסון וסביב אשתו מרים, ואמר לה: "תגידי לראש הממשלה שלכם שאני צריך לדעת מה נכון בשביל העם שלכם - משום שבסופו של יום, המדיניות שלי, ולא של קונדי, היא זו שתקבע".
המגזין מציין כי ייתכן שמקרה זה תרם לגיבוש החלטתו של אלדסון לנסות ולהדיח מתפקידו את ידידו לשעבר אולמרט, שאותו הוא רואה כבוגד בעקרונות הליכוד - ולהחזיר לשלטון את בנימין נתניהו.
בתקרית אחרת, מדווח "ניו יורקר", היתה אמורה שרת החוץ ציפי לבני להופיע לצדו של ראש ממשלת הרשות הפלשתינית, סלאם פיאד, בכנס של מרכז סבן למדיניות במזרח התיכון שבמכון ברוקינגס האמריקאי. אדלסון התקשר לחיים סבן, יו"ר המושב, וביקש ממנו לתרום לקמפיין שהוא מארגן נגד ממשלת אולמרט. סבן סירב, ואדלסון האשימו במימון מחקר אנטי-ישראלי.
ההימור של מקאו
"ניו יורקר" שוטח את תחילת הרומן שבין אדלסון למקאו והשלטונות בסין. ביולי 2001 נפגש אדלסון עם סגן ראש ממשלת סין, צ'יאן קיצ'ן, ועם נשיא לאס וגאס סנדס, חברת ההימורים של אדלסון, ביל ויידנר. את הפגישה יזם ידיד של אחיו של שלדון, לני אלדסון - איש העסקים ההונג קונגי ריצ'רד סואן, שהיה בעל קשרים לשלטונות הסיניים.
אדלסון אמר לסואן כי חוזה הימורים בסין הוא "היהלום שבכתר", ותיאר את עצמו כאדם בעל חזון ו"רצון להותיר חותם ברור על ספרי ההיסטוריה". לאחר שהתרשם, שאל צ'יאן את אדלסון: "כמה חדרים תוכל לבנות במקאו?". אדלסון השיב כי הדבר תלוי בכמה אנשים יוכלו להגיע לשם, וצ'יאן ענה: "כמה אתה רוצה?".
כעבור שלוש שנים הגיעו המהמרים הראשונים לקזינו סאנדס מקאו, שעלות הקמתו היתה 265 מיליון דולר. בתוך שנה החזיר לעצמו אדלסון את ההשקעה. עד סוף 2006 היתה מקאו לבירת ההימורים של העולם, וב-2007 נפתח קזינו נוסף - ונישיאן מקאו - בעלות של 2.4 מיליארד דולר. מאז פתיחת הקזינו הראשון במקאו הוכפל הונו של אדלסון פי 14.
"ב-63 שנותי, ביותר מ-50 עסקים שונים, פרצתי את הדרך ושיניתי את הסטטוס קוו", אמר אדלסון במארס, בעת קבלת פרס ממכון וודרו וילסון. אדלסון, שהתחיל את דרכו במכירת עיתונים ברחוב בגיל 12, חווה גם כמה כישלונות בדרך - ואולם ב-79', עם השקת תערוכת המחשבים האישיים קומדקס, הוא הצליח לעלות על גל ההצלחה.
שותפו בקומדקס, ג'ייסון צ'אדנופסקי, אמר על אדלסון: "מאז שהיה איש עסקים צעיר, הגישה של שלדון היתה 'להשקיע מיליונים, ולעולם לא להתפשר'". ב-89', מתוך חזון להפוך את לאס וגאס לא רק לזירת בידור, אלא גם לזירת עסקים, רכש אדלסון את מלון סנדס הישן והקים את אחד ממרכזי הכנסים הגדולים בארה"ב. אף כי הממסד המקומי לעג לו, התברר עד מהרה החזון של אדלסון כנכון.
שאיפות בעולם העיתונות
"ניו יורקר" דיווח על ניסיונו הכושל של אדלסון ב-2006 לרכוש את עיתון "מעריב" ועל ההשקה הכושלת של החינמון "ישראלי". לגבי החינמון "ישראל היום" שבבעלותו, מזכיר המגזין האמריקאי את הכינוי "ביביתון" שדבק בו, בשל הערכות כי העיתון משמש כלי לעמדותיו של נתניהו.
מייקל שטיינהארדט, ידידו של אדלסון וממייסדי פרויקט "תגלית", אמר על ניסיונותיו של אדלסון לחדור לעולם העיתונות הישראלי כי "הדבר לא נעשה על מנת להרוויח כסף, אלא מכיוון ששלדון הוא אידיאולוג. אכפת לו מדברים שקשורים לנפש, לא לפנקס הצ'קים".
עוד מצטט "ניו יורקר" אקדמאי ישראלי, שנותר בעילום שם, שאמר: "'ישראל היום' טוענים כי יש צורך בעיתונות הוגנת ומאוזנת - בדומה לרשת פוקס ניוז בארה"ב. אך למעשה מטרת העיתון היא להביא לבחירתו של נתניהו לראשות הממשלה".
בנוסף מציין "ניו יורקר" כי אם יצליח אדלסון לרכוש את "מעריב", הדבר עשוי לאלץ את "ידיעות אחרונות" לצאת להנפקה, כדי לגייס מספיק כספים לתחרות באדלסון ובעיתוניו.
שאיפותיו של אדלסון בעולם העיתונות לא מסתיימות בישראל. באחרונה פנה אדלסון לאיל הנדל"ן סם זל, הבעלים של מו"לית העיתונים טריביון, בהצעה לשותפות בחברה. זל סירב בנימוס. בנוסף אמרו כמה מקורות ל"ניו יורקר" כי אלדסון מעוניין לרכוש גם את "לאס וגאס רוויו ג'ורנל".
"שלדון אידיאולוג - לא איכפת לו מפנקס הצ'קים"
TheMarker
30.6.2008 / 9:14