בנק המזרחי ישלם פיצוי של 147,500 שקל בשל העברת סכום מחשבון של לקוח לחשבון של בן משפחה ללא אישור

בנק המזרחי חויב לשלם לבעלי חשבון בסניף בפתח תקוה 147,500 שקל בגין העברת סכום לחשבון של בן משפחה ללא אישורם; כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב.



בשנים 2001-2000 חתמו בני זוג על ערבויות להבטחת אשראי שהועמד לבנם, בעל עסק ליבוא גרביים, בסכומים של 200 אלף שקל, 580 אלף שקל ו-540 אלף שקל.



בני הזוג חתמו על כתב קיזוז, המאפשר לבנק למשוך כספים מתוך חשבון הערב ישירות אל חשבון החייב, וזאת כדי להבטיח את כיסוי החוב באופן ישיר.







ב-2002 פרע הבן הלוואה בסך 462 אלף שקל בחשבונו, ובמקביל הועברו לחשבונו 530 אלף שקל מכספי הפיקדון השקלי של בני הזוג כדי לכסות את המינוס.



בני הזוג, באמצעות עו"ד משה סיון, טענו כי הכסף נלקח מהם שלא כדין ולפיכך ביקשו לחייב את הבנק להחזירו. סכום התביעה הוגבל ל-330 אלף, משום שאת סכום הערבות הראשונה, בסך 200 אלף שקל, התכוונו בין כה לשלם בעבור חובות הבן.



לטענת התובעים, הבנק העמיד אותם מול עובדות מוגמרות: את העברת הכספים מחשבונם לחשבונו של בנם ביצע הבנק על סמך בקשת הבן, מבלי לקבל מראש את הסכמתם - ומבלי שתינתן להם אפשרות להיכנס לנעליו ולפרוע את החוב בתנאי פריסה.



שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נורית רביב, מותחת ביקורת נוקבת על ההתנהלותו המשפטית והמקצועית של הבנק. לדידה, הבנק שינה גרסאותיו: תחילה נאמר במכתב לתובע כי בעת ביקורו בסניף עידכנו אותו על העברת הכספים - ואילו במשפט, טען הבנק שבני הזוג והבן ביקשו להעביר סכום של 530 אלף שקל מחשבונם לחשבונו של הבן. לפי השופטת, הקדמת הפירעון עלתה לבני הזוג כ-20 אלף שקל, ולכן האפשרות שהם היו מודעים לה היא "קלושה ביותר, אם לא ממש אפסית".



הבנק טען שבמקביל לטופס פירעון מוקדם שנחתם על ידי הבן, חתם גם האב על בקשה לפרוע את הפיקדון השקלי. בנוגע למסמך המאשר זאת, כתבה רביב: "בצדק זכה בפני מנהלת הסניף לכינוי 'הטופס המצ'וקמק הזה'". לדבריה, הטופס שהציג הבנק אינו נושא תאריך. בשולי הטופס, כאילו לשם תזכורת, רשום שם התובע ולידו תאריך - ה-8 במארס 2002.



עוד הוסיפה השופטת כי "הבנק התנהל בעניין זה ברשלנות כשהוא מסתמך על הבן ונוטל ממנו בקשה בכתב, אך אינו דואג לקבל מבעוד מועד את ההסכמה המפורשת של בני הזוג התובעים לביצוע המהלך שרוקן כמעט את כל הכספים שבחשבונם, ואף גובה מהם את עלות הפירעון המוקדם - הכל מבלי להעמיד אותם על קיומה של אפשרות אחרת העומדת להם לפי החוק, להיכנס לנעליו של הבן ולסלק את החוב בתנאים המקוריים".



חרף דבריה החריפים, לשופטת ברור כי לו נהג הבנק כשורה היה על התובעים לשלם את החוב, אם בהדרגתיות ואם בעזרת הבן. לפיכך, החליטה על השבה חלקית של רבע מהסכום שנטל הבנק - 132,500 שקל בצירוף ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 15 אלף שקל.



מהבנק נמסר בתגובה כי פסק הדין עדיין נלמד.



(א 52845/05)