וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האיש בעל מגע הזהב הפסיד 13 מיליארד שקל

מיכאל רוכוורגר ואורה קורן

3.7.2008 / 11:41

מאז השיא - הנפקת הענק בלונדון ושווי של 7 מיליארד דולר - לב לבייב רק מפסיד. היהלום של בורסת ת"א נפגע קשות מהמשבר הפיננסי

אווירה חגיגית שררה אתמול בערב במלון הולידיי אין קראון פלאזה סיטי תל אביב. לב לבייב הזמין מאות מראשי המשק למלון שבבעלותו לקבלת פנים לכבוד המנהל החדש שלו: המנכ"ל היוצא של מגדל ביטוח, איזי כהן, שינהל מעתה את אפריקה ישראל.

אבל לאפריקה אין בימים אלה הרבה סיבות לחגוג. לבייב, שזכה לתדמית של בעל מגע קסם ולתואר "ילד הפלא של הכלכלה הישראלית", רשם את ההפסד הכבד ביותר בענף הנדל"ן בישראל מאז פרוץ משבר האשראי העולמי במאי 2007.

שווי אחזקותיו של לבייב באפריקה (75%) נחתך בסכום ענק של 13.2 מיליארד שקל מאז השיא שרשמה מניית החברה במאי 2007. באותה תקופה צנח השווי של החברות הבנות - אפי פיתוח, אפריקה נכסים, דניה סיבוס, אפריקה מגורים ואפריקה תעשיות - בכ-9 מיליארד שקל.

המצב הרעוע בשווקים, שפגע קשות גם בענף הנדל"ן, מציב כיום את אפריקה ואת לבייב בנקודה שונה לגמרי על המפה העסקית בהשוואה לחודשים הראשונים של 2007. יתרה מזאת, לבייב סובל בתקופה האחרונה מפגיעה תדמיתית משמעותית ומנסיגה באמון המשקיעים.

מלטש שהפך לסוחר בינלאומי

שוק ההון הישראלי אהב את סיפורו האישי של לבייב - מלטש יהלומים שצמח להיות אחד מסוחרי היהלומים והיזמים הגדולים בעולם - וראה בו את התגלמות סיפור "סינדרלה הישראלית".

כל עוד היה מדובר בעסקיו הפרטיים, לא נחשף הציבור הישראלי לפרטים המלאים אודותיו. אבל ב-97', השנה שבה רכש לבייב את השליטה באפריקה מידי קבוצת לאומי לפי שווי של 400 מיליון דולר, הוא נאלץ להסתגל לדפוסי החשיפה של חברה ציבורית.

מהלך ההשתלטות על אפריקה התברר כמבריק. לבייב הבין מיד את כללי המשחק ושיווק עצמו בהצלחה רבה, תוך שהוא מוביל את אפריקה בבטחה אל עבר המטרות שהציב לה. כמלטש יהלומים מצטיין, השכיל לבייב ללטש את השקעותיו בנדל"ן: להשביח - ולמכור ברווחים גבוהים.

תוך פחות מעשור הגדילה אפריקה בצורה משמעותית את פעילותה בתחום הנדל"ן על רבדיו השונים - בין השאר רכשה את השליטה בפקר פלדה (כיום אפריקה תעשיות) - ונהפכה לשחקנית משמעותית בשוק הנדל"ן העולמי, תוך שהיא מציפה ערך רב למשקיעיה.

תחילת 2007 היתה מהתקופות הטובות שידעה אפריקה ישראל בעשור שהיתה בשליטת לבייב. "היעד לאפריקה ישראל צריך להיות שווי שוק של 7 מיליארד דולר, עד סוף השנה", הצהיר לבייב בלא היסוס בסוף ינואר 2007 בראיון ל-TheMarker שהתקיים בדאבוס, שווייץ, כשהשתתף לראשונה בפורום הכלכלי העולמי.

הדברים נאמרו בזמן שענף הנדל"ן נתפס בקרב המשקיעים כ"סחורה החמה בבורסה". אפריקה היתה בעיצומן של ההכנות לקראת הנפקת פעילות הנדל"ן שלה ברוסיה, המרוכזת בחברה הבת אפי פיתוח, בבורסה של לונדון.

