משבר המזון מחריף בשל הגבלת היצוא בכמה מדינות; הנפגעות העיקריות: המדינות העניות

לפחות 29 מדינות קיצצו באופן חד את יצוא המזון שלהן בחודשים האחרונים, על מנת להבטיח ראשית שלאוכלוסייה המקומית יש מספיק מזון במחירים סבירים. בכל הנוגע לאורז - הודו, וייטנאם, סין, ו-11 מדינות נוספות הגבילו או עצרו את היצוא. 15 מדינות, ביניהן פקיסטאן ובוליביה, הגבילו או הפסיקו את יצוא החיטה. למעלה מתריסר הגבילו את יצוא התירס. קזחסטאן הגבילה את היצוא של גרעיני החמניות.



ההגבלות מקשות על מדינות עניות התלויות במזון מיובא, המתקשות לעמוד במחירים הגבוהים של המזון הדרוש להן. הגבלות היצוא מביאות אל חרפת רעב את האוכלוסיות הפגיעות ביותר, אלו התלויות בארגוני סיוע. "ברור שהגבלות היצוא הן האחראיות לזינוק במחירים", אומר פסקל לאמי, מנהל ארגון הסחר העולמי (WTO).



בעולם רווחת כיום התפישה כי יש מחסור במזון, ולכן הגבלות היצוא הובילו למגמה של אגירת מזון ברחבי העולם, בקרב חקלאים, סוחרים וצרכנים. "אנשים נכנסו לפאניקה, והם קונים יותר ויותר - כלומר, מי שיש להם כסף קונים", אומרת קונצ'ינג ואסקז, בעלת דוכן אורז בפיליפינים. המדינה היא יבואנית האורז הגדולה בעולם. לקוחותיה של ואסקז קונים 3,600 ק"ג אורז ביום, עלייה של 60% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.



ההגבלות החדשות הן למעשה החרפה של מצב כרוני. מאז 80', המסחר העולמי במזון כמעט שלא עלה, בהתאמה לאינפלציה - לעומת שילוש היקף המסחר בשירותים ובמוצרים. במשך עשורים, המזון נתון במערכת סבוכה של הגבלות - בעיקר מכסות יצוא ויבוא, מכסים וסובסידיות.



כעת, כאשר מגזר החקלאות האוסטרלי משותק בשל בצורת ובארגנטינה פוגעות שביתות בתפוקה, העולם תלוי יותר ויותר בקומץ מדינות כמו תאילנד, ברזיל, קנדה וארה"ב, שעדיין מיצאות כמויות גדולות של מזון.



לובי חזק במדינות עשירות הגן על החלקאים בהן במשך שנים רבות. לאורך שנים מתקיים משא ומתן על ניסיון לשחרר את המסחר בתוצרת חקלאית, אך המשבר הנוכחי מקשה זאת עוד יותר. מחאות המוניות במקומות כמו האיטי ואינדונזיה, התלויים במזון מיובא, שיכנע מדינות רבות כי כעת, יותר מתמיד, חשוב לאגור את המזון שהן מייצרות.



"על כל מדינה להבטיח קודם כל כי לתושביה יש מספיק מזון", אמר כמאל נאת, שר המסחר והתעשייה בהודו. אך סוזן שוואב, נציגת הסחר של ארה"ב, מציינת: "נסיונה של מדינה אחת להבטיח את אספקת המזון לתושביה, מגביר את היעדר בטחון המזון במדינה אחרת".



ארגוני סיוע מנסים לעזור למי שכבר אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש מזון במחירים הגבוהים - אך גם הארגונים נתקלים בקשיים. "אנחנו מתקשים לרכוש את המלאים להם אנו זקוקים לפעילות החירום", אמרה ג'וזט שירן, ראש תוכנית המזון העולמית (WFP, ארגון המזון של האו"ם) ברומא. הגבלות יצוא עיכבו את המאמצים להגדיל את תוכניות המזון בסומליה ובאפגניסטאן.