מאחורי הקלעים של הנפקת DGRE: אהובי, שהבין מרוז'נסקי שהביקושים נמוכים, רכש מניות ב-14.3 מ' ליש"ט

מתברר שאהובי ומנכ"ל דלק נדל"ן, איליק רוז'נסקי, חברו יחד כדי לנסות לסייע להנפקה המדשדשת של החברה הבת DGRE בלונדון לפני קצת יותר משנה.



תביעה שהגישה חברת בלנהיים שבבעלות אהובי לבית המשפט באנגליה, נגד ניקולאס לוין וחברת ניבליק שבבעלותו, מגוללת את הסיפור המוזר. בתביעה טוען אהובי כי ערב הנפקת DGRE בבורסת AIM בלונדון פנה אליו רוז'נסקי ועידכן אותו כי אין מספיק ביקושים ל-50 מיליון המניות המונפקות, דבר שהעמיד בסכנה את ההנפקה כולה. רוז'נסקי אמר לו שההנפקה אינה פתוחה לציבור, אלא מוגבלת ל"אנשים רלוונטיים", כשהרלוונטיות מוגדרת על פי שורה של קריטריונים (כלומר, לא כל אחד יוכל לקנות מניות בהנפקה).



אהובי הציע את עזרתו, והשניים סיכמו ביניהם כי מאחר שבלנהיים אינה עומדת בקריטריונים של "איש רלוונטי" לרכישת מניות DGRE, היא תמצא איש ביניים שעומד בתנאי ההנפקה וירכוש את המניות בעבורה.



את איש הביניים לוין הכיר אהובי בסוף 2006, באמצעות חבר משותף בשם עודד צוקר. "לוין נראה בעיני אהובי כמועמד מושלם לרכישת מניות DGRE בשם אהובי", נכתב בכתב התביעה.



באמצע מארס 2007 שוחח אהובי עם לוין והסביר לו כי "בלנהיים מחפשת מישהו שירכוש בשמה מניות של DGRE בשווי של 10-15 מיליון ליש"ט".



אהובי טוען כי לוין הסכים לקנות את המניות תמורת עמלה בשיעור של 1% מעלותן. למיטב הבנתו של אהובי, לוין אמור היה לרכוש את המניות באמצעות חברת ניבליק אינווסטמנטס, חברה מוגבלת שבשליטת לוין הרשומה בפנמה.



ב-2 באפריל 2007 עידכן אהובי את רוז'נסקי כי ניבליק הזמינה אצל החתם - בנק ההשקעות מריל לינץ' - מניות בשווי של עד 20 מיליון ליש"ט, ושמי שיממן את העסקה היא בלנהיים שבבעלותו. באותו יום שלח אהובי מכתב גם ללוין שבו ציין כי העביר 20 מיליון ליש"ט לחשבון של ניבליק בבנק HSBC, שנועדו לרכישת 10 מיליון מניות במחיר של 2 ליש"ט למניה. אהובי הוסיף כי המניות יירכשו למען בלנהיים ולתועלתו.



לטענת אהובי, "הנאמן" הסכים לשלם ולהעביר את כל הזכויות במניות, בדיווידנדים שיחולקו, בריביות ובכל זכות אחרת. אהובי מעיר בכתב התביעה כי הסכום שצוין - 20 מיליון ליש"ט - נרשם בטעות, וכי ב-3 באפריל הועברו לניבליק רק 14.9 מיליון ליש"ט, סכום שהספיק לרכישת 7.15 מליון מניות בעלות של 14.3 מיליון ליש"ט בתוספת עלויות עסקה בסך 290 אלף ליש"ט ועמלה בסך 143 אלף ליש"ט.



לאחר השלמת העסקה נשאר בקופת ניבליק עודף של 228 אלף ליש"ט, וב-19 ביולי השיב לוין לאהובי 223 אלף ליש"ט. באוקטובר שילמה DGRE לבעלי המניות דיווידנד של 4 סנטים למניה, כך שהדיווידנד של אהובי הסתכם ב-286 אלף ליש"ט. בספטמבר-נובמבר 2007 הורה אהובי ללוין כמה פעמים להעביר את מניות DGRE והדיווידנדים שהתקבלו בגינן להובאסטנק הולדינגס, חברה בת מוגבלת של בלנהיים הרשומה בגיברלטר, אך הוא לא עשה כן.



ב-6 במאי 2008 חילקה DGRE דיווידנד נוסף בהיקף של 500 אלף ליש"ט. בשיחת טלפון באותו חודש דרש אהובי מלוין באמצעות עורך דינו להעביר לו את הדיווידנד הזה, אולם גם בפעם הזאת סירב לוין להעביר את הכסף. בתביעה דורש אהובי את מניות DGRE, וכן סכום של מיליון ליש"ט, הכולל דיווידנדים של 786 אלף ליש"ט, את היתרה שנשארה לאחר רכישת המניות (5,200 ליש"ט) והוצאות עסקה של 228 אלף ליש"ט.



הנפקת DGRE אכן לא היתה מוצלחת ביותר, ומה שקרה מאז היה עוד פחות מוצלח: מניית DGRE נפלה מאז ההנפקה למחיר של 84 פני, כך שרוכש המניות הפסיד כמעט 60% מכספו.