ניתן להניח כי אפילו לבייב הופתע אז מהמהירות שבה התממשו תחזיותיו. כבר בתחילת מאי 2007, ערב ההנפקה של אפי פיתוח, השיגה אפריקה את יעד ה-7 מיליארד שהציב לבייב רק שלושה חודשים קודם לכן - מה שהעיד על עוצמת השפעתו של לבייב בשווקים, לא רק במעשים אלא גם באמצעות מלים.

ואולם, כאמור, הזמנים השתנו. עדות לכך ניתנה באמצע פברואר האחרון כאשר לבייב נפגש עם עיתונאים בכנס היהלומנים ושיחרר הצהרה: "מניית אפריקה ישראל היא המציאה הכי גדולה שיכולה להיות היום בשוק. אנשים עם עצבים חלשים, שאולי לא היו צריכים להיכנס לשוק, זורקים את המניה שממשיכה להיות אטרקטיווית".

אך הפעם המשקיעים לא כל כך התרגשו מדבריו של לבייב. מניית אפריקה איבדה יותר מ-10% בחודשים שחלפו מאז ההתבטאות והשלימה צניחה של 67% מאז השיא שרשמה במאי 2007. אם לא די בכך, הרי שאפריקה קיבלה "עונש" מרשות ניירות ערך בגין התבטאותו של לבייב בנוגע למניית החברה - השהיית ההנפקה של ני"ע מסחריים בידי החברה.

הנפקת ענק

כדי להבין איך הגיעה הקבוצה של לבייב לשפל שבו היא נתונה כיום צריך לחזור לקיץ 2006. שנה לפני פרוץ המשבר הגלובלי הרגיש לבייב כי אפריקה מוכנה למסע כיבושים ברחבי העולם. בצעד מהיר הוא החליף את מנכ"ל החברה, פיני כהן, בארז מלצר, ששימש בעבר בתפקידים בכירים בחברות הגלובליות נטפים, קריאו-סייטקס וקודם לכן בחברת התקשורת ברק.

מלצר, בעברו מח"ט בשריון, ניסה מיד עם כניסתו לתפקיד לעשות סדר ולהשתית תרבות ניהולית חדשה בחברה, המבוססת על תוכנית חומש אסטרטגית. יתרה מזאת, מלצר שאף ליישם באפריקה ראיית עולם עסקית לפיה כל פעילות נמדדת בערכים כלכליים.

מלצר הוביל, יחד עם אלכסנדר חלדאי - מנכ"ל אפי פיתוח המחזיק בכ-10% מהחברה - את ההנפקה הגדולה ביותר שביצעה חברה ישראלית בחו"ל. האמונה בלבייב ובדבריו אודות הפוטנציאל העצום הגלום בשוק הנדל"ן הרוסי הביאו לכך שבתחילת מאי 2007 גייסה אפי פיתוח 1.4 מיליארד דולר בלונדון. החברה החלה להיסחר לפי שווי שוק אסטרונומי של 7.3 מיליארד דולר.

מלצר היה אמנם זה שהוביל את ההנפקה, אבל עקב התרחקותו מהתקשורת קיבל לבייב את הקרדיט למהלך: מערכת משומנת של יחסי הציבור דאגה לכך שתמונתו תפאר מדי יום את מדורי הכלכלה בעיתוני העולם.

באותה תקופה זכתה אפריקה ישראל גם באחד ממכרזי התשתיות הגדולים שפורסמו בישראל - הקמת הרכבת הקלה בתל אביב (חלקה של אפריקה בקבוצה הזוכה היה כ-2 מיליארד שקל). לבייב ניצח את חברת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון, הכותרות היללו את הצלחתו ונדמה היה כי הוא ממריא לגבהים חדשים.

לא עמדה בציפיות

אלא שאפי פיתוח לא עמדה בציפיות האדירות שתלו בה המשקיעים. מהיום הראשון למסחר נעה מניית החברה בכיוון אחד - מטה. על אף שראשי אפריקה מיהרו להתייצב, בהוראת לבייב, לפגישות ומצגות עם משקיעים ברחבי העולם - השוק הביע את אכזבתו ממה שכונה ה"חמדנות" של לבייב, שבחר "לסחוט את הלימון עד הסוף" ולהנפיק את אפי לפי שווי מוגזם, ולא הותיר מקום למשקיעים ליהנות מהאפסייד במניה.

