וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בכירה בקופ"ח כללית: "חוסר ידע בתחום הבריאות עלול לגרום להחלטות בלתי הפיכות שעולות בחיי אדם"

רוני לינדר-גנץ

2.7.2008 / 8:12

הידע הרפואי בעולם מכפיל את עצמו מדי כמה שנים, אך רופאים בישראל שהוכשרו לפני עשרות שנים לא מחויבים להתעדכן במידע חדש ■ לפי מדגם שנערך בשתי קופות חולים ובבית חולים גדול, 40% מהם לא עוברים כל רענון או השתלמות ממוסדת ■ כעת מציעים במערכת הבריאות לא

על אף שהטכנולוגיה והרפואה מתקדמות בקצב מסחרר, אין כיום בישראל שום חוק או תקנה המחייבים רופאים, אחיות, פסיכולוגים, רוקחים, פיסיותרפיסטים ושאר עוסקים במקצועות הבריאות להוכיח כשירות, לעבור השתלמויות, להתעדכן או לעמוד בדרישות כלשהן כתנאי לחידוש רישיונם. במלים אחרות, מהרגע שבו האנשים שאנו מפקידים בידיהם את גופנו ובריאותנו מקבלים רישיון לעסוק בכך, הם רשאים לעסוק במקצוע למשך זמן בלתי מוגבל, בלי כל צורך לחזור ולהוכיח כי הם כשירים לכך.



אמנם קיימים בישראל מסגרות ללימודי המשך, השתלמויות וכנסים לרופאים, אך הם וולונטריים בלבד, ותלויים באחריותו האישית של כל רופא וברצונו הטוב של המעסיק. "יש יוזמות מקומיות של כמה בתי חולים וקופות חולים שמעבירים הכשרות לעובדים, אבל אין חובה ואין תמריץ כלכלי שגורם להם או לרופאים להשקיע בכך, והרבה פעמים התמריץ היחיד נובע מהשכנוע של המנהל שזה ישפר את השירות לחולים או יגדיל את התפוקות", אומר ד"ר יצחק ברלוביץ', מנכ"ל בית החולים וולפסון ולשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.



במגזר הפרטי הבעיה אף חריפה יותר: בעוד שבמערכת הציבורית יש לרוב עין מקצועית שמפקחת, העמיתים למקצוע מבצעים ביקורת והאחריות היא של המעסיק לעדכן את העובדים, במערכת הפרטית הסיכוי שמישהו יפקח על רמת העדכון של המטפלים אף נמוך יותר.



"רופא, כמו רוקח, מקבל רישיון לכל החיים", אומרת ד"ר אורית יעקובסון, סמנכ"לית וראש חטיבת הקהילה של שירותי בריאות כללית. "איך ייתכן, למשל, שרוקח שסיים את לימודיו לפני 20-30 שנה, יוכל למכור לחולה תרופה חדשה בלי שהוא מחויב להוכיח שהתעדכן בעניינים כמו שילובים מסוכנים עם תרופות אחרות או תופעות לוואי?"







החלטות בלתי הפיכות



במדינות מערביות אחרות, לעומת זאת, המצב שונה: בבריטניה, רוסיה, הולנד, הונגריה, צ'כיה ומדינות נוספות נדרשים רופאים לעבור הליך של חידוש רישיונם מדי חמש שנים. בארה"ב רישיון העבודה של כירורגים, למשל, תקף ל-10 שנים בלבד, שבמהלכן הרופא נדרש לעבור שלושה מחזורים של הערכת ביצועיו, ולהוכיח כי השתלם במשך 500 שעות. בהולנד חייבים הרופאים לעבור 200 שעות השתלמות בחמש שנים לצורך חידוש הרישיון.



נראה כי בקרוב גם המצב בישראל עומד להשתנות: בכנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, שהתקיים בשבוע שעבר, הכריזו בכירי מערכת הבריאות כי "התעדכנות מתמדת של עובדים בתחום הבריאות היא משימה לאומית". אחד הנתונים שגרם להם לצאת בהודעה החגיגית הזאת היה הנתון המדאיג שלפיו לפחות 40% מהרופאים והאחיות בישראל אינם עוברים השתלמויות בתחום עיסוקם - לפי נתונים מדגמיים שנאספו לקראת הכנס משתי קופות חולים ובית חולים גדול אחד.



"חוסר ידע בתחום הבריאות עלול לגרום להחלטות בלתי הפיכות שעולות בחיי אדם", אומרת יעקובסון, שעמדה בראש צוות שעסק בסוגייה בכנס. "בניגוד למורה שטועה בכיתה ותמיד יכול לתקן את עצמו, רופא או רוקח שעושים טעות לא תמיד יכולים להחזיר את הגלגל לאחור".



