ל-TheMarker נודע כי ראשי אינטל, בהם דדי פרלמוטר, סגן נשיא באינטל העולמית, ומקסין פסברג, מנהלת אינטל ישראל, נפגשו אמש עם סטנלי פישר, נגיד בנק בישראל, במטרה למצוא פתרונות לייסוף השקל.
"אנחנו עוד לא מפטרים עובדים", אומר פרלמוטר בשיחה עם TheMarker, "אבל אני מודאג. אינטל היא חברה עסקית ושחיקת הדולר פוגעת באינטל ישראל".
ישראל נחשבה מאז ומתמיד לאחת המדינות שאינטל משקיעה בהן בצורה מאסיווית. ההערכה היא כי יותר מ-7 מיליארד דולר הושקעו בישראל מאז אינטל הגיעה ארצה, לפני 35 שנה, וכיום יש לענקית השבבים בישראל חמישה מרכזי מחקר ופיתוח ושלושה מפעלי יצור.
גם מקסין פסברג לא נשמעת אופטימית בימים אלה. "המצב קשה", היא אומרת בהתייחס לפגיעה של שער הדולר באינטל.
המשמעות של הדברים ברורה: כשאינטל, המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי ההיי-טק בישראל חולה בשפעת הדולר, הרי שהמצב בתעשיית ההיי-טק המקומית הופך לבלתי נסבל. צניחת הדולר - מ-4.3 שקלים לדולר לפני כשנה ל-3.3 שקלים לדולר כיום - גרמה ללא מעט חברות סטארט-אפ ישראליות להדק את החגורה, לפטר 10%-20% מהעובדים ובמקרים אחרים, להקפיא עלויות שכר.
ואולם, כעת המשבר הנוכחי של הדולר מאיים גם על 6,000 עובדי אינטל בישראל. פרלמוטר מציין בדאגה כי בסיטואציות דומות בעבר, אינטל העולמית נהגה להעביר מפעלים, גם בארה"ב, למקומות אחרים בעולם. לכן, החשש מפני תזוזת פעילות החברה מישראל למזרח הרחוק, קיים וממשי כיום יותר מאי פעם.
אחד הפתרונות שאינטל ישראל מנסה לנקוט בהם הוא שינוי שיטות עבודה במטרה להגדיל את תפוקת העובדים. "לא מדובר בהגדלה של כמות שעות העבודה", מציין פרלמוטר, "אלא בשיטות אחרות". אך למרות הדאגה שמביעים ראשי אינטל, פרלמוטר מציין כי זו לא התקופה הקשה ביותר שאינטל ישראל ידעה לאורך השנים. "כבר היו כאן תקופות קשות", הוא מציין. "תקופות של טרור".
סיליקון ב-10 מיליון דולר ליום
בצד החשש מפיטורים וקיצוצים, יש גם נקודת אור בקצה המנהרה: אתמול חנכה אינטל מפעל חדש ומבטיח - אחד ממפעלי הייצור הגדולים בישראל ובוודאי אחד הגדולים של אינטל העולמית. מדינת ישראל השקיעה בו 525 מיליון דולר, ואינטל הוסיפה 3 מיליארד דולר.
בטקס מכובד שהתקיים במזג אוויר שרבי, התייצבו ברחבת המפעל החדש אהוד אולמרט, ראש הממשלה, אריאל אטיאס, שר התקשורת, זאב בוים, שר השיכון, ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ובכירים נוספים.
המפעל החדש מייצר שבבים בטכנולוגיה 45 ננו-מטר. השבבים מיועדים למעבדים ומיקרו מעבדים למחשבים אישיים, מחשבים ניידים ושרתים, כמו גם למעבדים בעלי הספק אולטרא נמוך (עבור מכשירי אינטרנט נייד), למכשירי אלקטרוניקה צרכנית ולמחשבים אישיים זולים.
חייבים לציין זאת: המפעל 28 FAB עצום בגודלו. כמה דוגמאות ממחישות זאת: בתהליך הבנייה שלו הונחו 770 אלף מטר של כבלים, שהם 1.7 פעמים אורכה של מדינת ישראל; כן הונחו 350 טונה של מגשי כבלים ועזרים נוספים שמשקלם שווה לשני מטוסי ג'מבו 747; בנוסף, הותקנו 45 אלף גופי תאורה השווים ל-1.8 מיליון וואט - כגודלה של תאורה המספיקה לחמישה אצטדיוני כדורגל.
כ-2,000 עובדים יפעילו את המפעל החדש בתפקידי ייצור ושירותים שונים. "מהמפעל הזה יישלחו מדי יום פרוסות סיליקון בשווי של 10 מיליון דולר ליום. התוצרת הזו תשנה את התל"ג של מדינת ישראל בשני אחוזים", אמרה פסברג.
גם אולמרט, ניצל את הטקס בכדי לחלוק שבחים למפעל החדש. בעבור אולמרט, היתה זו סגירת מעגל שכן המפעל החדש תוכנן ואושר עוד בתקופתו כשר התמ"ת.
אולמרט חשף כי בפגישה שערך עם קרייב בארט, דאז מנכ"ל אינטל וכיום יו"ר החברה, הוא הודה בפניו כי: "אלמלא החידושים של אינטל ישראל - אינטל העולמית לא היתה יכולה להתקיים". זה קרה בשנת 2003 לאחר שאינטל ישראל פיתחה את מעבד הסנטרינו שהפך להצלחה גדולה וכיום ממשיכה את דרכו פלטפורמת הליבה הכפולה של אינטל (Intel Duo Core).
אולמרט הוסיף והתגאה בהישגי ישראל: "ממשוגע אחד (דב פרוהמן, ג.ג) שהצליח להביא לכאן את אינטל בשנת 74' - החברה הגיעה ל-6,000 עובדים. ההשקעה של מדינת ישראל בחברה הובילה לייצור של מיליארדי דולרים ולאלפי מקומות עבודה. אינטל משלמת את משכורות העובדים, שרק הן לבד הכניסו ב-35 השנים האחרונות יותר ממיליארד דולר לישראל".
בסיום הדברים, ציין אולמרט כי אינטל לא נפגעה עד היום מהמצב הביטחוני בישראל. "באחד הימים, ימי האינתיפאדה, נציגי אינטל הביעו חשש מסוים, אך אמרתי להם: 'תגידו אם קרה פעם אחת שייצרתם משלוח והוא התעכב בגלל מצב פוליטי'. ובאמת, נעשה הכל כדי להבטיח שכל מי שמשקיע בישראל ירוויח. נמשיך לחזק את הכלכלה הישראלית, שצמחה יותר מכל כלכלה אחרת בחצי השנה הראשונה בעולם המערבי, ונביא לכאן משקיעים נוספים בהמשך".
אינטל: "אנחנו עוד לא מפטרים - אך מודאגים"
גיא גרימלנד
2.7.2008 / 9:29