לכנס הפרויקטים 2008 - שבו מציגים סטודנטים פרויקטים טכנולוגיים, שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע - הגיעה השנה גם ענקית המחשבים מיקרוסופט. בין האורחים היה גם איש העסקים יוסי ורדי, שב-2007 הגיע עם העיתונאי תומאס פרידמן מה"ניו יורק טיימס" לביקור שנהפך לכתבה גדולה. 800 פרויקטים טכנולוגים, שעדיין נמצאים בשלב הרעיון, לכל היותר בעלי מערכת אבטיפוס ראשונית, מוצגים בכנס. הסטודנטים מוכיחים שבאמצעים דלים ניתן להגיע לפיתוחים מעניינים במיוחד.
הסטודנט ערן קורקידי, מהמחלקה להנדסת מכונות, פיתח רובוט לריסוס יעיל יותר שנעשה באופן אוטומטי וממוחשב על תמרים. הפרויקט הבא הוא של ארי מלול ודוד לוי, שני הסטודנטים שפיתחו את הרובוט הסולארי (רובוט דמוי מכונית סולארית - בניסיון לפתח מכונית הפועלת על אנרגיית השמש). הם מציינים כי הייחודיות של הרובוט היא ביכולת להזיז את הפאנל הסולארי ולעקוב אחר השמש באופן שמנצל ביעילות את האנרגיה שמופקת ממנה.
לרובוט המטפס על קירות בעזרת סרט דביק, שפותח על ידי הסטודנטים גל גולדנר וציון לוי, יש שימושים מגוונים ורבים - כמו ניקוי חלונות תחנת ממסר גבוהה עבור לוויינים בפן העסקי, ואף ביון שקט בפן הצבאי.
במחלקה להנדסת מערכות מידע יש כמה פיתוחים מעניינים, כמו מערכת המלצה לשותפים לדירה, מנוע חיפוש לאתרי שיתוף קבצים ומודל חיזוי לנטישת לקוחות. בין הפרויקטים הבולטים במחלקה נמצא הפרויקט של אבי אסולין ועידו קמה, המפתחים את IBUY4U - אתר קניות מבוסס רשת חברתית. כל גולש באתר שמבקש לקנות מוצר יקבל המלצות בהתאם לחבריו ברשת החברתית.
הפיתוח הבא שייך לעדיאל סרוסי ודביר מרקוביץ, מהמחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה. השניים מנסים למצוא פתרון למחלה הידועה פציאליס, שבה יש שיתוק בחצי מהפנים. כתוצאה מהמחלה נפגעים שרירי הפנים העיקריים, ומתנוונים בזמן קצר יחסית. בדרך כלל הטיפול במחלה מתבצע באמצעות עיסוי הפנים באופן ידני או על ידי עירור חשמלי, האמור למנוע מהשריר להתנוון.
סרוסי ומרקוביץ פיתחו פתרון ששולט באופן קבוע על פעילות השריר ובסנכרון לשריר המקביל בפנים. השניים דגמו אות המופק מהשריר הבריא, עיבדו אותו על ידי שימוש בבקר HC12 ובשימוש במעגלים אלקטרוניים נוספים, ולאחר מכן עוררו את השריר החולה על ידי זרם שגורם לפעולה סינכרונית של השרירים. הם מספרים כי אפשר לקחת את הפיתוח שלהם גם לכיוון אחר לגמרי: להפעיל מכשירים אלקטרוניים באמצעות אותו חשמלי שמופק מהגוף. דמיינו למשל מצב שבו אתם יוצאים לריצה, שמים את מכשיר ה-MP3 שלכם על הזרוע ויוצאים החוצה. הפיתוח יאפשר למכשיר ה-MP3 להידלק מהרגע ששמנו אותו על הגוף, מבלי שיהיה צורך ללחוץ על כפתור מסוים כדי להפעילו.
רבים מהפרויקטים שהוצגו בוסריים מאוד. אך עדיין, ביקור בכנס פרויקטים בנגב הוא דרך טובה לבחון את דמותה העתידית של תעשיית הסטארט-אפים הישראלית, מה שעשוי לצמוח מבירת הנגב בעוד עשר שנים.
סטודנטים מצטיינים מאוניברסיטת בן גוריון יתמחו במרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל
>> במיקרוסופט מתעניינים במוחות של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. שני הגופים הודיעו אתמול על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי. במסגרת ההסכם יתמחו סטודנטים מצטיינים במרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל.
ההתמחות תתבצע במעבדות החדשנות שפתחה מיקרוסופט העולמית בישראל, המתמחות במחקר יישומי. מעבדות מסוג זה הוקמו על ידי מיקרוסופט בראשונה לפני כשנתיים, וכיום יש למיקרוסופט שש מעבדות בלבד מסוגן, רק אחת מחוץ לארה"ב, בישראל.
לתוכנית יצטרפו בכל שנה שישה סטודנטים מצטיינים (סך הכל 18 סטודנטים בתוכנית) שיוזמנו להתמחות במרכז המו"פ. במסגרת שיתוף הפעולה יבצעו מיקרוסופט ואוניברסיטת בן גוריון מחקרים שינוהלו במשותף על ידי חוקרים ממיקרוסופט ומהאוניברסיטה. כן יקוימו ימי עיון וכנסים מקצועיים במשך השנה, וסטודנטים מבן גוריון ישתלבו בתחרויות החדשנות העולמיות של מיקרוסופט.
מרכז המו"פ האסטרטגי של מיקרוסופט בישראל הושק במאי 2007, בעקבות החלטתה של מיקרוסופט העולמית להרחיב את פעילויות המו"פ בישראל. מספר עובדי המרכז מונה כיום כ-600 איש העובדים, בקמפוס בהרצליה ובמרכז הפיתוח בחיפה. מרכז המו"פ האסטרטגי של מיקרוסופט בישראל מפתח טכנולוגיות ומוצרים בכמה תחומים - טלקום, אבטחה ותמיכה אוטומטית במחשבים ביתיים (PC Health).
פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, אומרת כי כיום 20% מהסטודנטים באוניברסיטה לומדים מקצועות בתחום ההיי-טק, ורובם מועסקים בחברות היי-טק במרכז ובצפון המדינה. פיתוח תחומי ההיי-טק בנגב ישנה את המצב הזה.
כנס הפרויקטים באוניברסיטת בן גוריון: רובוט סולארי, פתרון למחלה פציאליס ורובוט לריסוס
גיא גרימלנד
3.7.2008 / 10:03