לא לאיחוד הרשויות המקומיות

אחד הממצאים המפתיעים העולים מניתוח גורמי המשבר הכלכלי ברשויות המקומיות נוגע להשפעת גודל אוכלוסיית היישוב. נמצא, שישובים קטנים חשופים לסכנה של משבר כלכלי כמו יישובים גדולים. בדיקה מקיפה של מצב הרשויות המקומיות בישראל מלמדת כי הסיכויים של יישוב קטן להיקלע למשבר אינם שונים באופן מובהק מאלה של יישוב גדול בעל מאפיינים חברתיים, כלכליים ופוליטיים דומים. ממצא זה מעמיד בספק את התועלת של איחוד רשויות מקומיות, ומעורר שאלה לגבי חיוניות המאמץ שהושקע בסוגיה זו.

תוכנית האיחוד, שהופעלה בישראל ב-2003, אינה המענה המתאים למשבר ברשויות המקומיות. מחקר שישמש בסיס לדיוני פורום קיסריה הקרוב, מראה כי איחוד רשויות מקומיות אינו צפוי להביא לחיסכון בהוצאות ביישובים שאוכלוסייתם גדולה מ-7,000 תושבים. ההוצאה לתושב ביישובים אלה דומה בכל הרשויות המקומיות, ללא קשר לגודל האוכלוסייה. למעשה, קיים ספק לגבי החיסכון שיניב איחוד רשויות מקומיות גם ביישובים שאוכלוסייתם קטנה מ-7,000 תושבים. ההוצאה לנפש ביישובים קטנים מאוד אמנם נוטה להיות גדולה יותר מביישובים מרובי אוכלוסייה, אך ההבדלים אינם מעידים בהכרח על יתרונות לגודל בהספקת שירותים עירוניים.

הנוסחה שלפיה קובע משרד הפנים את היקף המענק שמעבירה הממשלה לרשות המקומית (מענק האיזון) מקפלת בתוכה מתנה ליישובים קטנים. יישוב קטן, כמו כפר תבור, שמספר תושביו פחות מ-3,000, זוכה למענק גדול יותר מיישובים גדולים בעלי רמה כלכלית וחברתית זהה. לכן, ההוצאה לנפש ביישובים קטנים תהיה גדולה יותר משל יישובים אחרים, בשל התמריץ הממשלתי, ולאו דווקא בשל העדר היכולת לחסוך בהוצאות.

בחינה שערך בנק ישראל הראתה שהתוכנית לאיחוד הרשויות מ-2003 לא תרמה להתייעלות המצופה. השוואה בינלאומית מלמדת שישראל אינה יוצאת דופן מבחינת משקל היישובים הקטנים בה. בצרפת, ספרד, איטליה, שווייץ ונורווגיה האוכלוסייה ברוב הרשויות המקומיות קטנה מ-5,000 איש. לעומת זאת בישראל, משקל הרשויות המקומיות המונות פחות מ-5,000 תושבים נמוך מ-20%. יש מדינות שמוצאות תועלת בקיומן של רשויות קטנות.

המדיניות הדומיננטית בשנים האחרונות לגבי הגודל הרצוי של הרשויות המקומיות מגלמת סתירה פנימית. מצד אחד, התמריץ ליישובים קטנים משקף תפישה שטוב להיות יישוב קטן. מן הצד האחר, היוזמות לאחד רשויות מקומיות משקפות תפישה שרע להיות יישוב קטן. התלהבות היתר מאיחוד הרשויות נוטה גם להתעלם מהתועלת החברתית שצומחת לאזרח בחלק מהרשויות הקטנות. בפורום קיסריה הקרוב נציע תפישת מדיניות חדשה המבוססת על שני מאפיינים - ביטול ההטבה הכספית הגלומה במענק האיזון ליישובים קטנים, ושימוש בסכום שמתפנה להגדלת המענק ליישובים שרמתם הכלכלית-חברתית נמוכה; והסרת אלמנט הכפייה מתוכניות האיחוד, כך שאיחוד רשויות יותנה בהסכמת רוב התושבים ביישובים המועמדים למיזוג.

הכותבים הם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה ובאונ' העברית, מחברי הדו"ח "המשבר ברשויות המקומיות"