חוק ביטוח פיקדונות הונהג בארה"ב כחלק מהמסקנות של התמוטטות המערכת הפיננסית בעקבות משבר הבורסה ב-1929. בתקופה שלאחר נפילת הבורסה סבלה המערכת הפיננסית מהתמוטטותם של בנקים רבים שסבלו מפדיונות כבדים של מפקידים שחששו לנפשם. חוק ביטוח הפיקדונות שם סוף ל"ריצה אל הבנק" - כשקבע כי כל הפקדה בבנק אמריקאי מבוטחת עד לסכום של כ-100 אלף דולר.
בישראל עשוי חוק כזה לתרום להגברת התחרות על-ידי חיזוק הבנקים הקטנים. אלו יוכלו - בעקבות החוק - להבטיח ללקוחותיהם כי פגיעה בהם, כמו במקרה הבנק למסחר, לא תשוב. זאת, בזכות ביטוח הפיקדונות שלהם על ידי צד שלישי בלתי תלוי.
בנוסף, טוען ברודט כי מטרת ועדת אריאב היא "לבדוק את התנאים למיצוב הסקטור העסקי בפרספקטיווה גלובלית מתוך הנחה כי ישראל יכולה להפוך למרכז פיננסי בינלאומי עם התמחות בדברים בהם יש לנו יתרון יחסי. יש לבחון שיפורים בנושאים רגולטורים - כגון הרמוניזציה של הרגולטורים הכוללים את המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון והביטוח והרשות לניירות ערך".
"הרעיון הוא כי ניצור בישראל מצב בו יהיה לגופי הפיננסים כדאי להיכנס לשוק ובעקבות כך תיווצר תחרות", טוען ברודט ומבהיר, "אני מסתכל על כל רעיון במסגרת של עיקרון אחד, האם זה יוצר לישראל מוניטין שיסייע לה להפוך למרכז פיננסי בינלאומי". הפיכה של ישראל למרכז כזה - מאמין ברודט - תיצור בישראל תעסוקה נוספת.
מהפכת הבנקאות של אריאב מתחילה: חבר הוועדה דוד ברודט תומך בחוק ביטוח פיקדונות בבנקים
רותם סלע
3.7.2008 / 9:19