כשנה וחצי עברה מאז שגובשו המלצות ועדת החקירה בנושא עמלות הבנקים. כשנתיים עברו מאז שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר שרשימת העמלות מגוכחת. היום בנק ישראל הודיע בגאווה כי מתוך 198 העמלות שגבו הבנקים עד כה, נותרו רק 72.
כך נולד לו תעריפון עמלות הבנקים - התקווה הגדולה החדשה לאזרחי המעמד הבינוני ומטה. הבשורה הגדולה שמביאה הרפורמה היא שבכל הבנקים יהיו אותן עמלות, כך שהלקוחות יוכלו להשוות עלויות ולבחור את הבנק שהכי מתאים עבורם. כפועל יוצא מכך, הרפורמה והשקיפות אמורות לעודד את הבנקים להוריד את מחירי העמלות בכדי למשוך לקוחות.
הפיקוח על הבנקים עוד הגדיל לעשות כשקרא לציבור הרחב לא להסתפק בעמלות המחירון, מאחר שהן מירביות. "אפשר וכדאי לנהל משא ומתן עם הבנק באשר לגובה העמלות", נמסר בהודעה לעיתונות באתר בנק ישראל.
שרי אריסון ישנה טוב
השאלה הגדולה היא אם בסופו של יום הרפורמה תשפיע לטובה על חשבון העו"ש שלנו. בפועל, מספר העמלות קטן, אך הבנקים מיהרו לעדכן את העמלות עם פונטציאל הרווח הגדול ביותר, ואף ייקרו אותן בהשוואה לעמלות שנגבו בעבר.
ההגדרות הרחבות של "עמלת פעולה בערוץ ישיר" ו"עמלת פעולה באמצעות פקיד" יבטיחו שאף שקל לא יחמוק מתזרים המזומנים הקבוע שהבנקים נהנו ממנו עד כה. ואל לנו לשכוח את העמלות על כרטיסי האשראי, ניירות הערך, עסקאות בתשלומים והרשימה עוד ארוכה.
בנוסף, פעולות המבוצעות באמצעות פקיד יקרות בצורה משמעותית מאלה המבוצעות דרך האינטרנט או מענה ממוחשב. וכך נוצר מצב שקהל שלא בקיא בשימוש באינטרנט, כגון האוכלוסיה הבוגרת, או לקוח המעוניין לבצע פעולות שאינו בקיא ברזיהן, נדרשים לשלם הרבה יותר.
בסופו של יום, הרפורמה האימתנית שאמורה לשנות את מאזן העו"ש שלנו תסתכם בחיסכון של שקלים בודדים, אם בכלל, וגם אלה יושגו בזכות כישורי המיקוח עליהם הפיקוח על הבנקים ממליץ בחום. השורה התחתונה האמיתית היא שרשימת העמלות הנוכחית מגוכחת לא פחות מקודמתה, ולוגעת ליכולתו של האזרח להבין מתי אנשים גדולים מדברים הרבה על טובת הכלל ולבסוף עושים לכיסם.