הצניחה בשווי אפי פיתוח - לפי חוק הכלים השלובים - השפיעה גם על מחירי המניות של שאר החברות בקבוצת אפריקה, הן בישראל הן בעולם, שהחלו לסבול מסנטימנט שלילי בשווקים.

לכישלון ההנפקה הצטרף משבר האשראי הגלובלי, שפרץ באמצע 2007. מצוקת הנזילות החלה לתת את אותותיה בשווקים הפיננסיים, ומניות חברות הנדל"ן במדינות רבות החלו לאבד גובה. משקיעים וקרנות השקעה, שקנו את מניות אפי בהנפקה, מיהרו למכור בכל מחיר - גם אם הדבר גרר הפסדים כבדים.

לאחר פרוץ המשבר החלו אנליסטים בשוקי ההון בעולם להוריד את דירוג האג"ח ומחירי היעד של חברות רבות, גם בקבוצת אפריקה. הירידה בשווי הנדל"ן השפיעה על מחיר המניות של החברות בקבוצת אפריקה. אם בעבר משקיעים היו מוכנים לשלם פרמיה חיובית תמורת הפוטנציאל העתידי הגלום בפרויקטים נדל"ניים במדינות כמו רוסיה - הרי שהפרמיה שינתה כיוון ונהפכה שלילית.

גם מוקד הרעש - צפון אמריקה - לא היה זר לאפריקה ישראל. ההסתערות של משקיעים ישראלים על פרויקטים בצפון אמריקה בתחילת העשור לא פסחה על החברה: לבייב ראה בקריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 פוטנציאל לרווחי ענק בארה"ב.

לבייב יצא למסע רכישות של נכסים בארה"ב עם שעיה בוימלגרין. הפעילות, שהתמקדה בניו יורק ובמיאמי, הניבה לשני הצדדים רווחים נאים. בשנה שעברה, ערב פרוץ המשבר, ביצעה אפריקה עסקות רכישה בהיקף של יותר ממיליארד דולר בארה"ב - בהם בניין ה"ניו יורק טיימס", מגדל השעון ובניין האפטורפ - שנרכשו במחירים גבוהים למדי. בשנה שעברה הסתיים הרומן העסקי בין לבייב לבוימלגרין בהאשמות הדדיות שהטיחו זה בזה מקורבים לצדדים.

ברבעון הראשון של 2008 מכרה אפריקה חמש דירות בלבד בפרויקט 20 Pine בניו יורק, ובפרויקט מרקיז במיאמי לא נמכרה אף דירה. אפריקה אמנם דאגה להשיג מימון בהיקף מאות מיליוני דולרים להקמת פרויקטים בלאס וגאס, סאן פרנסיסקו ואריזונה - אבל הבנייה בהם עדיין לא החלה.

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio

הפסד כבד בדניה סיבוס

הצרה הבאה נחתה על אפריקה במארס 2008, מכיוונה של החברה הבת דניה סיבוס (73%), הפועלת בתחום התשתיות והבנייה.

דניה טעתה קשות באומדן העלויות של סלילת כביש 431 (כביש רוחב של חוצה ישראל שהקמתו נאמדת ב-1.8 מיליארד שקל) ורשמה בגינו הפסד של כ-150 מיליון שקל ב-2007. הונה העצמי של החברה צנח בסוף הרבעון הראשון לכ-13.7 מיליון שקל - 1% בלבד ממאזן החברה. מניית דניה צנחה בכ-70% ממאי 2007.

פרשת דניה סיבוס הדיפה ניחוח של ניהול כושל, כשהחברה שיחררה במארס שתי אזהרות רווח בזו אחר זו. "חמורה העובדה שהחברה ניסתה להראות כי מדובר באירוע חד-פעמי", אמר אז בכיר בשוק ההון. "בוקר אחד התברר לחברה שהיא נקלעה לבעיה אמיתית ולהפסד צפוי של 60 מיליון שקל. איך יכול להיות שכמה שבועות אחר כך משגרת החברה אזהרת רווח שנייה, שלושה ימים לפני דו"חות, להפסד של 148 מיליון שקל?".

ההפסדים הגדולים שרשמה דניה, שכירסמו בבסיס ההון של החברה, אילצו אותה לגייס 217 מיליון שקל לפני כחודש - 150 מיליון שקל מסכום זה מהחברה האם אפריקה - כדי להבטיח שתוכל להמשיך להתמודד במכרזי תשתיות. בסופו של דבר רשמה דניה סיבוס הפסד נקי של 7.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2008.

עובדה נוספת שלא סייעה לפעילות החברה היתה הודעתו של המנכ"ל עופר קוטלר, מהמנהלים המוערכים בשוק, כי הוא עובר לתפקיד מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי, לאחר שהובהר לו כי לא יקודם לתפקיד מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל.

יוצא למסע מימושים

פרשה אחרת שהשוק מתקשה לעכל באחרונה נוגעת לנכסים המניבים של אפריקה בישראל. שווי נכסים אלה, בהם כמה מהקניונים המפורסמים במדינה, מוערך ב-7-12 מיליארד שקל, והם הניבו לאפריקה רווחים נאים במשך השנים. באחרונה נודע כי לבייב החליט לשים נכסים אלה על המדף.

ניתן להניח כי לבייב לא קיבל החלטה זו ביום אחד - מה שהניב ספקולציות רבות לגבי המניע מאחוריה. אחת ההערכות שנפוצו בשוק היתה שאפריקה נתונה במצוקה תזרימית, או צופה אפשרות כזו, ותקבולי המכירה נועדו להבטיח את פירעון התחייבויותיה - אג"ח בסכום של 10 מיליארד שקל.

הערכות אחרות גורסות כי ראשי אפריקה הגיעו למסקנה שהנכסים מיצו את יכולת ההשבחה והגידול ברווחיות - כך שעדיף לממשם כיום, כשהמחירים והתשואות עדיין אטרקטיוויים. את הכסף מייעדים באפריקה להמשך תנופת פרויקטי היזמות של הקבוצה במרכז ובמזרח אירופה, שם ניתן להשיג על נכסים דומים תשואות דו-ספרתיות הגבוהות משמעותית בהשוואה לישראל.

מבין הנכסים המניבים של אפריקה בישראל, הנכס שמעורר את עניין הרב ביותר הוא קניון רמת אביב, הנחשב אחד הקניונים הרווחיים במדינה. אפריקה דורשת בעבורו כ-1.7 מיליארד שקל. שאר הקניונים של אפריקה כוללים את קניון סביונים ביהוד, קניון סיטי סנטר בחיפה, קניון לב התלפיות בירושלים ומרכז פנורמה בחיפה.

הגופים שגילו עד כה עניין ברכישת הקניונים הם גזית-גלוב, דלק נדל"ן, אמות, בריטיש וחברות ביטוח. המבחן האמיתי לרצינות הכוונות של אפריקה ולמידת הלחץ של החברה למזומנים יבוא לידי ביטוי בנכונותה להתפשר על מחירי הנכסים.

השוק מאבד אמון

לבייב תמיד התגאה בגיוון הרב של אחזקות אפריקה, הכוללות בין השאר את מפעל בגדי הים גוטקס ורשת חנויות הבגדים זארה בישראל. גם לגבי אחזקות אלה נפוצו בתקופה האחרונה הערכות אודות מימושים אפשריים.

לתהיות בעניין התקף המימושים הצטרפה באחרונה העובדה שבשיאו של משבר האשראי, לפני כשבוע, גייסה אפריקה מיליארד שקל לצורך חיזוק מסד ההון העצמי - שצנח בכ-600 מיליון שקל ברבעון הראשון. המהלך נעשה בתקופה שבה יקר לגייס כסף, ולבייב עצמו הזרים ביקושים של 750 מיליון שקל בהנפקה, כדי למנוע את דילול אחזקותיו.

צעדים אלה יכולים להעיד כי החברה לא התכוננה טוב מספיק לימים סוערים. המשבר התקשורתי לא נעלם מעיני הקבוצה, ובתחילת השבוע, בצעד חסר תקדים, החליטה הנהלת החברה לזמן את נציגי חמשת העיתונים הגדולים בישראל למפגשי "הרגעה" עם המנכ"ל החדש איזי כהן, שנמצא בתפקיד שבועיים בלבד.

ואולם כהן לא הצליח לשדר אווירת "עסקים כרגיל". כשנשאל מדוע החליטה אפריקה לממש את כל נכסיה המניבים בישראל, השיב בצורה עמומה: "אנחנו חברה יזמית שבוחנת מימוש של נכס כזה או אחר מעת לעת".

נכון לסוף הרבעון הראשון של 2008, ההתחייבויות הפיננסיות של אפריקה מגיעות לסכום של 8.9 מיליארד שקל. את פירעונן מממנת החברה באמצעות דיווידנדים מהחברות הבנות (שבכמה מהן החלוקה מוטלת בספק בתקופה הקרובה), ובאמצעות מכירת נכסים. החוב הפיננסי של הקבוצה מגיע ל-16.8 מיליארד שקל.

לאור חובותיה האדירים נראה כי מסרי ההרגעה שניסה כהן לשדר לא שיכנעו את שוק ההון. המשקיעים, הן הפרטיים הן המוסדיים, עדיין מתקשים להבין מי בדיוק מנווט כיום את אפריקה ולאן הוא לוקח אותה.

אפריקה נסחרת כיום במחיר שפל. לכאורה נראה כי מניית החברה מהווה הזדמנות קנייה, שכן ברגע שהמשבר יחלוף חברה חזקה כמו אפריקה צפויה לצוף מעל פני המים לפני אחרות. עם זאת, אנליסטים בשוק עדיין לא ממליצים ללקוחותיהם "לרוץ ולקנות" את מניית אפריקה. רובם סבורים כי ענף הנדל"ן עדיין לא הגיע לתחתית, כך גם שאפריקה תמשיך לחטוף.

אלה שכן ממליצים להיחשף לאפריקה, מציעים לעשות זאת באמצעות רכישת מניות אפי פיתוח בלונדון. הם מבססים את המלצתם על כך שאפי מהווה כיום את האפסייד הגדול ביותר בקבוצת אפריקה - הפרויקטים שלה ברוסיה מתקדמים כמתוכנן, היא הגיעה למשבר מוכנה ומצוידת במזומנים וצפויה להציף ערך למשקיעים עם הבשלת כמה מהפרויקטים בתקופה הקרובה.

ואולם חרף האווירה הקודרת, צריך לזכור כי לבייב הוכיח בעבר שהוא מסוגל לשרוד בתקופות משבר ואף לצאת מהן כמנצח הגדול. הוא ממשיך להפגין רעב אדיר לעסקים, מתרוצץ כמו ילד ברחבי העולם ותר אחר פרויקטים ועסקות חדשות. האם יצליח גם במערכה הנוכחית? ימים יגידו.

.

שרשרת עזיבות

מעבר למשברים גלובליים ולצרות הפיננסיות, אפריקה סובלת מבעיה מהותית שטרם נפתרה: הניהול המקומי והגלובלי של הקבוצה.

קשה למצוא מישהו שסבור שלבייב אינו מנהל מוכשר. גם יריביו מודים שהוא יודע לנהל, שיש לו ראיה גלובלית טובה ואינסטינקטים חדים, אבל גם המנהל המוכשר ביותר יכול לנהל חברה רק עד לסדר גודל מסוים. כשהופכים חברה בינונית לתאגיד בינלאומי צריך להאציל סמכויות, ולבייב, שידוע כמנהל ריכוזי וקשה, עוד לא מצא מנהלים שיוכלו לעשות את העבודה במקומו.

בתקופה האחרונה סבלה אפריקה משרשרת פרישות, שכללה את שאול גליקסברג, סמנכ"ל הכספים של החברה, יעקב בן משה, מנכ"ל אפריקה ישראל פסיפיק והאחראי על פעילות החברה במזרח הרחוק, מוטי לייבוביץ, מנכ"ל בית ההשקעות אפריקה ישראל, ואבי נוטה, שהחזיק בתפקידים בכירים שונים והיה בין הדמויות המובילות בזכייה במכרז הרכבת הקלה בתל אביב. נוטה גם היה אמור להכין את אפי אירופה לקראת הנפקה.

השיא נרשם בדצמבר 2007, כשמנכ"ל הקבוצה ארז מלצר סיים במפתיע את כהונתו. מלצר עצמו החליף רק שנה קודם לכן את פיני כהן, המנכ"ל שליווה את לבייב שנים ארוכות, עד שמצא את עצמו יום אחד מחוץ לחברה. לבייב הסביר אז שהחברה הגיע לשלב בהתפתחות הבינלאומית שמצריך מנכ"ל חדש. מלצר אמנם ידע דבר או שניים על פעילות בינלאומית מימיו בנטפים, אולם מהר מאוד הבין לבייב שהוא לא עונה על הציפיות, והחליף אותו. מאז הפרישה מסרב מלצר לשוחח עם התקשורת, אך בשוק טוענים כי מלצר התבלבל ושכח מי בעל הבית האמיתי באפריקה, ועקב כך דאג לבייב להראות לו את הדרך החוצה.

בחודשים האחרונים התקשה לבייב למצוא מנהל שיתאים לחזון שלו ויהיה מוכן לפעול תחתיו. "עסקי לבייב הם עסק של איש אחד", אומרים עליו בשוק. לאורך תקופה ארוכה עלו בתקשורת שמות שונים, אבל לשכת המנכ"ל נותרה מיותמת. בינתיים שימש נדב גרינשפון, יד ימינו של לבייב, כממלא מקום המנכ"ל.

בסופו של דבר נבחר לתפקיד איזי כהן, המנכ"ל היוצא של חברת הביטוח מגדל. כהן, שצמח בעסקי הביטוח, נחשב למנהל ריכוזי אך חסר ניסיון בניהול של חברות השקעה בנדל"ן בינלאומיות. מיד לאחר המינוי החלו הדלפות לעיתונים לפיהן הבחירה באיזי כהן היתה אילוץ, וכי המנכ"ל החדש הגיע לאפריקה כשברור לו מראש שמרחב תמרון רב הוא לא יראה.

הערכות אלה קיבלו חיזוק כשמיד לאחר מינויו של כהן מונה גרינשפון לתפקיד סגן יו"ר פעיל בחברה. לפי גרסה נוספת, לבייב דווקא מכשיר את בתו, צבייה, להיות היורשת. אמנם בשלב זה צבייה לבייב אינה נמצאת בחזית הניהול, אך היא מרכיבה "כוורת" של אנשים הנאמנים לה בתוך אפריקה, ומתכוננת ליום שבו תשלוט על הספינה.

מתקרב לאוליגרכים

בדצמבר 2007 הפתיע לבייב את השוק המקומי כשעזב את ישראל והשתקע בלונדון. הסיבות לעזיבה נותרו עלומות, וההימורים נעו בין הסתבכות עם מס הכנסה לנסיבות אישיות. לבייב מצדו הבהיר שהמעבר ללונדון נובע מהצורך לעקוב מקרוב אחרי מניית אפי פיתוח, שעיקר פעילותה בנדל"ן ברוסיה ובמזרח אירופה.

ההסבר לא היה מספק: כדי לטפח ערך של מניה לא חייבים להתגורר ליד השוק שבו היא נסחרת. כיום ברור יותר מבעבר שלבייב אכן מסיט את מרכז הכובד של עסקי היהלומים, הנדל"ן והתעשייה שלו - לא ללונדון, אלא בעיקר לרוסיה.

מדובר במדינה שרבים מתרשמים כי לא ניתן לעשות בה עסקים בלי לתת לביורוקרטיה את ליטרת הבשר שלה עבור פתיחת הדלתות הנכונות. לבייב, שהגיע ממה שהיתה פעם בריה"מ, שוחה בביורוקרטיה הרוסית כמו דג במים. הוא מכיר את מי שצריך, מקושר לחלונות הכי גבוהים, ומצליח לזכות במכרזים לא מעטים בתחומי יהלומים ונדל"ן. מדובר במגרש הביתי שלו.

בנוסף להיותו בעל השליטה באפריקה ישראל, לבייב הוא טייקון עולמי בתחום היהלומים. בתחום זה הוא פועל באמצעות חברות פרטיות, בהן הנסתר רב על הגלוי. עם זאת, בענף אומרים שהחודשים האחרונים משווק לבייב פחות יהלומי גלם, שלא כהרגלו. בענף מוסיפים כי לבייב אולי מתחזק מאוד ברוסיה, אולם נחלש באפריקה.

בלונדון רכש לבייב את אחד המבנים היוקרתיים ביותר בשכונה צפון לונדונית תמורת 70 מיליון דולר, ועל הדרך הצטייד באחד המטוסים העסקיים היוקרתיים והגדולים ביותר בעולם - בומברדייה גלובל 5000 - תמורתו שילם 50 מיליון דולר.

הדאגה של המשקיעים, שראו את השקעותיהם באפריקה ישראל ובחברות הבנות צונחות, התגברה כשבעיתונות הופיעו תמונות של בית הפאר של לבייב. רבים הביעו את חששם שהבעלים הדומיננטי נוטש את הספינה ומותיר אותם בחוסר ודאות באשר לעתיד.

"אני מוכר את כל המניות של אפריקה ישראל שיש לי", אמר אחד ממכריו של לבייב לאחר ששמע על עזיבתו ללונדון ועל העברת שרביט הניהול של עסקי הקניונים לבתו, צביה לבייב. בניגוד לאב הגאה, בשוק ההון לא מעריכים במיוחד את כישורי הניהול של הבת. אולי כי השוק גברי ברובו, אולי כי היא צעירה וטרם צברה נסיון רב, ואולי כי לא הצליחה להרשים את מי שבאה אתו במגע עסקי.

איש יחסי הציבור של לבייב, רני רהב, ניסה לתרץ את המעבר ללונדון ואמר כי "לבייב החליט לגור קרוב לשווקים הבינלאומיים שבהם הוא פועל". אלא שהאנליסטים והמשקיעים ראו בהסבר קלוש זה לא יותר מתירוץ להתנתקות של לבייב מהזהות הישראלית, בניסיון להתקרב לאוליגרכים הגדולים כמו רומן אברמוביץ', ואמצעי לקבל חותמת של איש עסקים בינלאומי.

אפריקה מחזיקה בבעלותה בית השקעות יחסית קטן, המנהל באמצעות קרנות נאמנות וניהול תיקים נכסים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל. זה כמה שנים בוחנת אפריקה אפשרויות להרחיב את הפעילות בתחום הפיננסים, אולם ללא הצלחה יתרה.

לאחר שלא הצליחה לרכוש מידי בנק לאומי את בית ההשקעות פסגות (שנרכש בסופו של דבר ב-2006 על ידי קרן יורק), בדקה אפריקה אפשרות לרכוש את בית ההשקעות אנליסט. לאחר מכן ניהלה החברה מגעים מתקדמים לרכישת השליטה (51%) בבית ההשקעות אי.בי.אי, שבשליטת צבי לובצקי, דוד ויסברג ועמנואל קוק, לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. בסופו של דבר גם עסקה זו לא יצאה לפועל: קובי אלכסנדר, מייסד קומברס העומד בפני כתב אישום בארה"ב בגין פרשת הבקדייטינג, מחזיק ב-17% מאי.בי.אי, ומכיוון שאפריקה פועלת גם בארה"ב, העדיפה הקבוצה שלא להיכנס לשותפות עמו.

לאחר שבחנו יותר מ-40 פרויקטים, ואף בדקו אפשרות להצטרף לגרעין שליטה באורמת של יהודה ויהודית ברוניצקי, החליטו באפריקה לוותר על ההתרחבות בתחום האנרגיה. הקבוצה אמנם מחזיקה ב-26.2% מקבוצת אלון, העוסקת בהפעלת תחנות דלק, חנויות נוחות ובתי זיקוק בישראל ובארה"ב, אולם הקבוצה מחפשת דרכים לממש אחזקה זו, שכן היא וקבוצת אלון שייכים לאותה קבוצת לווים, עובדה המקשה לגייס הון מהבנקים.

בזמן הקרוב צפויה אפריקה לרכז מאמצים בהרחבת הפעילות של אפריקה תעשיות, הפועלת בתחום הפלדה והקרמיקה, ברוסיה ושכנותיה. הקבוצה תנסה ליצור סינרגיה בין הפעילות שלה לפעילות אפריקה תעשיות ודניה סיבוס במדינה. כשהשווקים יירגעו, סביר להניח כי הפעילות התעשייתית של לבייב תונפק באחת הבורסות באירופה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully