ציפיות אינפלציה גבוהה באירופה עלולות להגשים את עצמן

מלחמת הציפיות באירופה



העלאת הריבית בגוש ה השבוע ב-0.25% היא ככל הנראה עובדה מוגמרת וזאת למרות שכל האינדיקטורים הכלכליים בחודש האחרון הראו לנגיד הבנק האירופי, קלוד טרישה, כי הכלכלה ביבשת מאטה בצורה חריפה. אולם המלחמה שטרישה רואה לנגד עיניו אינה מול ההאטה בגוש היורו וגם לא מול האינפלציה בשנת 2008 שהיא כבר שנה "אבודה" בה האינפלציה תהיה הרבה מעל ליעד של 2% שקבע הבנק האירופאי. הנגיד האירופי נלחם היום בציפיות האינפלציה בגוש היורו - מונח בו גם השתמש לאחרונה הנגיד האמריקאי ברננקי, כאשר אמר כי הוא נחוש להילחם בציפיות האינפלציוניות בארה"ב.



העובדה שהכלכלה באירופה מאטה בצורה חדה, נראית בחודש יוני הרבה יותר ודאית מאשר בחודש מאי. לא רק שוקי המניות שצנחו, אלא גם הנתונים הכלכליים שפורסמו היו שליליים ביותר. כך שני מדדי מנהלי הרכש (PMI) גם בתחום היצור וגם בתחום השירותים ירדו מתחת לרמה של 50 לראשונה מאז 2003, שיאו של המיתון באירופה. הרמות הנוכחיות של הסקרים מנבאות צמיחה של כ-0.2% שנראית נמוכה יותר ממרבית הנתונים בשטח, אולם את הבנק האירופי מטרידות כאמור הרבה יותר תחזיות השווקים לגבי מדדי המחירים בגוש מאשר תחזיותיהם לגבי הצמיחה. האינפלציה באירופה צפויה להגיע בחודש יוני לקצב של קרוב ל-4% והחששות הן כי גם בחודשי הקיץ של יולי ואוגוסט הרמה הזאת תישמר.



שיעורי אינפלציה אלה היו הסיבה להצהרה החד-משמעית של טרישה לפיה הבנק המרכזי "נחוש ביותר" להבטיח "קיבוע חזק" של הציפיות האינפלציוניות לטווח הקצר והבינוני על יציבות מחירים. הסיבה לחשיבות הגדולה של הציפיות האינפלציוניות נעוצה בעובדה שציפיות אינפלציוניות גבוהות הן לעיתים קרובות נבואה המגשימה את עצמה. גם יצרנים מתמחרים את המוצרים תוך הסתמכות על הציפיות למחירים העתידיים, וגם עובדים קובעים את דרישות השכר שלהם על בסיס הצפי האינפלציוני. הסכמי השכר הגדולים באירופה, בעיקר בגרמניה, הם אלה שמדאיגים את הבנק המרכזי יותר מכל, ולכן הוא נחוש לאותת לאיגודים הגדולים כי יציבות המחירים שהופרה בשנה האחרונה תחזור במהרה.



אחרי ההצהרה הזאת, השאלה היחידה שעניינה את השווקים היא האם מדובר בהעלאת ריבית יחידה, או בסדרה של העלאות ריבית. כרגע, למרות הרגעות מכיוון הבנק המרכזי האירופי לפיהן כרגע אין כוונה להתחיל בגל העלאות ריבית, השוק בהחלט מתמחר מדיניות ניצית של הבנק ועל כך יכולות להעיד התשואות על אגרות החוב. כך למשל התשואה על אג"ח לשנתיים של ממשלת גרמניה עלתה מרמה של 3.75% לפני חודשיים בלבד, לרמה של כמעט 4.5% היום, כלומר נפילות חדות באגרות החוב על בסיס אותן הערכות לסדרת העלאות ריבית.



מעניין כי חששות המשקיעים מפני העלאות ריבית הן בעיקר לגבי הטווח הקצר, כך שעיקר עליית התשואה הייתה באגרות לתקופות של 2-3 שנים, ואילו באגרות הארוכות יותר העלייה הייתה מתונה הרבה יותר. המשמעות היא עקום תשואות שטוח יחסית על אגרות חוב ביורו, כאשר התשואות על אגרות לכל פרק זמן בין שנה ל-10 שנים עומדות על שיעור דומה של 4.5% וזאת בניגוד לעקום האמריקאי, שעולה ככל שמשך החיים של איגרת החוב ארוך יותר.



נכתב על ידי יונתן נשיא, מנהל דסק חו"ל בפעילים ניהול תיקי השקעות, מקבוצת בנק הפועלים