ועדת אריאב בוחנת יישום מודל דירוג אשראי אישי

ועדת אריאב, העוסקת בהמשך הרפורמה בשוק ההון, בוחנת אפשרות ליישם מודל דירוג אשראי אישי בישראל. הוועדה שוקלת לאמץ מודל הדומה לזה הקיים בארה"ב, לפיו לכל אדם נקבע דירוג אשראי המתבסס על קריטריונים כמו נכסים, יכולת החזר אשראי והיסטוריה פיננסית.



דירוג זה אמור לסייע לבנק להעריך את רמת הסיכון במתן אשראי ללווה, ולגבות ריבית המתאימה לרמה זו. צעד זה צפוי להועיל בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים: עסקים אלה מתקשים כיום לעבור בחופשיות בין הבנקים, מכיוון שבנק חדש שאינו מכיר את פעילותם מתקשה להעריך את רמת הסיכון שבהתקשרות עמם, וכתוצאה מכך מציע להם תנאי אשראי טובים פחות.



העבודה בתחום תיעשה על ידי תת-ועדה שעוסקת בעסקים קטנים ובינוניים, בראשות הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, ידין ענתבי. במקביל תבדוק התת-ועדה דרכים נוספות להקלה במתן אשראי לעסקים אלה.



להוסיף סמכויות אכיפה



ככל שמתקדמת עבודת הוועדה, מתבהרים הנושאים לגביהם קיימת הסכמה ואלה שככל הנראה יירדו מסדר היום. החזון של הוועדה - להפוך את ישראל למרכז פיננסי ולהגדיל את חלקו של הסקטור הפיננסי ל-10% מהתל"ג - מורכב מהרבה פרטים קטנים.



על פי ההערכות, חברי הוועדה מסכימים כי יש צורך ברפורמה במיסוי של הסקטור הפיננסי בישראל בכדי להפוך אותו לאטרקטיווי יותר. בוועדה חותרים למיסוי שיתמרץ השקעות של גופים זרים דרך ישראל. פרטי הרפורמה במיסוי מגובשים בימים אלה בעזרת פירמת הייעוץ הבינלאומית דלויט (Deloitte).



צעד נוסף שמסתמנת סביבו הסכמה הוא הקמת בית משפט שיתמחה בדיני חברות. כמו כן נראה שיש הסכמה בנוגע לצורך בשחרור חסמים שעיכבו כניסת מכשירים פיננסיים חדשים החיוניים לפיתוח השוק בישראל, כגון עסקות ריפו - בהן צד אחד רוכש ניירות ערך ומתחייב למכור אותם בחזרה לצד השני לפי מחיר מוסכם ובמועד קבוע (עסקות מכר חוזר) - ומכשירי איגו"ח חדשים.



עניין נוסף המוסכם על חברי הוועדה הוא הצורך בזירוז הקמתו של בנק אינטרנטי, לצד קידום הרפורמה בקרנות כספיות - כך שישמשו בסיס למתן אשראי במקום חשבון העו"ש.



נקודה נוספת שזוכה להסכמה רחבה בוועדה היא הצורך בהאחדת סמכויות הפיקוח בין הרגולטורים השונים. חברי הוועדה מסכימים כי יש צורך בהאחדה לרמה הגבוהה, כלומר הוספת סמכויות אכיפה לרגולטורים שאין להם סמכויות כיום, ולא ההיפך.



דוגמאות לסמכויות שייתכן שיתווספו לרגולטורים השונים הן סמכויות חקירה פלילית לפיקוח על שוק ההון, סמכויות אכיפה אלטרנטיווית (אכיפה מינהלית ואזרחית) לרשות ניירות ערך, וכן סמכות "עשיית חוק" לרשות ניירות ערך - המקבילה לסמכותו של אגף שוק ההון להוציא חוזרים.



חברי הוועדה גם מסכימים כי אין לשנות כעת את המבנה הרגולטורי של רשויות הפיקוח על שוק ההון: לדעתם, בחינה המבנה הרגולטורי המתאים צריכה להיעשות בעתיד.



מסקנות בכר הן טאבו



במוקד המחלוקות בדיוני הוועדה נמצאת שאלת המבנה הרגולטורי המתאים לשוק ההון העתידי. האם תהיה רשות מפקחת אחת או יותר? האם הרשות תהיה עצמאית או תחת גוף אחראי, למשל בנק ישראל? על כך החברים לא מצליחים להגיע להסכמה.



עניין נוסף שלגביו חלוקים חברי הוועדה נוגע להוצאת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים: בעוד שענתבי והממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, תומכים במהלך זה, בנק ישראל מתנגד. לטענתו, המהלך יערער את יציבות הבנקים, לא יוביל להפחתת עמלות ויפגע באטרקטיוויות של בנקים ישראליים למשקיעים זרים.







נקודה נוספת שכרגע לא זוכה לתמיכת הוועדה היא האפשרות למזג בין בנקים וחברות ביטוח. מדובר בצעד הנוגד את מסקנות ועדת בכר, שיצרו הפרדה ברורה בין הבנקים וחברות הביטוח, כשהנכסים שהוצאו מהבנקים - קרנות נאמנות וקופות גמל - נמכרו לחברות הביטוח.



למעשה, מסקנות ועדת בכר הן בגדר טאבו בוועדת אריאב: ההנחה המקובלת היא שעדיין לא עבר מספיק זמן מיישום המסקנות כדי לדעת אם הן הועילו או לא, ולכן אין טעם לפעול כדי לשנותן.



עניין נוסף שעדיין לא ברורה מידת ההסכמה לגביו הוא הכשרת כוח האדם לתחום הפיננסי. עניין זה נבחן על ידי התת-ועדה להכשרת כוח אדם, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל. התת-ועדה בוחנת תוכניות שונות, כמו חינוך פיננסי בבתי ספר.



תוכנית אחרת - שזוכה לתמיכה רחבה יחסית בתת-ועדה - נוגעת להעלאת רמת תוכניות הלימודים האקדמיים בתחום הפיננסי. לפי התוכנית יוקם גוף המפקח על הלימודים המכשירים כוח אדם לשוק ההון, שיעבוד לצד האוניברסיטאות בקביעת תוכניות לימודים בתחום.