הדיון כונס על רקע ההדים הרבים שעוררו כתבי האישום בפרשה ברשויות הפיקוח הממשלתיות. משתתפים בדיון סיפרו ל-TheMarker כי מזוז זימן את פרקליט המדינה משה לדור ואת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, יהושע למברגר.
משתתפים בישיבה אמרו כי מזוז, לדור ולמברגר ענו על שאלות בנוגע לסיכון הפלילי שאליו נחשפים גורמי פיקוח כאשר, בשל מצוקת כוח אדם, הם נדרשים להחליט על תעדוף של עבודת הפיקוח. עוד התייחסו השלושה לשאלות בנוגע לתחושה אשר קיימת בקרב גורמים שונים כאילו כל הפרה של נהלים עלולה לחשוף את גורמי הפיקוח להעמדה לדין פלילי.
פרקליט המדינה לדור מתח בדיון ביקורת על התנהלות ראשי משרד הבריאות בתקשורת. לדבריו, "אנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים מאבק משפטי לא רק בבית המשפט, אלא גם בזירה הציבורית והתקשורתית, והנושא אפילו הגיע לישיבת הממשלה.
"ההתקפות נגד ההחלטה של הפרקליטות מבוססות על מסר לא מדויק שהעבירו אנשי משרד הבריאות באשר לאופיו ומהותו של הבסיס לכתב האישום אשר הוגש כנגד כמה עובדים שלהם. שום דבר לא השתנה. גם מכאן ואילך זו חובתו של עובד הציבור להפעיל את שיקול הדעת שלו. אם הוא פועל בדרך מקצועית, ראויה וסבירה, אז הוא ממלא את תפקידו".
היועץ מזוז אמר למשתתפים כי ההחלטה בפרשת רמדיה אינה מהווה מדיניות חדשה של התביעה בישראל. "לא מדובר בהחלטה תקדימית, ולא מדובר בשינוי של התפיסה. מדובר בהחלטה שהיא אכן חריגה, אשר ניתנה בהתייחס לנסיבות חריגות. היו כבר מקרים חריגים דומים בעבר, אשר בהם הועמדו לדין גורמי פיקוח בגין כשלים - בדרך כלל כאלה אשר גרמו לקיפוח של חיי אדם".
זז הזכיר בהקשר זה כי גורמי פיקוח הועמדו לדין גם בעקבות אסון פסטיבל ערד, תאונת אוטובוס הפנויים-פנויות בצפון, אסון המכביה ואסון ורסאי. "מקרה רמדיה הוא לא המקרה הראשון או היחיד או החריג", אמר.
נציג משרד הבריאות לא נכח
אחת המשתתפות בישיבה ציינה כי לא השתתף בדיון נציג ממשרד הבריאות. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר בדיון תקופתי. היועצת המשפטית של המשרד הודיעה כי תשהה בחו"ל ולא תוכל להגיע אליו. לא נמסר לה נושא הדיון. לו ידעה היועצת היתה שולחת נציג מטעמנו. דווקא חשוב לנו להביע את העמדה שלנו בנושא".
משתתפים בישיבה אמרו כי מזוז הבהיר את מדיניות התביעה כלפי גורמי פיקוח, באנלוגיה להנחיית היועץ שפורסמה לפני כשנה שעסקה במדיניות העמדה לדין של רשויות מקומיות ונושאי משרה בהן בעבירות איכות סביבה.
מזוז אמר לנוכחים כי גם סביב נושא זה התעוררו בשעתו דילמות בהיבט של הטלת אחריות פלילית, וכי בהנחיה נעשתה הבחנה ברורה בין אחריות למעשים או מחדלים ישירים של הגורם הממונה לבין אחריות עקיפה. מזוז אמר כי במקרה של אחריות ישירה תיתכן נקיטה בצעדים במישור הפלילי במקרים חמורים, ואולם כאשר מדובר באחריות עקיפה, למשל מחדל של אי אכיפה כלפי גורמים עברייניים חיצוניים, או ליקויים בהקמת מערך מניעה מתאים, תוטל אחריות פלילית רק במקרים מאוד חריגים.
מזוז אמר לנוכחים כי בפרשת רמדיה הופעל שיקול דעת זהה מצד הפרקליטות, וכי האחריות הפלילית נבחנה ונקבעה בהתייחס למעשים או מחדלים ישירים בטיפול של גורמי הפיקוח. "יש הבדל בין ניהול סיכונים לגיטימי לזלזול בחיי אדם. יש מצבים שהם בגדר התעלמות מרמזור אדום והם שמתאימים לדין פלילי", אמר מזוז.
פקחים במשרדי ממשלה רבים, ובמיוחד בתחנות ההסגר, החלו באחרונה לעכב סחורות בנמלים בטענה כי יש לבדוק כל פריט באופן ספציפי. מזוז הגיב על טענות אלה בדיון ואמר כי "אין בשום מקום בדיקה של כל מוצר. תמיד מסתמכים גם על אחריות היצרן, ועל דיווח של היצרן או היבואן על בדיקות שהם ערכו, וכמעט בכל תחום הבדיקה היא מדגמית. אין מדובר בהטלת אחריות פלילית בגלל שהבדיקה היתה מדגמית בלבד. אין שום מערכת שיכולה לעמוד בבדיקה של כל פרט. זו אינה הטענה גם בפרשת רמדיה".
לדברי משתתפים, לדור אמר כי עבירת הרשלנות נועדה להתמודד עם תרבות ה"חפיף" וכי אסור שמשרדי הממשלה יתנו גיבוי למי אשר פעלו בדרך רשלנית.
לדברי לדור, "עבירות הרשלנות הן קשות. המשפט הפלילי הוא כלי שבדרך כלל נאבק במי שעוברים עבירות במחשבה פלילית, ובעבירות רשלנות מעמידים אנשים לדין, בדרך כלל על פי מבחן התוצאה, שלא פעלו בכוונה רעה. לכן המערכת חייבת לנהוג בזהירות רבה מאוד לפני שמתקבלת החלטה להעמיד לדין מישהו בעקבות עבירה של רשלנות".
"ההעמדה לדין סייעה בקביעת נורמות"
עם זאת, לדור טען כי: "העבירה לא רק שמצויה בספר החוקים, אלא גם משרתת מטרות חשובות בתחום השמירה על בריאותו ושלומו של הציבור. יש תחומים שבהם ההעמדה לדין של נאשמים הועילה וסייעה בקביעת נורמות הרבה יותר טובות של זהירות. זה נכון לגבי חברות, בתי ספר, מוסדות חינוך, מעונות, חברות גז ותחומים נוספים".
פרקליט המדינה אמר למשתתפים כי אמנם ההחלטות בתיק רמדיה התקבלו לפני שהחל את כהונתו, אך בעקבות פניית משרד הבריאות הסכים לקיים כמה מפגשים עם ראשי משרד הבריאות, בהם מנכ"ל המשרד, הסמנכ"ל והיועצת המשפטית שלו.
"בפגישות הצגנו את תפיסת העולם שעל פיה הוגשו בעבר כתבי אישום, והסברנו כי שום שינוי לא חל בעמדות שלנו, אשר נתקבלו על פי ההלכה הקיימת בתחום זה, והן לא הוקצנו", אמר לדור. הוא הוסיף כי ערך בדיקה נוספת וכי "גם הבדיקה הנוספת אשר עשינו אישרה את ההצדקה להגיש כתב אישום בפרשת רמדיה".
"לא בריא ולא ראוי"
"לא בריא ולא ראוי שמשרדי יחסי ציבור יוצרים דה-לגיטימציה להחלטה כמו שנתקבלה", אמר לנוכחים המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, יהושע למברגר. לדבריו, "בתיק רמדיה, הטענה של כתב האישום היא שלא קוימו נהלים באופן שיטתי. מדובר בסעיפים המופיעים בהוראות של משרד הבריאות, שלא קוימו באופן בוטה. היעדר הפיקוח הזה היה מעשה רשלנות שאיפשר הפצת מחלה. לא מדובר בשיקול דעת מוטעה של שנייה או של רגע. מדובר במשהו שיטתי, קבוע ורציף ובהפרת נהלים חמורה".
למברגר הוסיף כי "מרכיב מרכזי בהיבט הראייתי - תנאי ראשוני שמצדיק לנהל חקירה ומשפט - הוא הפרה של תקנים ונהלים.
"כשיש תקן ונוהל, זה אומר שצפו מראש את הסיכונים. זה לא אומר שהפרת נוהל בהכרח תביא לאישום - הרשלנות צריכה להיות מספיק בוטה כדי להפוך את המעשה לבלתי סביר, וגם צריך להיות קשר מעשי בין ההפרה לתוצאה". למברגר ציין שבראייה רחבה, מגוון התוצאות של העמדה לדין בעבירות רשלנות כלפי מפעלים, חברות ציבוריות, רשויות מקומיות ואף עובדי מדינה, משפר את ביטחון הציבור, וכי המדיניות בתחום זה מרוסנת.
היועץ המשפטי לממשלה על כתב האישום בפרשת רמדיה: החלטה חריגה - בגלל נסיבות חריגות
עידו באום
3.7.2008 / 8:23