יעקובסון נותנת את עצמה כדוגמה לאבסורד שעלול להיגרם במצב הנוכחי: "סיימתי לימודי סיעוד ב-73', וגם כיום, שנים לאחר שאני לא עוסקת בפועל במקצוע, לפי החוק מותר לי להיכנס ליחידת טיפול נמרץ ולבצע את כל הפעולות החריגות, כולל פעולות שמסכנות חיים", היא אומרת.



לדבריה, "אם מקום העבודה הגיוני ואחראי, ידאגו להעביר אותי תקופת הכשרה פנימית, אבל חייבת להיות אחריות ציבורית, ולא רק ברמת הפרט".



החולים יודעים יותר



העובדה שרופאים, רוקחים ואחיות אינם מחויבים להשתלם, בולטת ובעייתית עוד יותר כשלוקחים בחשבון את הקצב העצום שבו מתרחשים השינויים בתחום הרפואה. "השינויים הטכנולוגיים והידע המדעי רצים קדימה, ואין לנו כל ודאות שהאנשים שמטפלים בנו אכן מעודכנים ושאנחנו מקבלים את שירותי הרפואה ברמה הגבוהה ביותר", אומר ברלוביץ'.



בעז גינזבורג, מנכ"ל אתר הרופאים e-med, מספר כי הוא מעלה לאתר מדי יום עשרות מחקרים חדשים. "אלה רק המחקרים הבולטים ביותר", הוא אומר. לדבריו, "בתחום הרפואה והתרופות מתפרסם כל הזמן מידע חדש - גם מחקרים וגם המלצות והנחיות חדשות של איגודים מקצועיים בישראל ובעולם. כמובן שעדכונים אלה משפיעים בהרבה מאוד מקרים על הפרקטיקה הרפואית - איך לטפל, מה המינונים הדרושים ומה היעד הרפואי הרצוי (כגון רמת כולסטרול או סוכר). לכן כל כך חשוב שלמערכת תהיה עדות מוצקה ומוכחת שהרופאים מכירים את ההנחיות המעודכנות שבלב המקצוע".



הדרישה כי הרופאים יהיו מעודכנים מגיעה גם מהחולים עצמם: בשנים האחרונות, כאשר לכל חולה יש גישה מהירה ופשוטה לאוקיינוס המידע באינטרנט, לעתים הוא מעודכן יותר מהרופא עצמו לגבי המחקרים החדשים על מחלתו - מה שמגביר את הלחץ על הרופא לרכוש ידע נוסף.



המגמה הזו בהחלט משפיעה על הרופאים. בסקר שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בשנה שעברה בקרב רופאים, 44% מהם דיווחו כי הם מתעדכנים בחידושים בתחום הרפואי לעתים קרובות יותר מאשר נהגו להתעדכן לפני חמש שנים. בנוסף, 83% מהם אמרו כי בהשוואה לשנים קודמות, המטופלים מבקשים מהם יותר הסברים על הטיפולים הרפואיים.



"רופאים ששומעים בראשונה מהחולים שלהם על טיפולים חדשים למחלה מסוימת חשים כאילו הם מאבדים חלק מהסמכות שהיתה להם מול החולה", מסבירה יהודית ברקו בל, מנהלת המחלקה הרפואית במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה.



הרופאים זועמים: "אין גבול להשפלה"



כל השחקנים במערכת הבריאות מסכימים שחשוב לחייב רופאים ובעלי מקצוע בתחום הבריאות להשתלם ולהתעדכן, אך קיימים חילוקי דעות לגבי הדרך שבה הדבר צריך להתבצע. ההצעות שעלו בכנס ים המלח נעו בין ההצעה לחייב רופאים לעמוד במכסה של שעות השתלמות בשנה כתנאי לחידוש רישיונם, לבין ההצעה הקיצונית יותר, לחייב אותם לעבור בחינות ידע אחת לכמה שנים כתנאי לחידוש רישיונם.



ומה לגבי רופאים שלא יעמדו בדרישת ההתעדכנות? בכנס עלו כמה הצעות להפעלת סנקציות נגדם - לחייב את מי שלא השתתף בהשתלמויות הנדרשות או שלא עסק במקצוע להיבחן בכל חמש שנים, לעכב את קידומם האקדמי או המקצועי, או אפילו לפרסם לציבור את שמות הרופאים שלא קיבלו תעודת התעדכנות בחמש השנים האחרונות.



רופאים רבים הגיבו בפרץ של זעם ומרירות להצעה לחייבם להיבחן שוב, לאחר שנים רבות ומפרכות של לימודים ומבחנים. "הרופאים בישראל נאלצים לעבוד תחת תנאים בלתי נסבלים ובשחיקה מתמשכת, ובסוף רוצים לבחון אותם מחדש כדי שימשיכו לקבל את המשכורת בגובה 5,000 שקל. שהמדינה תיתן לרופאים תמורה הולמת ואז תהיה לה את החוצפה אולי לבחון אותם מחדש", כתב אחד מהם בתגובה לידיעה בעניין.



"אין גבול לחוסר הכבוד ולהשפלה", כתבה רופאה אחרת. "לא מספיק שהרופאים בישראל סובלים מאלימות בלתי נסבלת כלפיהם, שהמשכורות שלהם נמוכות באופן מחפיר ושהם משלימים את מסלול הלימודים הארוך ביותר שקיים? אתם באמת חושבים שרופא שעובד בתחומו מדי יום לא זוכר מה עליו לעשות?"



רופאה שלישית תהתה: "אחרי שש שנות לימוד, שש-שמונה שנות התמחות, משמרות של 30-36 שעות ומשכורת עלובה - עוד רוצים לבחון את הרופאים מחדש? אני צופה ירידה המונית של רופאים צעירים מישראל, ואנחנו נהיה בין הראשונים".



הלך הרוח בקרב הרופאים לא נעלם, כמובן, מעיניו של הגוף שמייצג אותם, ההסתדרות הרפואית - שאכן מתנגדת נחרצות לרעיון לחייב את הרופאים לחדש את רישיונם מדי כמה שנים, ועוד יותר מכך לרעיון לחייבם לעבור בחינות מחדש.



"אנחנו תומכים רק בחובת השתלמות, ורק בתנאי שהמדינה תשקיע בכך כסף ותיצור תנאים שמאפשרים לרופאים להשתלם", אומרת עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית. "הרעיון לחייב את הרופאים בלימודים במימון עצמי יהיה כרוך בהוצאה כספית אדירה: הפסד ימי עבודה עבור המעסיק, והרופא עצמו שמפסיד כסף כי הוא לא מקבל עבודה נוספת. לכן, אם מחליטים לחייב את הרופאים להשתלם בלי לתת להם את הכלים לעשות זאת, עושים רק נזק".



"רוב הרופאים עוברים השתלמויות"



>> מכבי שירותי בריאות היא קופת החולים היחידה שמוכנה לחשוף פרטים אודות שיעור הרופאים המועסקים על ידה שמשתתפים בהשתלמויות. לפי נתוני הקופה, 40% מרופאיה אכן עוברים השתלמויות.



שאר הקופות הסתפקו בכך ש"מרבית" הרופאים עוברים השתלמויות. מהכללית נמסר כי ההשתלמויות לרופאי הקהילה כוללות 20 ימי השתלמות בכל שנה לרופא במשרה מלאה.



במאוחדת מקיימים השתלמויות ואומרים כי החל ב-2009 כל רופא בקופה יידרש למכסת השתלמויות מוגדרת המקנה ניקוד אקדמי, שיהווה פרמטר נוסף בהערכה המקצועית. בלאומית משתתפים הרופאים בהשתלמויות במסלול שכולל 16 הרצאות שנתיות ושישה סופי שבוע מקצועיים. בנוסף, הרופאים יוצאים להשתלמויות - חלקן חובה וחלקן לפי בחירת הרופא.



רופא לא מעודכן? היזהר מתביעה



>> אמנם אין חוק המחייב רופאים בישראל להשתלם ולהתעדכן, אך רופאים שאינם טורחים לעשות זאת עלולים להיות חשופים לתביעות רשלנות רפואית.



"יש כמה פסקי דין שקובעים שרופא סביר צריך להיות מעודכן בחידושים הרפואיים הנוגעים לבעיה שממנה סובל המטופל שלו, וכי רופא שלא התעדכן כראוי נוהג ברשלנות", מסביר עו"ד חיים זליכוב, מומחה לרשלנות רפואית.



באחד מפסקי הדין הידועים קבע בית המשפט העליון כי "בהתחשב בכך שמדע הרפואה הוא דינמי ומתפתח כל העת, חובה על רופא שלא לשקוט על שמריו ולהיות ער להתפתחויות הרפואה בתחומי התמחותו". עוד קבע בית המשפט כי "אם (הרופא) יתעלם מסדרה של מאמרים ואזהרות בספרות הרפואית אשר כל רופא העוסק בתחומו המבקש באופן סביר להתעדכן בספרות היה ער להן - תהיה זו רשלנות".



בנוסף, קובע פסק הדין כלל אצבע לקביעת הרשלנות: "ככל שמדובר בחידוש בעל חשיבות רבה יותר אשר פורסם באופן בולט בספרות רפואית בעלת משקל, וככל שיש בחידוש למנוע סכנה גדולה יותר לבריאות - כן תגדל הנטייה לקבוע רשלנות עקב אי התעדכנות בחידוש זה על ידי הרופא".


טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully